אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נזקים כלכליים, פיטורים, טיסות שבוטלו - התביעות שאחרי המלחמה צילום: גדי קבלו

צוק איתן

נזקים כלכליים, פיטורים, טיסות שבוטלו - התביעות שאחרי המלחמה

בזמן הלחימה בתי המשפט אינם סובלים בדרך כלל מעומס מיוחד, אך ברגע שהמבצע יגיע לסיומו צפויה לנחות על שולחנם של השופטים מתקפה של תביעות פיצויים

21.07.2014, 06:54 | ענת רואה

בעת שנערכים מבצעים צבאיים נהנים בתי המשפט מירידה משמעותית בהיקף הפעילות. אנשים רבים נמנעים מהגשת תביעות ומפתיחה בהליכים משפטיים שאינם דחופים. אבל רגע לאחר שהמלחמה תסתיים צפויים השופטים למצוא על שולחנם כמות גדולה של תביעות פיצויים שנוגעות לנזקים כלכליים שנגרמו לאזרחים: החל בדרישות פיצויים של עובדים שנעדרו מעבודתם בשל המצב או אף של כאלה שפוטרו בשל היעדרויותיהם; דרך דרישות פיצוי עקב החלטות של חברות התעופה לאחד ולשנות טיסות בגלל ביטולים רבים של נוסעים שנשארו בארץ לאחר שקיבלו צווי 8; וכלה בפשוט חוסר חשק לצאת לנופש בימים של לחימה, אך מנגד חוסר רצון לאבד את מלוא הסכום ששולם.

קראו עוד בכלכליסט

החוק היבש לא תמיד מספק תשובה חד־משמעית לסיכויי התביעות הללו, שכן לבתי המשפט יש מרחב תמרון רחב לפסוק פיצוי לפי שיקול דעתו, או להימנע מכך.

נפילת גראד באשדוד, צילום: גדי קבלו נפילת גראד באשדוד | צילום: גדי קבלו נפילת גראד באשדוד, צילום: גדי קבלו

אין פיצוי על ביטול נופש בגלל המצב

 

עובדת בחברת סיעוד הגישה תביעה נגד סטייל תיירות 2010, בדרישה להחזיר לה 1,400 שקל ששילמה עבור נופש באילת שאמור היה להתקיים בעיצומו של מבצע עמוד ענן בנובמבר 2012.

העובדת שילמה על החופשה באמצעות מקום העבודה, דרך המשכורת. ערב היציאה לנופש היא הודיעה למעסיקה שחשה ברע ולא תצטרף לנופש, ובהמשך הציגה אישור מחלה שהונפק רק ימים אחדים לאחר מכן.

מסעדה סגורה בשדרות. לבתי המשפט יש מרחב תמרון גדול, צילום: שאול גולן מסעדה סגורה בשדרות. לבתי המשפט יש מרחב תמרון גדול | צילום: שאול גולן מסעדה סגורה בשדרות. לבתי המשפט יש מרחב תמרון גדול, צילום: שאול גולן

הנתבעת טענה שאם האשה חששה מהמצב הביטחוני לאחר שיום קודם החל המבצע, הרי שהתייעצות עם פיקוד העורף וגורמי ביטחון הבהירה שאין מניעה לצאת באוטובוס מבת ים לאילת, והוא אכן יצא. לכן טענה החברה שביטול נופש ביום היציאה (המועד שבו היא קיבלה את ההודעה) כרוך בדמי ביטול מלאים.

השופטת מי־טל אל־עד קרביס מבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב דחתה את התביעה ואף חייבה את התובעת ב־300 שקל הוצאות.

השופטת קבעה שתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) מאפשרות לבטל עסקה 14 יום לפני מועד הנופש, והתובעת הודיעה ברגע האחרון על הביטול, כך שהיא אינה יכולה לבוא על כך בטרוניה לנתבעת ועליה לשאת בעלות הכרוכה בכך (ת"ק 19308־04־13).

הטיול קוצר? גם הפיצוי לתובעת

אשה הגישה תביעה נגד חברת קשרי תעופה בטענה שרכשה חבילת נופש בקרואטיה למשך חמישה ימים מלאים, כשבפועל קיבלה שלושה ימים בלבד, בשל מצב ביטחוני קשה בישראל.

השופט תמיר מיכאל. כל נוסע יודע מהי טיסת שכר, צילום: אתר בתי המשפט השופט תמיר מיכאל. כל נוסע יודע מהי טיסת שכר | צילום: אתר בתי המשפט השופט תמיר מיכאל. כל נוסע יודע מהי טיסת שכר, צילום: אתר בתי המשפט

היא דרשה פיצוי של 600 דולר לנוסע עבור הפרת ההסכם וקיצור החופשה, וצירפה ייפוי כוח מחמישה בני משפחתה שהתלוו אליה לטיול, לרבות תכתובת שמעידה שהנתבעת הציעה להם 50 דולר בלבד כפיצוי לכל נוסע.

הנתבעת ביקשה למחוק אותה מהתיק בשל היעדר עילה, שכן אין לה אחריות לשינוי שהתרחש במועדי הטיסות. לפי הנטען, מבצע חומת מגן שהתרחש בסמוך למועד הטיסה גרם לכך שנוסעים רבים ביטלו את טיסותיהם והביטולים יצרו תגובת שרשרת שגרמה להקדמת חלק מהטיסות, וכמו כן נוצר חשש לסגירת המרחב האווירי של ישראל.

השופט אריאל ברגנר. לבחון את הנסיבות האישיות, צילום: אתר בתי המשפט השופט אריאל ברגנר. לבחון את הנסיבות האישיות | צילום: אתר בתי המשפט השופט אריאל ברגנר. לבחון את הנסיבות האישיות, צילום: אתר בתי המשפט

שופט בית משפט השלום בתל אביב תמיר מיכאל קבע בדיון שהתקיים בפניו אך בהיעדרה של הנתבעת שעליה לשלם לכל אחד מהנוסעים 125 דולר. הוא פסק שבחבילת תיור המכילה טיסות שכר ייתכנו שינויים במועדי הטיסות ובבתי המלון שנקבעו מראש, וכתב כי "כל נוסע סביר צריך להיות מודע לכך" (ת"ק 6080/03).

הטיול קוצר, אבל מה הקשר למבצע?

 

מקרה דומה שאף התרחש באותם תאריכים ולאותו יעד הסתיים בפיצוי גבוה בתביעה אחרת: שלושה תיקים שאוחדו דנו בתביעות של אנשים שרכשו באמצעות איסתא ליינס חבילות נופש לקרואטיה למשך ארבעה ימים מלאים, אך ביום השני של הנופש נפוצה שמועה שהיום הרביעי יתבטל והטיסה לישראל תצא בבוקר ולא בלילה. התובעים טענו שהקדמת הטיסה היתה חלק מתכנון מוקדם של איסתא וחברות נוספות במטרה להוריד עלויות ותוך הטעייתם, כשהודיעה להם שהטיסה הוקדמה בשל המצב בארץ. כל אחד משלושת הזוגות תבע 5,700 שקל פיצוים.

השופטת מי־טל אל־עד קרביס. 300 שקל הוצאות, צילום: אתר בתי המשפט השופטת מי־טל אל־עד קרביס. 300 שקל הוצאות | צילום: אתר בתי המשפט השופטת מי־טל אל־עד קרביס. 300 שקל הוצאות, צילום: אתר בתי המשפט

איסתא טענה שהתובעים מנסים להתעשר על חשבונה, שכן על כל חבילה שילמו התובעים חצי מסכום הפיצוי שתבעו. בנוסף הגישה איסתא הודעת צד שלישי נגד חברת יוניטל, שלטענתה היתה זו שהקדימה את הטיסה ב־13 שעות ולכן הפרה את החוזה כלפי התובעים. יוניטל טענה שמדובר בטיסת שכר שידוע שמועדה עלול להשתנות ושהקדמת הטיסה נבעה מהמצב בארץ, ו"לא מקנוניה". השופטת ריקי שמולביץ מבית המשפט לתביעות קטנות ברחובות קבעה שהטענה שהקדמת הטיסה היתה עקב חומת מגן נטענה בעלמא ללא ביסוס עובדתי מינימלי, ומדובר באובדן יום שלם כמעט, המהווה כרבע מחבילת הנופש.

"ניסיונה של יוניטל להתנער מאחריות בנימוק כי מדובר בטיסת שכר, שידוע לתובעים כי מועדה עלול להשתנות, אינו יכול להתקבל", פסקה השופטת.

עוד קבעה כי הנוסעים נאלצו להשכים בחמש בבוקר כדי להגיע בזמן לטיסה, ולא זכו לאכול ארוחת בוקר במלון אלא קיבלו 'שקית אוכל', שיש בה להעיד על זלזול. לפיכך נפסק לכל זוג 300 דולר פיצוי וכן 150 שקל הוצאות שאותם חויבה יוניטל לשלם (ת"ק 1580/02).

תביעה על הפסד תשלום צהרון נדחתה

 

תובעת הגישה תביעה ובקשה לאשרה כייצוגית נגד החברה העירונית לתרבות ספורט ומרכזים קהילתיים באשדוד, בטענה שבמהלך שמונת הימים של מבצע עמוד ענן לא נשלחו הילדים למוסדות החינוך ולצהרונים ולכן דרשה השבת הכספים. תביעתה האישית עמדה על 322 שקל, אך היא ביקשה לתבוע בשם 10,000 ילדים.

הנתבעת טענה שלפי הנחיות פיקוד העורף לא התקיימו לימודים במשך שישה ימים בסך הכל, ובנוסף בוטלו אירועי תרבות וחוגים. אך חלק ממנהלי המתנ"סים הוסיפו את השעות שהפסידו הילדים בחופשת חנוכה כחודש לאחר עמוד ענן, ולגבי יתר המרכזים הקהילתיים הודיעה ש"לפנים משורת הדין" תסכים לערוך בסוף שנת הלימודים התחשבנות ולתת החזר כספי יחסי. עוד נטען שממילא כמה חודשים קודם לכן, בסוף אוגוסט, סופקו שירותי צהרון למשך ארבעה ימים בלא גביית תשלום, כך שאלה מתקזזים עם ימי עמוד ענן.

השופט אריאל ברגנר מבית משפט השלום באשדוד דחה את הבקשה להכיר בתביעה כייצוגית, לאחר שקבע שיש לבחון את הנסיבות האישיות של כל פרט בקבוצה באשר להתקשרות שלו ולסוג ההחזר שקיבל או לא, ולכן ההליך אינו מתאים להתנהל כתביעה ייצוגית. לדבריו, התביעה לא הבחינה בין ילדים שנרשמו לצהרון לבין חוגים וכן באיזה מתנ"ס ולאיזו תקופה.

מנהלת החשבונות לא עשתה חשבון

 

מנהלת חשבונות בחברת הצעצועים אצבעוני מאשקלון תבעה את מעסיקתה לאחר שפוטרה, לטענתה בניגוד לחוק ההגנה על עובדים לשעת חירום. האשה טענה שפוטרה מעבודתה שלושה חודשים לאחר תחילת עבודתה, כשבמהלך התקופה לא עבדה חמישה ימים בשל מחלת ילד, שבעה ימים בשל מות אביה ושלושה שבועות בשל מבצע עופרת יצוקה.

לדבריה, עם פרוץ המבצע הורה פיקוד העורף לעובדים באזור שלא להתייצב לעבודה אלא אם כן מדובר במפעל חיוני, והוסיפה שכהורה יחיד היא נדרשה להשגיח על בתה שעה שמוסד החינוך שלה היה סגור. סכום התביעה הגיע ל־139 אלף שקל. מעבידה טען שהפיטורים נעשו בשל חוסר שביעות רצון מתפקודה וחוסר יכולתה להיות פנויה למלא את התפקיד. לפי הנתבעת, העובדת ניצלה את נסיבותיה האישיות לרעה תוך שגילתה אדישות לצורכי החברה, וכדוגמה ציינו שבאחד הימים היא יצאה מוקדם מהעבודה מכיוון ש"אחיה ביקש ממנה להגיע להחליף חיתול לבתה". לטענת המעסיק, במהלך שיחת הפיטורים התובעת לא הביעה כל רצון להירתם לעבודה, לחסל פיגורים ולאפשר את זמינותה, אלא עסקה ב"לתפור את תביעתה".

חברי בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בראשות השופט אילן סופר קבעו שאמנם הם מקבלים את טענת התובעת שביסוד ההחלטה על פיטוריה עמד שיקול פסול של אפליה מחמת הורות, והפנו לאמירה שנאמרה לה בשיחת הפיטורים ולפיה הזמן שעומד לרשותה בעקבות מצבה המשפחתי "לא מתאים לצרכים שלנו". עם זאת, קבע בית הדין שיש להביא בחשבון את תקופת העבודה הקצרה, שלושה חודשים, שמתוכם כמעט מחציתה התובעת לא עבדה והחברה שילמה לה שכר גם כשנעדרה בשל מחלת ילד אף שלא צברה עד אז די ימי מחלה.

כמו כן ציינו השופטים כי התחזק בהם הרושם שהתובעת באופן עקבי לא התאמצה לגלות מחויבות לעבודה בכלל ומעבר לשעות המקובלות.

"אפשר היה לצפות כי מי שנושאת בתפקיד מנהלת חשבונות, שנעדרת תקופה כה ארוכה, תגלה עניין בקורה במקום העבודה מעבר לביקור חד־פעמי", קבעו והוסיפו שמובן שאין בכך כדי לנקות את ההחלטה לפטרה משיקולים פסולים, אך יש בכך להעמיד את הפיצוי על סכום נמוך וסמלי. לפיכך פסקו לה 5,000 שקל פיצוי לפי חוק שוויון במקומות עבודה ו־5,000 שקל לפי חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תע"א 3556־09).

המצב התיר עיכוב בהליכי הוצאה לפועל

במסגרת הליכי הוצאה לפועל שניהלה חברת מפעלי אנקורי נגד אם ובנה ששילמו עבור לימודים בצ'קים שחזרו, התקבלה טענת הנתבעים שהמצב הביטחוני מנע מהם להתנגד בזמן להליכים. המבקשים טענו שהתעכבו בהגשת ההתנגדויות נוכח המצב ששרר באותה עת באזורם עקב מבצע עמוד ענן, ולכן עתרו להארכת מועד ולעצירה של הליכי ההוצל"פ שעשויים לכלול עיקולים.

בית המשפט קבע שהמועד להגשת התנגדויות נקבע בחוק ולכן על המבקש להראות טעם מיוחד להארכתו. לדבריו, טעם מיוחד כזה עשוי להיות קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין. הואיל והמצב הביטחוני אכן לא היה בשליטת המבקשים ושיבש את אורח חייהם באותה תקופה, כפי ששיבש חייהם של תושבים רבים אחרים באזור, הרי שהיא מקבלת את הבקשה ונותנת להם הארכת מועד (2481־01־13).

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות