בנק ישראל: המשק יתאושש מצוק איתן, למעט בתיירות

נכון להיום, אחרי שבועיים של מתקפה אווירית נרחבת בעזה, כמה ימים של לחימה קרקעית ומתקפת רקטות על שטחים גדולים בארץ, עולה מהסיפור העגום הזה גם בשורה כלכלית מעודדת: המשק הישראלי מפגין עוצמה, וההשפעה של מבצע צוק איתן על הפעילות הכלכלית בו נותרה בינתיים אך ורק בשוליים.

פרט מידע חיובי נוסף בימים לא פשוטים אלה, הוא העובדה שניסיון העבר משלושת העימותים הצבאיים שהתרחשו בשמונה השנים האחרונות מלמד כי גם בהם ההשפעה השלילית על המשק היתה זמנית בלבד, והיא לוותה בהתאוששות מהירה שהחלה להירשם מיד בתום הלחימה.

מדובר כמובן בנזקים הישירים והעקיפים בהיבט המאקרו, הכלל־משקי, ולא בסבל הגדול והמתמשך שנגרם בעיקר לאוכלוסייה באזורי העימות ובהפסדים לעסקים הקטנים. ולקח חשוב נוסף שחייבים להפיק מהעימותים הקודמים הוא שהפיצוי הממשלתי לאלה שנפגעו מהלחימה חייב להיות מהיר, כדי למנוע תגובת שרשרת שעלולה לפגוע בענפים נוספים במשק.

ההיסטוריה חוזרת

הסתייגות נוספת מהשוואה למבצעים הצבאיים הקודמים מתייחסת לחשיבות שיש לעיתוי המבצע. ערב מלחמת לבנון השנייה, למשל, ברבעון השני של 2006, רשם המשק אסופת נתונים כלכליים מרשימה: צמיחה בשיעור שנתי של 6.2%, עלייה של 3.6% בצריכה הפרטית וזינוק של לא פחות מ־25.8% ביצוא הסחורות והשירותים. עכשיו, לעומת זאת, יכול המשק להתפאר בנתונים הרבה פחות מרשימים ברבעון הראשון של 2014: צמיחה של 2.9%, קיפאון בצריכה הפרטית ועלייה של 10.5% ביצוא.מנתונים שנמסרו מבנק ישראל לבקשת "כלכליסט" ניתן ללמוד כי אם ההיסטוריה אכן חוזרת על עצמה, ואם מבצע צוק איתן יסתיים במים הקרובים, הרי שהנזק שנגרם למשק יהיה קטן יחסית.

מגזר הפעילות הכלכלית החשוב והמשמעותי ביותר שמושפע ישירות מהלחימה הוא כמובן צמיחת המשק. מנתוני בנק ישראל מתברר כי שלושת העימותים הצבאיים הקודמים - מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה ומבצע עמוד ענן - אכן השפיעו לרעה על הצמיחה במשק ברבעון שבו התרחש כל עימות. עם זאת, כבר ברבעונים שלאחר תום הקרבות חזר המשק לצמיחה מהירה ובעצם פיצה את עצמו על אובדן התוצר שנגרם בימי הלחימה.

תחום חשוב נוסף שמושפע באופן מיידי ממתיחות ביטחונית הוא פרמיית הסיכון של ישראל. פרמיית הסיכון, כפי שהיא נמדדת כיום על ידי מרווחי המכשיר הפיננסי לביטוח חובות מדינה — CDS אוCredit Default Swap ל־5 שנים - משקפת בעצם את תוספת הריבית שדורשים המשקיעים עבור השקעה בנייר ערך בעל סיכון, מעבר לריבית הנדרשת על נייר ערך ללא סיכונים.

לפרמיית הסיכון יש חשיבות רבה, שכן היא קובעת גם את גובה הריבית בהנפקות של ממשלת ישראל בחו"ל וגם את קלות הגישה שלה לשוקי ההון הבינלאומיים. נתוני בנק ישראל מראים כי מבצע עופרת יצוקה הקפיץ את פרמיית הסיכון, אולם מיד עם סיומו היא שבה וירדה לרמתה הקודמת. שני המבצעים הצבאיים האחרים לא השפיעו כלל על פרמיית הסיכון של ישראל.

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. בשורה כלכלית מעודדת | צילום: עמית שעל

יותר מבקרים, פחות תיירים

גורם נוסף שמשפיע בצורה כזו או אחרת על הכיס הפרטי של כל אחד מאיתנו הוא מה אירוע ביטחוני מתמשך עושה לשערי המניות בבורסה. בנקודה זו מראים נתוני העבר הלא רחוק כי ההשפעה הגדולה ביותר על שערי המניות היתה בתקופת מבצע עופרת יצוקה, שהתרחשה כזכור במקביל למשבר הגלובלי של 2008–2009, וגם כאן נרשם תיקון כמעט מיידי כלפי מעלה. שני המבצעים הצבאיים האחרים כמעט ולא השפיעו על מה שהתרחש בבורסה.

תחום פיננסי נוסף הוא שער הדולר, שבעבר נחשב למקלט בטוח בתקופות של עימותים צבאיים. בחינת התפתחות שער החליפין שקל־דולר במהלך שלושת המבצעים הצבאיים מראה כי רק מבצע עופרת יצוקה לווה בפיחות השקל. אולם פיחות זה נתמך אז על ידי רכישות הדולרים הגדולות שביצע בנק ישראל באותה תקופה, וגם במקרה זה התהפכה המגמה כבר אחרי חודשים ספורים. במהלך שני המבצעים האחרים הדולר דווקא נחלש מול השקל.

הענף הכלכלי היחיד שבו מצביעים הנתונים של בנק ישראל על פגיעה ברורה ומיידית כתוצאה מהלחימה הוא ענף התיירות. בכל שלושת המבצעים הצבאיים נרשמה ירידה חדה וברורה במספר כניסות התיירים, שנמשכה גם חודשים לאחר מכן והענף התקשה להשתקם.

יחד עם זאת, במבצע עופרת יצוקה חלק מהפגיעה בתיירות נבע גם מהמשבר הכלכלי העולמי.