אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"נוסחה אינה יכולה להחליף שיקול דעת" צילום: אוראל כהן

"נוסחה אינה יכולה להחליף שיקול דעת"

השופטת דבורה ברלינר קוראת למחוקק "לתקן את תיקון 113" הקובע מתחם ענישה, ולאפשר לבית המשפט "לגמול לרשע כרשעתו ולא להצמידו לאחרים"

20.07.2014, 09:44 | זוהר שחר לוי

"במצב הנוכחי, ועד שתישמע הקריאה לתיקון, נראה לנו שמוטלת על בית המשפט חובת זהירות כפולה ומכופלת ביצירת מתחם הענישה. המתחם אינו יישום של נוסחה סטרילית שבה יש להציב רק את המשתנים המנויים לפי חוק; בית המשפט חייב לראות נגד עיניו את העיקרון המנחה, קרי יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה לנסיבותיו". כך כתבה נשיאת המחוזי בתל אביב דבורה ברלינר בפסק דין שכתבה לאחרונה.

ברלינר כתבה את פסק הדין בראש הרכב שכלל את השופטים ג'ורג' קרא ומרים סוקולוב. חלק ניכר מפסק הדין הוקדש לתיקון 113 לחוק העונשין, העוסק בהבניית שיקול הדעת בענישה. לפי התיקון, שנכנס לתוקף לפני שנה בדיוק, אמורים השופטים לקבוע מתחם ענישה בהתאם לכללים מסוימים, ובתוך אותו מתחם הם אמורים לגזור את דינו של הנאשם. הנשיאה ברלינר בחרה להביע את דעתה על התיקון במסגרת ערעור הדדי שהגיע לפתחה מבית משפט השלום: איש עסקים שהורשע בעבירות מס ונידון ל־9 חודשי מאסר בפועל, למאסר על תנאי ולקנס כספי. רשות המסים, באמצעות עו"ד אורי שפיגל ועו"ד אסתר ששון, ערערה ודרשה החמרה בענישה, בטענה שבית משפט השלום לא הביא בחשבון פרמטרים שונים. מנגד טענו באי כוחו של המורשע, עו"ד נבות תל־צור, עו"ד שמואל קליין ועו"ד ירון ליפשס, שגזר הדין מחמיר מדי.

נשיאת המחוזי תל אביב דבורה ברלינר. "לשקלל כל נסיבה עניינית" , צילום: אוראל כהן נשיאת המחוזי תל אביב דבורה ברלינר. "לשקלל כל נסיבה עניינית" | צילום: אוראל כהן נשיאת המחוזי תל אביב דבורה ברלינר. "לשקלל כל נסיבה עניינית" , צילום: אוראל כהן

"דומה", כתבה ברלינר, "שלא יכול להיות ספק שהצורך בקביעת מתחם ענישה הוא החידוש החשוב והמשמעותי ביותר של תיקון 113, הוא לבו ונשמתו של תיקון קשה ומורכב זה שמציב מכשולים בפני הצדדים ובית המשפט גם יחד בדרך לענישה ראויה ומידתית, ושמא התיקון טעון תיקון". לדבריה, יצירת המתחם אמורה להביא להאחדת הענישה, למנוע מצב שבו נורמת הענישה בעבירות ובנסיבות דומות תהיה שונה במקומות שונים בארץ. "בפני עצמו, העיקרון נכון. הוא ראוי ונותן ביטוי לחוסר הנחת שחש כל שופט כשעיון בפסיקה מצביע על פערים קיצוניים בענישה. תחושת הצדק מתקוממת נגד ענישה שמשקפת גם היבט של מקריות שעניינו המקום שבו נידון התיק. עם זאת, השאיפה לענישה אחידה ככל האפשר אינה אמורה לבטל מושכלות יסוד בתחום זה, לרבות ובמיוחד עקרון הענישה האינדיבידואלית. הענישה האינדיבידואלית היא הביטוי האולטימטיבי לעקרון ההלימה. הלימה היא גמול. לרשע יש לגמול כרשעתו. לא יותר ואף לא פחות מכך, ולא להצמידו בהכרח לעונשם של אחרים, אך ורק משום שהוא חולק עמם מתחם".

הרכב השופטים מציין שיש במתחם קושי בשל נוקשות והיעדר כמעט מוחלט של נתיבי מילוט. "משקבע בית המשפט את המתחם, שוב אין הוא בן חורין לסטות ממנו, אלא אם ניתן יהיה ולו במאמץ לראות בעובדות כאלה ואחרות כמצביעות על שיקום". השופטים קוראים לתקן את התיקון: "מן הראוי שסטייה מהמתחם תוכל להיעשות בדרך המלך ולא בנתיב עקלקלות. הקריאה היא למחוקק שיאפשר לבית המשפט לסטות מהמתחם מנימוקים מיוחדים שיפורטו על ידו. כ'מודל' אפשרי, אנו מפנים לסעיף לחוק המאפשר סטייה מעונש חובה שלפיו 'הורשע אדם בעבירה שדינה עונש חובה, ניתן להטיל עליו עונש קל מעונש החובה הקבוע, אם העבירה נעברה בנסיבות מקלות מיוחדות שיפורשו בגזר הדין". ופסק הדין אכן מתערב בגזר הדין של בית משפט השלום, ומקצר את עונש המורשע ל־6 חודשי מאסר שיומרו לעבודות שירות. "המחלוקת בינינו לבית משפט קמא (השלום - זש"ל) מתמצה בתרגום מעשי של האמור לעיל לכלל ענישה". השופטים הדגישו שמטרתם היא "שהעבריין אכן ייענש כרשעתו, ולכן המתחם צריך לשקלל כל נסיבה עניינית".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
חשוב שזו תהיה רק ההתחלה
הגיע הזמן ששופטי ישראל ייזכרו בשיעור הראשון בשנה א' בבית הספר למשפטים ובמונחים כמו "וודאות משפטית" ו"הכוונת התנהגות". לשם כך הם צריכים לוותר על הכוח העודף ושיקול הדעת הכמעט אינסופי שנטלו לעצמם, וספק אם זה יקרה ללא התערבות נוספת ונרחבת יותר של המחוקק.
אלון , נס ציונה  |  20.07.14
2.
נסיבות מיוחדות - אם הוא עורך דין ידוע
שנהג בטנק, אחרי ששתה אלכוהול, והרג שני בני אדם, הוא ייכנס לכלא לכמה חודשים, כי יש לו נסיבות מקילות, שהרי הוא עורך דין ידוע. ואם הוא אדם מן הישוב, שהעז לזרוק נעל על שופטת - ייגזרו עליו 5 שנות מאסר, שאחרכך, בגלל טוב ליבו המשווע של בית המשפט, יופחתו ל 3 שנים בלבד. שהרי זוהי ענישה ראויה, ובסטנדרטים עקביים.
20.07.14