צילום: נמרוד גליקמן
באו לעשות שמח
קותימן והאורקסטרה שלו צבעו את תל אביב בשלל גוונים של פאנק פסיכדלי מהיר, עוצמתי וארוך, שאפשרו לקהל להשתחרר אחרי שבועות מתוחים
האולם היה מלא אך לא גדוש, בדיוק במינון שמאפשר לרקוד בחופשיות, ועל הבמה הצטופפו תשעה נגנים. את החבורה הוביל קותימן, הוא אופיר קותיאל - מפיק ומוזיקאי מחונן (גילוי נאות: יש לנו חברים משותפים וניגנו יחד פעמים ספורות), שפרץ לתודעה העולמית בפרויקט הרמיקסים הוויזואלי "Thru You", שבעקבותיו הציג במוזיאון גוגנהיים ונבחר לאחד מ־50 הממציאים הגדולים של 2009 במגזין "טיים".
האורקסטרה שמקיפה אותו היתה מחזה נדיר עד השנה האחרונה, ועכשיו נדמה שהיא כאן כדי להישאר. כל זאת בתנאי שהנגנים ימצאו זמן ביומן, כשיתפנו מלקחת חלק בהרכבים כמו הדג נחש, בלקן ביט בוקס ופאנקנשטיין, ומליווי מוזיקאים כמו ברי סחרוף, יהודית רביץ ורונה קינן. זה היה ערב של פאנק מהיר ושמח, עמוס ופסיכדלי - ובעיקר ארוך. כמעט כל הקטעים נגעו בגבול עשר הדקות, מתעכבים על מנגינות קליטות ואז מתפרקים לסולואים. החלקים הטובים היו כשקותימן, שניגן יחף על שלושה קלידים ואפקטים, אמיר ברסלר המתופף ושחם אוחנה הבסיסט לקחו את הפיקוד והתפרעו.
זה קרה ב"No Reason For You", ששרה קרולינה עם אלרן דקל, שגם כלל סולו גיטרה סוחף של אדם שפלן. בעיות טכניות בגיטרה צצו ונעלמו במהלך הערב, מה שפגם באחד הקטעים הראשונים אבל נשכח מהר בזכות שלל אלתורים. הקהל רקד בכל השירים, אף שרוב ההופעה הורכבה מקטעים חדשים. חלק העלו אסוציאציות לפאנק של הלהקות פאנקדליק ופרלמנט, כשדקל שר עם אפקטים וקותימן שיחק עם צלילים חלליים.
בתום יותר משעה וחצי ירד ההרכב מהבמה וחזר עם "Just a Lady" מהפרויקט "Thru You", שזכה לביצוע קצר והוצג על ידי קרולינה שאמרה שהיא בכלל חלמה להיות קאובוי כשתגדל. את השיא הם שמרו לקטע האחרון, עם ליינים מידבקים וחצוצרה נהדרת של ספי ציזלינג, וגם סולו תופים מופרע שלהטט במקצבי ג'אנגל. הפרצופים בסיום נראו מבולבלים - אבל זו לא היתה אזעקה, רק צפצופים באוזניים.
רגעים שנזכור ביום אחרי
1. סולו הסקסופון המופרע של אייל תלמודי: שילוב של קטר, סוס, תרנגולת ורובוט2. ההדרן, סיום עוצמתי שהכניע גם את המנומנמים בקהל וגרם להם לקפוץ
3. המתופף אמיר ברסלר. תזכרו את השם הזה
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה