אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מעבר לצוק: המהומה הכלכלית ביום שאחרי המלחמה צילום: רויטרס

צוק איתן

מעבר לצוק: המהומה הכלכלית ביום שאחרי המלחמה

אחד מטיעוני מערכת הביטחון לקראת דיוני התקציב הקרבים צפוי להיות שהקיצוץ בתקציב נתן אותותיו בלחימה בדרום, בין היתר בנגמ"שים הלא ממוגנים. בלשון אחר: אם רוצים שאירועים כאלה לא יקרו, צריך עוד כסף

24.07.2014, 07:21 | שאול אמסטרדמסקי

1. ההימור של לפיד קרוב להכרעה

 

הרחק הרחק מתשומת הלב הציבורית, שמרוכזת כולה במלחמה בעזה, מתנהל זה שבוע מרתון דיונים רווי יצרים בוועדת הכספים. על הפרק: תוכנית 0% מע"מ של שר האוצר יאיר לפיד. לפיד מושקע כל כולו בהצעת החוק הזאת. הוא השליך עליה את כל יהבו הפוליטי. הוא יודע ויריביו הפוליטיים יודעים שהחוק הזה יכול להפוך אותו לכחלון של הדיור, או לחלופין לסמן את תחילת סוף הקריירה הפוליטית שלו.

קראו עוד בכלכליסט

העובדה שהוא מושקע כל כולו בהצעת החוק הופכת את לפיד למטרה נוחה לכל חברי הכנסת האחרים. תוסיפו לכך את העובדה שמלוא תשומת הלב הציבורית נתונה למלחמה בעזה (מתי לאחרונה שמעתם בטלוויזיה על תוכנית 0% מע"מ?) ואת העובדה שלוחות הזמנים לוחצים מאוד (בתום השבוע הבא הכנסת יוצאת לפגרה ולא יהיה ניתן לאשר את החוק במליאה), ותקבלו כר נוח לגניבות סוסים פוליטיות של הרגע האחרון, מהסוג שנעשה באמת רק כשאף אחד לא מסתכל.

שר האוצר יאיר לפיד. מושקע כולו בהצעת החוק שלו, צילום: אלכס קולומויסקי שר האוצר יאיר לפיד. מושקע כולו בהצעת החוק שלו | צילום: אלכס קולומויסקי שר האוצר יאיר לפיד. מושקע כולו בהצעת החוק שלו, צילום: אלכס קולומויסקי

זה בדיוק מה שקורה בוועדת הכספים ממש עכשיו. כל אחד שרוצה את ליטרת הבשר שלו מבין שכוח המיקוח של לפיד לא גדול במיוחד. לפיד רוצה את הצעת החוק ויהי מה. גם אם הוא צריך לשלם.

2. חוק 0% מע"מ נופל קורבן להרחבה

בתחילה היו אלה קבוצות הרכישה שדרשו להיות בפנים. הן הפעילו לובי כבד (מול לובי נגדי מצד הקבלנים), כדי שגם מי שקונה דירה בקבוצת רכישה יהיה זכאי להטבה. ההצעה הזאת זכתה לתמיכה מצד חברי הכנסת החרדים (שיושבים באופוזיציה), הואיל ורבים מבני המגזר החרדי רוכשים את דירותיהם באופן הזה.

בהמשך הגיעה הצעה אחרת - לאפשר גם למי שבונה בית פרטי לקבל את הפטור ממע"מ. לכאורה מדובר בהצעה המנוגדת להיגיון. מי שיש לו מספיק כסף לבנות לעצמו וילה, למה שיקבל מתנה מהמדינה (מה גם שהמדינה מנסה לעודד בנייה לגובה ולא לרוחב)?

נכון, ההצעה הזאת היתה יכולה להיטיב באמת עם מי שבניית בית פרטי היא האפשרות היחידה מבחינתם; למשל, המגזר הערבי. ואולם, ניתן לדעת שלא לכך היא נועדה לפי הסייג שהוצמד לה: רק בנייה של 15 בתים צמודי קרקע שנבנים יחד תזכה בפטור ממע"מ. במגזר הערבי לא בונים בתים פרטיים במקבצים של 15 יחידות דיור.

אם כך, בהנחה שיוזמת צמודי הקרקע תתקבל, עם מי היא תיטיב? למרבה הצער, אין נתונים רשמיים זמינים שיכולים להעיד היכן נבנים בתים פרטיים במקבצים גדולים. במשרד השיכון לא ידעו להשיב לשאלות "כלכליסט" בנושא. גם פנייה להתאחדות הקבלנים אתמול לא הניבה נתונים.

לפי כמה גורמים במערכת הפוליטית, ההצעה הזאת אמורה להיטיב מאוד עם הבנייה ביהודה ושומרון. למעשה, גורם בבית היהודי אפילו אמר השבוע דברים ברוח דומה לכתבת "כלכליסט" רוני זינגר. למשרד האוצר קשה להתנגד, גם משום ששר האוצר מושקע פוליטית בעניין וגם משום שאם מדובר בהטבה שתועיל בעיקר ליישובים ביהודה ושומרון, הרי שהיא לא תגדיל את עלות הצעת החוק באופן משמעותי (מדובר בקבוצה קטנה יחסית של אנשים ובאזור שמחירי הדירות בו נמוכים יחסית).

מנגד, אחד מגורמי המקצוע טען אתמול באוזני "כלכליסט" כי תושבי יהודה ושומרון לא ייהנו מההטבה מנימוקים טכניים, מפני שהבנייה באזור זה נעשית באמצעות קבלני משנה, שההטבה לא אמורה לחול על מי שירכוש מהם דירות.

ההחלטות הסופיות בעניינים האלה (כמו ביוזמות נוספות שכל אחת מהן מנסה להרחיב את הצעת החוק עוד קצת) טרם התקבלו. הכל צפוי להסתכם עד תחילת השבוע הבא, אז ככל הנראה תעלה ההצעה לקריאות שנייה ושלישית בכנסת, וככל הנראה תעבור. בשלב הזה ללפיד, כך נדמה, כבר לא משנה מאוד אם הצעת החוק תעלה 2 מיליארד שקל או 4 מיליארד.

3. מערכת הביטחון מתנהלת אוטונומית

הכאוס סביב דיוני תוכנית 0% מע"מ אולי חריג בהיקפו, אבל הוא רק דוגמה למה שעוברת הכנסת בזמן האחרון. כשצמרת הממשלה ממוקדת כל כולה במלחמה בעזה, בכנסת כל דאלים גבר. רפורמות ממשלתיות נתקעות בגלל גחמות של חברי כנסת מהקואליציה דווקא - תופעה שמתרחשת בדרך כלל רק בכנסת המצויה בדמדומיה, ערב פיזורה, כשכל חבר כנסת מנסה לגרוף הון פוליטי באמצעות מלחמות קולניות.

שר הביטחון משה יעלון. דעת הציבור מוטה לטובתו בזמנים כאלה , צילום: נמרוד גליקמן שר הביטחון משה יעלון. דעת הציבור מוטה לטובתו בזמנים כאלה | צילום: נמרוד גליקמן שר הביטחון משה יעלון. דעת הציבור מוטה לטובתו בזמנים כאלה , צילום: נמרוד גליקמן

חוסר היציבות הקואליציונית מבשר רעות על התקציב המתקרב. המלחמה בעזה השכיחה לרגע את העובדה שבתוך חודש ומשהו הממשלה אמורה לאשר תקציב לשנה הבאה, אולם אחרי שהקרבות יסתיימו יגיע תור המאבק הזה. בהנחה שהקואליציה לא תתפרק בגלל החלטות הקשורות במלחמה עצמה, הרי שאישור התקציב יהיה אתגר גדול שיאיים על המשך קיומה. האתגר הזה יהיה גדול עוד יותר השנה, מכיוון שמערכת הביטחון צפויה לדרוש תוספות תקציביות גדולות במיוחד, כשהיא יודעת שדעת הקהל הציבורית נמצאת אצלה בכיס.

קחו לדוגמה את אירוע הנגמ"ש שבו נהרגו שישה לוחמי חטיבת גולני ואחד החיילים עדיין נעדר. מבלי להגיד דבר על השיקולים המבצעיים שהובילו לשימוש בנגמ"ש הזה חרף המיגון המוגבל שלו אפשר להעריך שהאירוע הזה יצוף מחדש עם תחילת דיוני התקציב.

אחד הטיעונים של מערכת הביטחון צפוי להיות שהקיצוץ בתקציב נתן אותותיו במלחמה, בין היתר בנגמ"שים הלא ממוגנים, ושבלי הקיצוץ דברים היו נראים אחרת. ובלשון אחר: אם אנחנו רוצים שאירועים כאלה לא יקרו, אנחנו צריכים עוד כסף. למעשה, מערכת הביטחון כבר התחילה להשמיע את הטיעון הזה בימים האחרונים, וחבל. הדיון על תקציב הביטחון לא צריך להתנהל כעת, כשהלחימה נמשכת ובכל יום משפחות נוספות מתבשרת על הנורא מכל. הדיון הזה צריך להתנהל אחר כך. עם זאת, כשהוא יתנהל לבסוף, טוב יעשה הצבא אם יימנע מלהשמיע את הטיעונים האלה.

זאת שכן מערכת הביטחון היא המערכת הציבורית הגדולה היחידה שנהנית מאוטונומיה תקציבית. הצבא הוא שבונה לעצמו את תקציבו ואת התוכנית לניהול התקציב הזה (ומאשר אותו מול הדרג הפוליטי, בהתאם להנחיותיו בנוגע לאירועים שיש להיערך אליהם). הממשלה קובעת את המסגרת התקציבית (שבמערכת הביטחון טוענים שאינה מספיקה) וכן מאשרת את תוכניות ההצטיידות היקרות והארוכות במיוחד. פרט לכך, מערכת הביטחון מנהלת את תקציבה בעצמה, והחלטות ברמת נגמ"ש זה או אחר מתקבלות על ידיה.

לראיה גם חברי ועדת וינוגרד, שהוקמה לבחינת הכשלים של מלחמת לבנון השנייה, חזרו וכתבו בדו"ח הסופי שלהם כי "גורמים כמו קיצוצי תקציב אינם נותנים הסבר מלא ומעמיק דיו לחולשת תפקודו של צה"ל" וכי "תרומתם הישירה והמיידית של הקיצוצים התקציביים לליקויים שהתגלו במלחמת לבנון השנייה לא היתה מכרעת והכרחית". ועוד משפט אחד חשוב: "הקיצוצים בתקציב הביטחון גרמו לצה"ל, בהתאם לתעדוף שהוא עשה על פי שיקול דעתו, לקצץ באימונים ובתרגילים", על פי תפיסת ניהול הסיכונים שלו.

יש עוד הרבה מה לומר בעניין הזה, אך הדברים צריכים להיאמר רק אחרי שהמלחמה תיגמר.

4. כיפופי הידיים ימעכו את התקציב

כשיתחילו הדיונים על תקציב המדינה, הם ייפתחו בנושא תקציב הביטחון, פשוט כי ממנו נגזר כל היתר. וליתר דיוק, רק אחרי שראש הממשלה מכריע מה יהיה גודל התוספת לביטחון אפשר לדעת כמה יקבלו משרדי הממשלה האחרים, ובעיקר כמה הם לא יקבלו: אילו שירותים יצטרכו להתכווץ ואילו פרויקטים יצטרכו להידחות או להיגנז.

ראש הממשלה בנימין נתניהו. בעיות בתוך הקואליציה, צילום: רויטרס ראש הממשלה בנימין נתניהו. בעיות בתוך הקואליציה | צילום: רויטרס ראש הממשלה בנימין נתניהו. בעיות בתוך הקואליציה, צילום: רויטרס

אחרי שראש הממשלה יכריע - ונדמה שלאיש אין אשליה שהכרעתו לא תהיה הגדלה של תקציב הביטחון - יתחילו שרי הממשלה להיאבק על השאריות. תקציב המדינה לשנה הבאה צפוי לגדול ב־8 מיליארד שקל. אם מערכת הביטחון תקבל מחצית מזה, כל 27 משרדי הממשלה האחרים, וההסתדרות, יצטרכו לריב על 4 מיליארד שקל לכל היותר. בנסיבות האלה קל לשער שמה שקורה בכנסת סביב תוכנית 0% מע"מ הוא רק חזרה גנרלית למה שיקרה בדיוני התקציב.

וכשהקואליציה סובלת מחוסר יציבות, וכשאפילו בתוך מפלגת השלטון היריבויות הפוליטיות מתחילות לצוף (עיין ערך גדעון סער, גלעד ארדן וישראל כץ, שכל אחד מהם שואף לרשת את מנהיגות הליכוד ביום שאחרי נתניהו), לצמרת הכלכלית־פוליטית קשה להשיג הסכמות.

הוסיפו על כך את העובדה ששר האוצר וראש הממשלה בעצמם ממפלגות שונות ורואים זה בזה יריבים פוליטיים שלכל אחד מהם פוטנציאל לגבור על השני בבחירות הבאות, והרי לכם מתכון לכישלון אפשרי באישור תקציב 2015 עד סוף דצמבר השנה. נכון, הסיכוי שתקציב המדינה לא יאושר לבסוף נמוך, אבל גם אם יאושר, סביר שיהיו לו מחירים פוליטיים כבדים. אלה יגדילו את הגירעון ויסכנו את המשק בהבאתו למשבר כלכלי עתידי במצב

טוב פחות.

ובכל מקרה, גם אם התקציב יאושר בסופו של דבר אחרי מירוץ של כיפופי ידיים, דבר אחד נעשה בהיר מיום ליום: זה יהיה התקציב האחרון שהקואליציה הזאת מאשרת. התקציב הבא, לשנת 2016, כבר לא יעבור.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות