אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"הבורסה היא כמו שריפה בקולנוע ריק" צילום: עמית שעל

"הבורסה היא כמו שריפה בקולנוע ריק"

ביום המסחר הראשון מאז הכניסה הקרקעית לעזה נרשמו ירידות בת"א, אך מתונות יחסית. מדד ת"א־25 הסתפק בירידה של 0.97%. אמיר גיל, סמנכ"ל ההשקעות בפסגות חושב שהירידות הקלות הן לא רק תוצר של משקיעים למודי מלחמות, אלא של בורסה עם כסף מוסדי מועט ומשקיעים זרים שעדיין לא חזרו מסוף השבוע. "גם אם היו רוצים למכור, אין באמת למי"

21.07.2014, 08:29 | יניב רחימי ורחלי בינדמן

ניכר שאי־הוודאות שנושאות עמן הכניסה הקרקעית והרחבת המבצע, מתחילה לתת את אותותיה בשערי ניירות הערך בבורסה. שבוע המסחר אתמול נפתח בירידות שערים על רקע הכניסה הקרקעית לעזה. ביום המסחר הראשון מאז הכניסה ירדו מדדי המניות המובילים ב־1.1% אחרי שבוע רצוף של עליות שערים. מדד ת"א־25 רשם יציבות מפתיעה עם ירידה של 0.3% בלבד מתחילת מבצע צוק איתן למדד החשוב בבורסה בת"א. רק אתמול עבר מדד ת"א־25 לטריטוריה השלילית.

נראה שבימים הראשונים למבצע המשקיעים העריכו שהשפעתו על הבורסה תהיה מוגבלת, אולם אל מול הכניסה שהחלה ביום חמישי האחרון, גבר החשש שמא המהלך הקרקעי יגבה גם מחיר כלכלי שיבוא לידי ביטוי בשווי השוק של המניות הנסחרות בבורסה. המגמה השלילית שאפיינה את מדדי המניות המובילים היתה רוחבית, כשבמדד ת"א־100 רק 10 מניות סיימו את יום המסחר בטריטוריה חיובית.

גם מדדי איגרות החוב השילו 0.2%–0.3% בהובלת האג"ח הקונצרניות. ירידות השערים בשוק החוב לא פסחו על האג"ח הממשלתיות בהובלת הצמודות שהשילו 0.2%. המגמה השלילית באג"ח הממשלתיות מנוגדת לעליות השערים שנרשמו בסוף השבוע באג"ח ממשלת ארה"ב. שילוב של עליית התשואות באגרות בישראל, ומנגד ירידת התשואות של אגרות ארה"ב, מבטא עליה קלה בפרמיית הסיכון של ישראל שעלתה לרמה של 0.7%.

במדד תל־בונד 60, למעט שתי אג"ח (אמות והפועלים), כל סדרות האג"ח סיימו את יום המסחר בירידות שערים. את הירידה החדה ביותר בתל־בונד 60 ספגה אג"ח דיסקונט שהשילה 0.9% מערכה. אחריה אג"ח אדמה שירדה ב־0.6%. במדד תל־בונד תשואות בלטו לרעה אג"ח אפריקה (סדרה כ"ז) ודסק"ש (סדרה ח') עם ירידה של 0.8% כל אחת. אמיר גיל, סמנכ"ל השקעות בפסגות, לא רואה את תגובת שוק האג"ח לשלילה: "בהינתן שאין משבר זה אפילו טוב לאג"ח, הפעילות הכלכלית נחלשת, האינפלציה יורדת, צפי להורדת ריבית זה טוב לאג"ח. סוג של הפוך על הפוך. האג"ח דווקא יורדות כי שם הכסף יותר חם, של הציבור. אנשים רוצים ללכת לפיקדונות ונזילות ורואים בשל כך את התגובה".

הבורסה הגיבה בירידות, צילום: אוהד צויגנברג הבורסה הגיבה בירידות | צילום: אוהד צויגנברג הבורסה הגיבה בירידות, צילום: אוהד צויגנברג

שועלי קרבות

המשקיעים בשוק ההון, שלמרבה הצער הפכו למודי קרבות, לא מגיבים בפאניקה להתפתחויות הביטחוניות. ניסיון העבר, אם ממלחמת לבנון השנייה ואם ממבצע עמוד ענן, לימד אותם שמי שמיהר למכור הפסיד ומי שגילה סבלנות ואורך רוח יצא כשידו על העליונה. ירידות השערים שנרשמו בימים הראשונים נמחקו בתוך זמן קצר, ושוק המניות טיפס על רקע התותחים הרועמים והבשורות הקשות משדה הקרב.

מנהלי ההשקעות לא משנים עמדתם כרגע, כי בשלב זה הבורסה לא מתמחרת נזקים ארוכי טווח לכלכלה הישראלית. גם גיל רואה בניסיון גורם מכריע להתנהגות השוק: "ישראל נמצאת מתחילת המבצע ב־0.25%+, מדד ת"א־100 עלה ב־0.2% לעומת ירידה של 1% במדד ה־S&P 500 באותה תקופה". כיצד הוא מסביר זאת? "יש לכך שני גורמים: המשקיעים כבר רגילים שהמבצעים הצבאיים נגמרים די מהר שנית, העניין בשוק הישראלי נמוך מאוד היום, המוסדיים בפוזיציות יחסית נמוכות מבעבר לישראל, הם הוציאו מפה המון כסף. גם הכסף של הציבור שחזר בחודשים האחרונים לקרנות הנאמנות המנייתיות, הופנה בחלקים גדולים לחו"ל. זה קצת כמו שריפה בקולנוע ריק. גם העובדה שהזרים לא פה משפיעה כמובן: אין מוסדיים, אין זרים. קצת ציבור ותעודות סל. לא כסף גדול. גם אם מוסדיים רוצים למכור אין באמת למי למכור עכשיו".

גם דני ירדני, מנהל ההשקעות של קופות הגמל של אלטשולר שחם, לא רואה השפעה של המבצע על הבורסה. "ניכר שהתמחור של השוק הוא שיהיה מבצע קצר. יכול להיות שגם לא מכמתים את הסיכון נכון. רואים מחזורי מסחר שמעידים כי השוק לא שרוי בפאניקה גדולה במיוחד. עדיין לא מתרחשת דרמה במסחר. כדי ששוק יירד צריכים לבוא מוכרים גדולים, ולא רואים אותם. ברור שתהיה השפעה על הכלכלה הישראלת: ירידה בפדיון ובמסים ופיצויים והגדלת הגירעון, ושהמצב הכלכלי יהיה פחות טוב. אך אם המבצע ייגמר בזה הרגע, הנזק יעמוד על כמה מיליארדים טובים — לא משהו שהכלכלה הישראלית לא יכולה להתמודד איתו. גם בשקל־דולר לא קורה כלום, וזה אומר שהזרים עדיין לא יוצאים מפה. צריך גם לזכור שהכלכלה הישראלית מרוכזת ברובה באזור גוש דן, וכיפת ברזל מורידה סיכון משמעותי לפגיעה אפשרית".

גורם נוסף שתומך במדד ת"א־25 שמפגין עוצמה יחסית אל מול ההידרדרות הביטחונית, ועל אף המבצע שהולך ומתרחב, הוא העובדה שחלק ניכר מהחברות במדד הן חברות בינלאומיות וגלובליות, שתוצאותיהן העסקיות מושפעות בעיקר ממה שקורה מעבר לים, וההשלכות של הכלכלה המקומית על שורת הרווח שלהן זניחות. הדברים נכונים לגבי חברות הטכנולוגיה נייס ואלביט מערכות, ובאותה מידה גם לגבי חברות הפארמה טבע, פריגו ואופקו. דוגמה בולטת נוספת היא חברת הנדל"ן גזית גלוב, שישראל מהווה רק 6% מכלל ההכנסות נטו מהשכרת נכסים מניבים (NOI) של החברה.

בהינתן התמשכות מבצע הקרקע מציין גיל כי "גם אם המבצע יורחב, ההשפעה על שווי החברות לטווח ארוך לא משמעותית. גם אם הקניונים עומדים ריקים כמה ימים אין לזה השפעה לטווח ארוך על מליסרון, עזריאלי ואותו דבר לגבי הסופרמרקטים. זה נכון שאמוציונלית היה ניתן לצפות שהפחד יעלה ואנשים ירצו למכור אתמול אחזקות, והשוק לכאורה צריך לרדת יותר, אבל כבר למדו שמי יצא בעבר במצבים כאלה הפסיד ולכן נושכים שפתיים".

דני ירדני אלטשולר שחם, צילום: עמית שעל דני ירדני אלטשולר שחם | צילום: עמית שעל דני ירדני אלטשולר שחם, צילום: עמית שעל

"לקנות זה מוגזם"

מגזר הגז, שבשנים האחרונות משקלו הולך וגדל במדד ת"א־25, תורם גם הוא ליציבות המדד. אבנר, דלק קידוחים וישראמקו, שמשקלן במצטבר מגיע כבר ל־8.8% מהמדד, אינן מושפעות באופן ישיר מהמבצע בעזה, ויחידות ההשתתפות מגיבות בהתאם ואף בעליות שערים קלות.

היציבות היחסית שמאפיינת את מניות מדד ת"א־25 הולכת ופוחתת ככל שמרחיקים לחברות הקטנות יותר, כך בזמן שמדד ת"א־25 ירד רק ב־0.6%, מדד ת"א־75 ירד ב־2.4% ואילו מדד ת"א יתר־50 רשם ירידה חדה יותר של 2.9%. ניכר שככל שרמת אי־הוודאות בשוק מתגברת, המשקיעים נוטים להעדיף את ההשקעה במניות של החברות הגדולות יותר, שנהנות מסחירות גבוהה יותר ופעמים רבות גם מחשיפה עסקית גבוהה יותר לשווקים הבינלאומיים שאינם מושפעים מהמבצע הצבאי בעזה.

אל כוחו של ממד הזמן ואי־הוודאות מתייחס גיל ומדגיש: "אם המצב לא מחמיר, מה שישפיע על ישראל בעיקר זה הכיוון בעולם. מימוש בעולם שגם ככה צריך להגיע, יהיה טריגר הרבה יותר מיידי ומשמעותי לבורסה הישראלית".

 

מי שקצת הורס את החגיגה הוא הכלכלן הראשי של מיטב דש אלכס זבז'ינסקי, שמזהה סוג של אופוריה מוגזמת בקרב ציבור המשקיעים: "הניסיון מלמד שמי שרץ ומוכר בתקופות של הסלמה ביטחונית בדרך כלל לא עושה צעד נכון, אבל הפעם המשקיעים לקחו את זה צעד אחד קדימה — לא רק שלא מכרו, אלא השוק שלנו, שוק המניות, גם אג"ח ממשלתיות, גם השקל, מתחילת המבצע מציגים ביצועים יותר טובים מהשווקים האחרים שאין בהם מלחמה. מבחינה כלכלית זה לא עושה שכל. מוגזם לקנות, אני הייתי מחכה".

 

קרנות הנאמנות: תעשייה בערפל קרב - המשקיעים נכנסים לבונקר של הכספיות

תעשיית קרנות הנאמנות שמשקפת את הלך הרוח של הציבור ממשיכה להגיב באיפוק להסלמה הביטחונית. מנהלי קרנות הנאמנות מעריכים את היקף הפדיונות בתעשייה אתמול ב־150 מיליון שקל בלבד. הפדיונות החריפים ביותר היו בקרנות אג"ח כללי ואג"ח קונצרניות (80 מיליון שקל ו־60 מיליון שקל בהתאמה), ואילו בקרנות המנייתיות בישראל נרשמו פדיונות של 30 מיליון שקל בלבד, ולעומתן קרנות אג"ח מדינה וקרנות שקליות רשמו גיוסים של כ־20 מיליון שקל.

על פי הביקושים שהוזרמו, קרנות חו"ל, שלא היה בהן מסחר אתמול, ירשמו היום גיוסים של 50 מיליון שקל. בתעשייה תולים את השקט היחסי בפעילות החלשה ממילא המאפיינת את יום המסחר הראשון בשבוע, שהוא גם יום שבתון בשוקי המערב. כמו כן סבורים שם כי השקט נובע מהעובדה שמי שמיהר לפדות בתחילת מבצע צוק איתן, לפני שבוע וחצי, מכר בדיעבד במחירי הפסד, משום שהמחירים חזרו עד מהרה לרמה שנרשמה ערב המבצע ואף הגיעו לרמה גבוהה יותר; המשקיעים מבקשים להימנע מפעילות פזיזה.

לפי נתוני בית ההשקעות מיטב דש, תעשיית קרנות הנאמנות רשמה בשבוע שעבר גיוסים של כ־610 מיליון שקל לעומת פדיונות של כ־590 מיליון שקל בשבוע שקדם לו. מתוך הגיוסים בשבוע שעבר 490 מיליון שקל נעשו בידי הקרנות המסורתיות, ומי שהובילו את הגיוסים היו בעיקר קרנות אג"ח ממשלתיות: אלה גייסו בשבוע החולף 310 מיליון שקל לעומת פדיונות של 80 מיליון שקל בשבוע שקדם לו. מדובר בגיוס של 530 מיליון שקל בקרנות אג"ח מדינה מתחילת החודש, כלומר הציבור מנתב את כספו לחוף מבטחים בימים אלה ולקרנות אג"ח שמשקיעות בדרך כלל במח"מים קצרים.

משרדי מיטב דש, צילום: אוראל כהן משרדי מיטב דש | צילום: אוראל כהן משרדי מיטב דש, צילום: אוראל כהן

אמנם קרנות האג"ח הקונצרניות ממשיכות במגמת הפדיונות (1.2 מיליארד שקל מתחילת החודש), אם כי בקצב נמוך יותר, זאת לאחר שאיבדו בשבוע החולף כ־160 מיליון שקל. למרות הפדיונות מדדי תל בונד דווקא רשמו עליות בשבוע שעבר, זאת ככל הנראה בגלל המשקיעים המתוחכמים, ובהם מנהלי החיסכון ארוך הטווח, שניצלו את הפאניקה עם פרוץ מבצע צוק איתן כדי לרכוש סחורה זולה במחירים אטרקטיביים יחסית. דווקא קרנות אג"ח כללי, הכוללות השקעה הן באפיק הממשלתי והן באפיק הקונצרני ואף חשיפה מסוימת למניות בדגש על קרנות 90/10, רשמו בשבוע החולף גיוסים של 190 מיליון שקל לעומת פדיונות כבדים של 1.2 מיליארד שקל בשבוע שלפני כן.

בתקופות של חוסר ודאות הציבור הישראלי נוהג לרוב להעביר את כספו לתקופת ביניים לקרנות כספיות המהוות תחליף לפיקדון בנקאי. בשבוע החולף גייס האפיק 110 מיליון שקל, אך לדברי כלכלני מיטב דש, מדובר בגיוס צנוע המעיד על רגיעה של המשקיעים. יודגש כי בכל זאת מתחילת החודש גייסו הקרנות הכספיות 2.5 מיליארד שקל, החודש החזק ביותר מאז אוגוסט 2011.

אלמנט נוסף שניתן לזהות הוא תנופה בגיוסים לקרנות אג"ח חו"ל על רקע העליות שנרשמו באג"ח הממשלתיות בארה"ב ופיחות בשער השקל אל מול הדולר בעקבות המצב הגיאו־פוליטי. קרנות אלה גייסו 50 מיליון שקל בשבוע החולף ו־110 מיליון שקל מתחילת החודש.

חברות המזון, הקמעונאות, התעופה והמלונות: מפחיתים בחופשות - לא בבמבה וביסלי

שטראוס ואסם, מניות יצרניות המזון הגדולות, הציגו עליות קלות מאז תחילת המבצע, אך מניות חברות המזון ומוצרי הצריכה הקטנות יותר בבורסה הראו ירידות. נראה כי הפערים לא נובעים מהעדפת המשקיעים את חברות המזון הגדולות על פני הקטנות, אלא בעיקר משום שהחברות נסחרות במדדים שונים — כך למשל נטו, חברת המזון החמישית בגודלה בישראל, ירדה בשיעור דומה לזה של מדד יתר־50 שבו היא נכללת. כלומר, המשקיעים לא הביעו חוסר אמון חריג במניית נטו לעומת שאר המניות בקטגוריה שלה. כך גם במניית קרור, שמחזיקה בחברות יפאורה ותפוגן, שירדה בשיעור נמוך מת"א־75.

ככלל, אין סיבה שחברות המזון ייפגעו באופן מיוחד מהלחימה. להפך, כשהישראלים נשארים בבית וממעטים בבילויים משפחתיים בחוץ ובאכילה במסעדות, צריכת המזון בבית עולה; וכשהילדים נשארים בבית בגלל המצב, הגיוני שצריכת החטיפים והממתקים עולה — מגמה שקמעונאי המזון בהחלט חווים בימים אלה. לכן גם מניותיהן של קמעונאיות המזון הגדולות בישראל מציגות יציבות יחסית מתחילת הלחימה.

מה שלא רואים כל כך והיה ניתן לצפות הוא הסטה של כספי המשקיעים מקמעונאיות הדיסקאונט לרשתות הגדולות, שופרסל ומגה, שמחזיקות גם רשתות שכונתיות. בינתיים מניית רמי לוי, שמתבססת על חנויות דיסקאונט גדולות בשולי הערים, מציגה תשואה דומה לזו של שופרסל, שמחזיקה מאות סניפים בתוך השכונות. כך קשה לראות את הנחת המוצא של "קניות ליד הבית" מתממשת.

עונת השיא נפגעה

בתחום התיירות מניית אל על — שאמורה להיות עכשיו בעונת השיא שלה — ירדה בחדות מאז תחילת הלחימה. לאל על מסורת שבה הרבעון השלישי הוא הטוב ביותר בשנה, אך מלחמה באמצע הרבעון (שסוחב על גבו במידה רבה את הרווחיות של כל השנה) היא חדשות רעות לחברת התעופה.

די ברור שכל תמונת מלחמה, כל פגיעה באזרחים, כל טנק וכל רקטה פוגעים פגיעה משמעותית בתיירות הנכנסת, וזה עוד בלי להביא בחשבון את משפחות המגויסים למילואים, שאם תכננו הקיץ חופשה בחו"ל, יבטלו אותה. כל חברות התעופה מתמודדות כיום עם ביטולים רבים, ובענף גם מדברים, שלא לציטוט, על האפשרות שיבוטלו טיסות אם הלחימה תימשך בשבועות הקרובים במלוא עוזה. הגיוני, אם כן, שאל על רשמה ירידה משמעותית יותר ממדד הייחוס שלה, יתר־50.

תיירים מבטלים

בענף המלונאות מניית רשת דן ירדה מתחילת הלחימה, ואילו מלונות הכשרה שמפעילה את רשת רימונים מעידה על מגמה הפוכה ורושמת עליות. ביום חמישי העריכו בהתאחדות המלונות את הנזק לתעשייה כולה באובדן הכנסות של 100 מיליון דולר ברבעון השלישי. עיקר הנזק הוא בלינות תיירים, שם חזתה ההתאחדות ירידה של 35%. בתיירות הפנים צפתה ההתאחדות ירידה של 15% בעקבות המבצע. רשת דן אמורה להיפגע יותר, אם כן, מירידה בתיירות של תיירים מחו"ל, שכן יש לה פריסה רחבה של מלונות בתל אביב, חיפה וירושלים. רימונים פרוסה יותר באזורי נופש שגם ישראלים גודשים בימים אלה, כמו אילת וים המלח, ונראה כי זו הסיבה שהמשקיעים מעדיפים את מניית מלונות הכשרה על פני דן במידה מסוימת.

מניות בקו עימות

מניית פלסטו שק, שעוסקת בייצור ושיווק של שקיות ויריעות פוליאתילן, ירדה אתמול במהלך המסחר ב־10.6% והשלימה ירידה של 13.4% מאז תחילת המבצע. ירידות אלה לא הוסברו בדיווחים של החברה, ואתמול בחברה סירבו להגיב לפנית "כלכליסט" בעניין. עם זאת, החברה הודיעה כשבועיים לפני תחילת המבצע כי היא עוצרת את הייצור באתר שלה ביבנה, ומעבירה את כל פעילות הייצור שלה לשדרות. יתכן כי לאור ההתפתחויות האחרונות המשקיעים מעריכים שהתנעת הייצור בשדרות תהיה בעייתית עבור החברה.

חברה נוספת שרשמה ירידות מתחילת המבצע היא חברת חמת, שמפעל הברזים שלה נמצא באשדוד. לחברה גם מפעל כיורים (חרסה) שנמצא בבאר שבע. למרות שהחברה לא דיווחה למשקיעים על שום אירוע חריג או פגיעה בעסקיה בעקבות הלחימה, המיקום הספיק עבור המשקיעים כדי לשלוח את מניית החברה לירידה של 4.6% מאז תחילת המבצע.

השתתף בהכנת הידיעה: גיל קליאן

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות