אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בנק ישראל: המשק יתאושש מצוק איתן, למעט בתיירות צילום: אלכס קולומויסקי

בלעדי לכלכליסט

בנק ישראל: המשק יתאושש מצוק איתן, למעט בתיירות

ניתוח של בנק ישראל מלמד כי על פי העימותים הצבאיים שהתרחשו בשנים האחרונות הצמיחה, פרמיית הסיכון ותנודות הבורסה בישראל וגם שער הדולר מתאוששים במהירות וחוזרים לעצמם מיד עם תום הקרבות. רק כמות התיירים נפגעת קשות

22.07.2014, 06:48 | אמנון אטד

נכון להיום, אחרי שבועיים של מתקפה אווירית נרחבת בעזה, כמה ימים של לחימה קרקעית ומתקפת רקטות על שטחים גדולים בארץ, עולה מהסיפור העגום הזה גם בשורה כלכלית מעודדת: המשק הישראלי מפגין עוצמה, וההשפעה של מבצע צוק איתן על הפעילות הכלכלית בו נותרה בינתיים אך ורק בשוליים.

קראו עוד בכלכליסט

פרט מידע חיובי נוסף בימים לא פשוטים אלה, הוא העובדה שניסיון העבר משלושת העימותים הצבאיים שהתרחשו בשמונה השנים האחרונות מלמד כי גם בהם ההשפעה השלילית על המשק היתה זמנית בלבד, והיא לוותה בהתאוששות מהירה שהחלה להירשם מיד בתום הלחימה.

מדובר כמובן בנזקים הישירים והעקיפים בהיבט המאקרו, הכלל־משקי, ולא בסבל הגדול והמתמשך שנגרם בעיקר לאוכלוסייה באזורי העימות ובהפסדים לעסקים הקטנים. ולקח חשוב נוסף שחייבים להפיק מהעימותים הקודמים הוא שהפיצוי הממשלתי לאלה שנפגעו מהלחימה חייב להיות מהיר, כדי למנוע תגובת שרשרת שעלולה לפגוע בענפים נוספים במשק.

ההיסטוריה חוזרת

הסתייגות נוספת מהשוואה למבצעים הצבאיים הקודמים מתייחסת לחשיבות שיש לעיתוי המבצע. ערב מלחמת לבנון השנייה, למשל, ברבעון השני של 2006, רשם המשק אסופת נתונים כלכליים מרשימה: צמיחה בשיעור שנתי של 6.2%, עלייה של 3.6% בצריכה הפרטית וזינוק של לא פחות מ־25.8% ביצוא הסחורות והשירותים. עכשיו, לעומת זאת, יכול המשק להתפאר בנתונים הרבה פחות מרשימים ברבעון הראשון של 2014: צמיחה של 2.9%, קיפאון בצריכה הפרטית ועלייה של 10.5% ביצוא.מנתונים שנמסרו מבנק ישראל לבקשת "כלכליסט" ניתן ללמוד כי אם ההיסטוריה אכן חוזרת על עצמה, ואם מבצע צוק איתן יסתיים במים הקרובים, הרי שהנזק שנגרם למשק יהיה קטן יחסית.

מגזר הפעילות הכלכלית החשוב והמשמעותי ביותר שמושפע ישירות מהלחימה הוא כמובן צמיחת המשק. מנתוני בנק ישראל מתברר כי שלושת העימותים הצבאיים הקודמים - מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה ומבצע עמוד ענן - אכן השפיעו לרעה על הצמיחה במשק ברבעון שבו התרחש כל עימות. עם זאת, כבר ברבעונים שלאחר תום הקרבות חזר המשק לצמיחה מהירה ובעצם פיצה את עצמו על אובדן התוצר שנגרם בימי הלחימה.

תחום חשוב נוסף שמושפע באופן מיידי ממתיחות ביטחונית הוא פרמיית הסיכון של ישראל. פרמיית הסיכון, כפי שהיא נמדדת כיום על ידי מרווחי המכשיר הפיננסי לביטוח חובות מדינה — CDS אוCredit Default Swap ל־5 שנים - משקפת בעצם את תוספת הריבית שדורשים המשקיעים עבור השקעה בנייר ערך בעל סיכון, מעבר לריבית הנדרשת על נייר ערך ללא סיכונים.

לפרמיית הסיכון יש חשיבות רבה, שכן היא קובעת גם את גובה הריבית בהנפקות של ממשלת ישראל בחו"ל וגם את קלות הגישה שלה לשוקי ההון הבינלאומיים. נתוני בנק ישראל מראים כי מבצע עופרת יצוקה הקפיץ את פרמיית הסיכון, אולם מיד עם סיומו היא שבה וירדה לרמתה הקודמת. שני המבצעים הצבאיים האחרים לא השפיעו כלל על פרמיית הסיכון של ישראל.

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. בשורה כלכלית מעודדת, צילום: עמית שעל נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. בשורה כלכלית מעודדת | צילום: עמית שעל נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. בשורה כלכלית מעודדת, צילום: עמית שעל

יותר מבקרים, פחות תיירים

גורם נוסף שמשפיע בצורה כזו או אחרת על הכיס הפרטי של כל אחד מאיתנו הוא מה אירוע ביטחוני מתמשך עושה לשערי המניות בבורסה. בנקודה זו מראים נתוני העבר הלא רחוק כי ההשפעה הגדולה ביותר על שערי המניות היתה בתקופת מבצע עופרת יצוקה, שהתרחשה כזכור במקביל למשבר הגלובלי של 2008–2009, וגם כאן נרשם תיקון כמעט מיידי כלפי מעלה. שני המבצעים הצבאיים האחרים כמעט ולא השפיעו על מה שהתרחש בבורסה.

תחום פיננסי נוסף הוא שער הדולר, שבעבר נחשב למקלט בטוח בתקופות של עימותים צבאיים. בחינת התפתחות שער החליפין שקל־דולר במהלך שלושת המבצעים הצבאיים מראה כי רק מבצע עופרת יצוקה לווה בפיחות השקל. אולם פיחות זה נתמך אז על ידי רכישות הדולרים הגדולות שביצע בנק ישראל באותה תקופה, וגם במקרה זה התהפכה המגמה כבר אחרי חודשים ספורים. במהלך שני המבצעים האחרים הדולר דווקא נחלש מול השקל.

הענף הכלכלי היחיד שבו מצביעים הנתונים של בנק ישראל על פגיעה ברורה ומיידית כתוצאה מהלחימה הוא ענף התיירות. בכל שלושת המבצעים הצבאיים נרשמה ירידה חדה וברורה במספר כניסות התיירים, שנמשכה גם חודשים לאחר מכן והענף התקשה להשתקם.

יחד עם זאת, במבצע עופרת יצוקה חלק מהפגיעה בתיירות נבע גם מהמשבר הכלכלי העולמי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
תורידו את מחירי הדיור ותראו צמיחה
אם משפחה צריכה לגייס לפחות 300 אלף הון עצמי, ומחירי הדירות שעלו בממוצע ב80% מובילים לכך שמחיר דירה עלה ביותר מ400 אלף, אז יש פחות כסף להוציא על בילויים וגם על אוכל, וגם מספר הילדים יצטמצם. אין יש מאין! אל תשכחו שהחיילים שנלחמים הם האוכלוסיה שצריכה לקנות דירה או שתקנה בקרוב. תראו קצת סולידריות, כן גם בעלי הדירות להשכרה שקנו לפני 30 שנה ומפקיעים מחירים להשכרת הדירה.
אין יש מאין  |  26.07.14
5.
בבנק ישראל יושבים שכירים הזויים - בוא נראה אותם מנהלים עסק קטן ...
העסקים הקטנים קורסים מעמיסים עליהם ארנונה מטורפת, מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי בשעורים מטורפים גם בימים כתיקונם אין כמעט איך לחיות אז אחרי שבועיים שהמשק בקושי עובד מדברים על התאוששות מהירה ? איפה העזרה של המדינה ? מה נותנים לעסקים הקטנים ? אני משלם הון עתק לביטוח לאומי - מה אני מקבל ממנו ? (כל הכסף שלי עובר לערבים במזרח ירושלים עם 12 ילדים מ 7 נשים שונות ...)
גיל  |  22.07.14
4.
"ההיסטוריה מלמדת אותנו שלגבי ניבוי העתיד - אסור לנו להסתמך על ההיסטוריה"
זה יפה שמר אטד (ואולי גם בנק ישראל, שבזמן האחרון די מחרבן במכנסיים מרוב פחד...) מסתכלים על חצי הכוס המלאה, אבל צריך לזכור שיש גם חצי ריק... מצב המשק כיום שונה לחלוטין מכפי שהיה בכל אחת מנקודות הזמן הקודמות שאליהן מתייחס מר אטד - וגם הגרפים שלו די מראים על ההתדרדרות במצב: 1. אנחנו בבועת נדל"ן יוצאת דופן שחלק גדול ממנה נתמך ע"י ריבית בנק ישראל הנמוכה (אולי בלית ברירה, אבל זו עובדה). 2. אנחנו לאחר ירידה עיקבית, מתמשכת וגם נצפית קדימה של הצמיחה. 3. אנחנו במצב של ירידה משמעותית בצריכת משקי הבית, ונתוני מאקרו שמצביעים על כניסה למיתון, עם סכנה לדפלציה. בקיצור אנחנו במצב של משק לא כל כך בריא, עם מערכת חיסונית מוחלשת, כך שכל פגיעה נוספת יכולה להעביר אותנו ממצב של הצטננות/שפעת עונתית, למצב של דלקת ריאות וטיפול/אישפוז ממושך. או, אם תרצו דימוי אחר: אנחנו כמו מתאגרף בסיבוב השישי-שביעי, לאחר שספג כמה חבטות בסיבובים קודמים (בועת הדוט.קום 2000/1 והדשדוש הכלכלי שלאחריה, לבנון 2, המשבר העולמי, עופרת יצוקה, בועת נדל"ן, עמוד ענן), שעליהן הצליח להתגבר, ואנחנו די מתנדנדים על רגלינו, עם טיפה'לה סחרחורת. לא צריך אגרוף חזק מדי להפיל אותנו לקרשים - להבדיל מהסיבובים הקודמים, תספיק מכה לא חזקה כדי לפגוע בשיווי המשקל שלנו.
22.07.14
3.
קצת מנותקים מהמציאות
מה עם העסקים הקטנים והבינוניים שנפגעים בדרום (ובצפון אם האירוע הוא בצפון)? מה עם החקלאים שנפגעים? מה עם הצעירים שעוזבים את הארץ? לדעת בנק ישראל אין שום בעייה עם האירועים הבטחוניים האלה. גם העיתוי של הפרסום של "הכל בסדר" בעת שנהרגים אנשים מצביע על ניתוק רגשי.
יוסי  |  22.07.14
לכל התגובות