אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביהמ"ש: לא ניתן לעצור אדם שכתב "מוות ליהודים" בפייסבוק צילום: בלומברג

מלחמה בעזה

ביהמ"ש: לא ניתן לעצור אדם שכתב "מוות ליהודים" בפייסבוק

כתב את הדברים על רקע "צוק איתן"- והמשטרה טענה כי הסית לגזענות; בימ"ש השלום ת"א קבע כי "אין מקום למעצרם של אנשים בשל התבטאויות בלבד"

27.07.2014, 11:38 | ענת רואה

מותר לכתוב בפייסבוק "מוות ליהודים" מבלי שהדבר ישמש עילה להארכת מעצר בחשד לביצוע עבירת הסתה לגזענות – כך קבע בימים האחרונים שופט בית משפט השלום בתל אביב איתי הרמלין, שדחה את בקשת המשטרה להאריך מעצר של אדם שנעצר בשל התבטאות זו בעמוד הפייסבוק שלו.

השופט הרמלין כתב בהחלטתו כי "במדינה דמוקרטית המקדשת את חופש הביטוי, אין מקום למעצרם של אנשים בשל התבטאויות בלבד, כל עוד לא מדובר בשידול לביצוע עבירה או בקריאה מובהקת לפגוע באחר". לדבריו, במקרה שהובא בפניו מדובר לכל היותר ב"התבטאויות בעלמא שהן פרי של התלהטות היצרים הכללית, שהיא כמובן מצערת", ולכן קבע כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר שתאפשר את ביצוע פעולות החקירה הנדרשות כלפי האיש שנטען שהוא שוהה בלתי חוקי בישראל.

פייסבוק. "מוות ליהודים" לא נחשב להסתה, צילום: בלומברג פייסבוק. "מוות ליהודים" לא נחשב להסתה | צילום: בלומברג פייסבוק. "מוות ליהודים" לא נחשב להסתה, צילום: בלומברג

מדובר באיש ששמו אשרף סלומאן והדיון בענייני התנהל באמצעות מתורגמנית לערבית. המשטרה טענה כי לחשוד יש הרשעה קודמת בגין עבירת שהייה בלתי חוקית והתחזות והוצגו לבית המשפט תרשומות מעמוד הפייסבוק שלו. בדיון נטען שהוא כתב "מוות ליהודים" לצד תמונה של טנק שרוף וסנגורו טען שאין להחשידו בעבירת הסתה לגזענות "בשל התבטאויות אומללות שנכתבו או לא נכתבו בפייסבוק, כשיש לו 20 חברים בפייסבוק". לדברי הסנגור, אין לומר שמדובר בעבירה פלילית אלא הם במסגרת חופש הביטוי, וכי מדובר באדם שעובד ומתפרנס בארץ ו"חבריו ברובם הם יהודים". לפיכך ביקש לשחררו בערבות כפי שלטענתו מקובל בגין עבירת שהייה בלתי חוקית.

השופט קבע בהחלטתו כי הרקע למעצר החשוד הוא בגין פרסומים בפייסבוק של קריאות נגד ישראל ונגד יהודים, על רקע מבצע "צוק איתן", וכי הוא התרשם שגם המעצר על שהייה בלתי חוקית בישראל נובע מהדברים שנכתבו בפייסבוק.

לדברי השופט, "כפי שאמר הסנגור, מותר בתקופה של מתח ביטחוני וחברתי שמשלהבת את היצרים וגורמת לאנשים להתבטא לעיתים בתוקפנות ותוך פגיעה ברגשות הזולת". השופט הוסיף כי "על פי הוראות הדין, מעצר שלפני כתב אישום נועד לצרכי חקירה בלבד, להבדיל מצרכי ענישה או הרתעה", ולכן יש לבחון אך ורק אם המעצר אומנם חיוני ונדרש לצרכי חקירה.  

השופט קבע כי ניתן לשחרר את החשוד בכפוף לכך שיפקיד ערבות עצמית בסך 3,000 שקל, ערבות צד ג' בסך 2,500 שקל, הפקדת מזומן בסך 1,000 שקל ואיסור יצירת קשר עם מעורבים נוספים בפרשה, חשודים, עדים או מתלוננים. "אם יעמוד החשוד בתנאי השחרור, יש להעבירו למחסום", קבע.

תגיות

18 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

17.
השופט לא פטר אותו מחקירה, הוא קבע שאין צורך במעצר לשם כך.
מתלהמים יקרים, זה מה שכתב השופט הנאור - " השופט הוסיף כי "על פי הוראות הדין, מעצר שלפני כתב אישום נועד לצרכי חקירה בלבד, להבדיל מצרכי ענישה או הרתעה", ולכן יש לבחון אך ורק אם המעצר אומנם חיוני ונדרש לצרכי חקירה. " הלוואי וכל זועקי הלאומיות יגיעו גם הם לשופט זה, אולי ילמדו מעט דרך ארץ. אולי.
ירושלמית , ירושלים  |  29.07.14
16.
תגובות צפויות, ועדיין זה מדהים אותי בכל פעם מחדש.
כל מי שקורה תגובות כאן, הפייסבוק או בעל מקור אחר, מצא אין ספור קריאות כמו "מוות לערבים" או "מוות לשמאלנים" וגם אחולים "לבביים" לשופטים השונים (כולל כאן) ובמפתיע שאף אחד ממפרסמי הקריאות הללו לא נעצר. רק לאחרונה פרסם הכדורגלן אבירם אוחנה בפייסבוק קריאה לשלוח "שמאלנים לתאי הגזים" ואף שוטר לא התדפק על דלתו. העונש היחידי שקיבל היה איבוד סרט הקפטן בקבוצה והשעייה על להודעה חדשה, דבר שאומר שהיא תסתיים ברגע שהרוחות ירגעו. אין ספק שאסור לקבל קריאות השלווה ויש לגנות אותם בכל פה אבל מכאן ועד מעצר הדרך ארוכה. ולמגיב 12, זריקת נעל על שופט זו תקיפה פיזית על אחד מאבני היסוד של שלטון החוק ולא אמירה מילולית שגורה. העונש החמור ניתן בכדי להרתיע ולהבהיר שתקיפת שופט זה דבר שאינו מקובל ויטופל בחומרה.
אמיר  |  28.07.14
לכל התגובות