אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לרופאים מגיע לנוח - מקבלי ההחלטות צריכים להתעורר צילום: יח"צ

לרופאים מגיע לנוח - מקבלי ההחלטות צריכים להתעורר

החלטת בין הדין לעבודה, שקבע כי העסקת רופאים מתמחים במשמרות של עד 26 שעות אינה חוקית, היא צעד מבורך; אולם חשוב לדאוג לכך שהמהלך לא יפגע במצבת כוח האדם המצומצמת בבתי החולים

25.07.2014, 08:03 | נמרוד רחמימוב

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב המליץ השבוע בפסק דין מנומק דבר שכולנו מבינים אינטואיטיבית: לתת לרופאים העובדים ברציפות 26 שעות - לנוח. למרות הרושם הראשוני, המלצה זו אינה טריוויאלית כלל וכלל ונוגעת בלבו של החינוך הרפואי, באמנה החברתית שבין הרופאים והמטופלים, ובסוגיות תקצוב ותיקנון בסיסיות של מערכת הבריאות.

מיומו הראשון בבית הספר לרפואה לומד הרופא להקדיש את כל כולו למקצוע, ולגמד את הצרכים האישיים מול צרכי הטיפול בחולים. הרי מה היא נוחות אישית מול חיי אדם? כך מחונך הרופא לאורך 15-12 שנות ההכשרה מסטודנט לרופא מומחה, וכך אנו ממשיכים לנהוג גם בהמשך חיינו המקצועיים. מי שלא מוכן להקריב על מזבח הרפואה חלקים נכבדים מחייו האישיים, יתקשה להשלים את התהליך הארוך והמפרך.

בית החולים הדסה עין כרם (ארכיון), צילום: מיקי אלון בית החולים הדסה עין כרם (ארכיון) | צילום: מיקי אלון בית החולים הדסה עין כרם (ארכיון), צילום: מיקי אלון

בדיוק מסיבה זו ההסכמים הקיבוציים וחוקי העבודה חשובים כל כך. הם אלו שמציירים את הגבולות במקצוע שאין לו גבולות. הם אלו שקבעו שיש לשלם שכר לרופא שנשאר לטפל במטופליו במהלך הלילה, דבר שלא היה ברור לפני 50 שנה, ושרופא שעבד 24 שעות ברציפות צריך להשתחרר למחרת על מנת לנוח, דבר שלא היה קיים לפני 15 שנה וקשה לעמוד בו עד היום.

 

אין יותר לאן להתייעל

 

את נכונות הרופאים לקורבן אישי למען המטופלים, מנצלים הממשלה ושאר המעסיקים היטב. ההשקעה הלאומית הנמוכה בבריאות, רק כ-7.7% מהתמ"ג לעומת ממוצע OECD של כ 9.5%, והתוצאים הגבוהים במדדי הבריאות השונים, מציבים את ישראל כאחת המדינות היעילות בעולם בניצול מקורות מימון מערכת הבריאות. ל"יעילות" זו יש מחיר שקשה לכמת באופן ברור. כמה עולה לנו חצי שנה של המתנה בתור לניתוח? כמה עולים שלושה חודשי תור לבדיקת MRI? כמה עולה לנו הצפיפות במחלקות האשפוז והזיהומים הנרכשים בבתי החולים? ל80% מהאוכלוסייה בישראל יש תשובה. המחיר האישי של "יעילות" מערכת הבריאות בישראל גבוה בעיניהם מעלות הביטוחים המשלימים והפרטיים, ולכן אנו גם בין המובילים במימון הפרטי - כמעט 40% מההוצאה הלאומית לבריאות באה מכיסנו האישי.

הרופא העייף בתורנות הוא אחת התוצאות של אותה ה"יעילות". תקני כוח האדם במערכת הבריאות קבועים לפי מפתחות היסטוריים שסוכמו לפני כ-40 שנה, ומאז לא עברו שינוי מהותי. אחת לכמה שנים, עקב משברים או סכסוכי עבודה, נוספים למערכת תקנים שאינם תוצר של תכנון וניהול אלא סתימת חורים. כך לדוגמא, בשנת 2000, כשהוחלט שתורני הלילה ישוחררו בבוקר ולא בסוף יום העבודה שלמחרת, נוספו למערכת רק 100 תקנים. חשבון פשוט מראה כי אבדן ימי העבודה כתוצאה מההחלטה גדול לפחות פי חמישה מתוספת ימי העבודה של אותם 100 תקנים. את ה"יעילות" הזאת סופגים הרופאים שנותרים לעבוד במחלקה בכח אדם חסר - וכמובן, גם מטופליהם.

מבורכת ככל שתהיה השינה המתוקה לה יזכו הרופאים התורנים בעקבות החלטת בית הדין, חשוב לזכור שאין לנו יותר לאן להתייעל. אם יהיו פחות רופאים ערים בחדר המיון בלילה, הטיפול הרפואי בחולים ייפגע; אם הרופאים המנתחים והמרדימים ישנו, תפוקת חדרי הניתוח בתורנויות תקטן. את זה צריך למנוע על ידי הגדלת התקנים. המתמטיקה ברורה: ארבע שעות שינה מתוך 26 שעות תורנות פירושם צורך ב-15% יותר רופאים תורנים כדי לקבל את אותן שעות עבודה. על זה נעמוד, כי עוד לא נרדמנו.

הכותב הוא יו"ר ארגון הרופאים עובדי המדינה ומנהל מחלקה אורטופדית ב' וניתוחי עמוד שדרה במרכז הרפואי לגליל, נהריה

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות