אותו משבר, לא אותם חובות

המשבר הכלכלי הגלובלי שפרץ במלוא עוזו ב־2008 השפיע על אירופה ועל ארה"ב באותו אופן - לפחות בראשיתו. משני צדי האוקיינוס האטה הפעילות הכלכלית ב־2009 והתאוששה במהלך 2010.

אבל ככל שהמשבר מצא את ביטויו בתורת משבר היורו, תהום כלכלית נפערה בין ארה"ב לבין גוש המטבע האחיד. בשנים 2011–2013 צמחה כלכלת ארה"ב ב־6% יותר מאשר גוש היורו. גם בשקלול השינויים הדמוגרפיים, הצמיחה לנפש בארה"ב היתה גבוהה ב־4.5% לעומת אירופה.

הליכים מזורזים לפשיטת רגל

הסיבה העיקרית לכך היא ההבדל בהיקף הצריכה הפרטית, שהתרחבה בארה"ב אבל הצטמצמה בגוש היורו. הצריכה הציבורית בארה"ב דווקא הצטמצמה בשיעור גדול הרבה יותר מאשר באירופה, וזאת למרות התמיכה הנלהבת של האירופים במדיניות צנע.

העמידות של הצריכה הפרטית בארה"ב לא מפתיעה בהתחשב בכך שחובות משקי הבית בארה"ב ירדו באופן משמעותי משיא של כמעט 90% בממוצע (ביחס לתמ"ג) טרם המשבר. נטל החוב הנמוך יחסית הוא הסיבה העיקרית לכך שהצריכה הפרטית בארה"ב עתידה לגדול השנה ובשנה הבאה בקצב מהיר יותר מזה שבאירופה.

אבל השאלה המהותית (שכמעט לא נשאלת) היא כיצד משקי הבית האמריקאיים הצליחו להוריד את נטל החוב שלהם בתקופה שבה נרשמו אבטלה גבוהה, קיפאון בשכר וכל זאת תוך כדי עלייה בצריכה הפרטית. התשובה טמונה בשילוב בין חוקי משכנתאות הנון ריקורס (כאלה שהחייבים יכולים להיפרע מהן באמצעות ויתור על הבית שקנו בעזרתן), לבין הליכים מזורזים לפשיטת רגל.

אמריקאים רבים שרכשו את בתיהם בעזרת משכנתאות סאב־פריים נאלצו לוותר עליהם בשנים האחרונות. אלא שבהתאם לחוקי הלוואות הנון ריקורס במדינות רבות בארה"ב, במקרה כזה החוב נמחק לחלוטין, גם אם שווי הנכס נמוך משווי החוב.

שנות בועת האשראי

יתר על כן, אפילו במדינות שבהן נדרש החזר מלא של ההלוואה גם אם הלווה ויתר על ביתו, הליכי פשיטת הרגל בארה"ב מציעים פתרון נוח ופשוט למצב. מיליוני אמריקאים הגישו בקשות לפשיטת רגל מאז 2008 והצליחו למחוק בכך את חובותיהם האישיים.

מובן שגם בגוש היורו נרשמה עלייה בבקשות לפשיטות רגל. אבל במדינות דוגמת איטליה, ספרד ויוון הליכי פשיטת הרגל נמשכים שנים, לעומת שבועות או חודשים בארה"ב. למעשה, אזרח שנמצא בחובות באירופה יצליח להיפטר מהם רק בתוך כ־7 שנים, כאשר במהלכן חלק הארי של הכנסתו מוקדש לפירעון החוב. השורשים של הפער לא נמצאים, אפוא, במדיניות הצנע ההדוקה של מדינות האיחוד או בזהירות המוגזמת של הבנק המרכזי האירופי. ישנן סיבות מבניות להתאוששות האטית של אירופה, ובראשן החוב העצום שנוצר במהלך שנות בועת האשראי.

הפקידים בבריסל צודקים בהחלטתם לקדם רפורמות מבניות בשוק העבודה ובשוקי הסחורות. עם זאת, עליהם להתמקד גם ברפורמות בהליכי פשיטת הרגל, כך שמשקי הבית יוכלו לצאת לדרך חדשה.

פרוג'קט סינדיקט, 2014. מיוחד לכלכליסט