עלויות ונזקי מבצע צוק איתן מסתכמים בינתיים ב־7 מיליארד שקל

תקציב הביטחון היה מסלעי המחלוקת העיקריים בתכנון תקציב 2015 עוד לפני תחילת מבצע צוק איתן. בעוד מערכת הביטחון הציגה דרישות שאיימו לבלוע את כל תוספת התקציב לשנה הבאה שעומדת על 8 מיליארד שקל, במשרד האוצר חזרו להדגיש את השפע המוגזם שבפנסיות התקציביות של אנשי הקבע והגמלאים. תקציב הביטחון היה אמור להיות קטן ב־2014 ב־7% לעומת תקציב 2013. נכון לחודש יוני, מבחינת ביצוע התקציב ירד משרד הביטחון רק ב־0.6% - רחוק מאוד מהירידה שהוא אמור לבצע. ייתכן שכל הקיצוץ שהיה אמור להתרחש תוכנן למחצית השנייה של השנה, אך קשה להאמין שהמשרד היה עומד בזה, גם בלי המבצע הנוכחי שצפוי להוביל לדרישה תקציבית של לפחות 6 מיליארד שקל.

רקטה שנורתה מעזה לאזור תעשייה בשדרות | צילום: ynet

לדבריו של מהרן פרוזנפר, לשעבר היועץ הכלכלי של הרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון, הולך להיות לחץ גדול מצד מערכת הביטחון בכל הנוגע לתקציב 2015. פרוזנפר מזכיר כי כבר בדיוני התקציב של 2013 רצה משרד הביטחון בין5 ל־10 מיליארד שקל שלא קיבל, ולכן מניח כי זה מה שהם יבקשו עכשיו.

עלויות הלחימה מוערכות עד כה בטווח שבין 2.3 מיליארד שקל ל־3.5 מיליארד שקל, ועלות הפעלת כיפת ברזל מסתכמת עד כה בכ־40 מיליון דולר הממומנים מכספי הסיוע האמריקאי. אלא שלא בכך מסתכמות עלויות המבצע, ואליהן מצטרפים הנזקים והעלויות שספג כלל המשק כתוצאה ממנו.

לפי הערכות התאחדות התעשיינים, הנזק לתעשייה מגיע ל־820 מיליון שקל, כאשר 330 מיליון שקל מתוכם הם הנזקים למפעלים בדרום.

נכון לאתמול בבוקר התקבלו ברשות המסים 1,939 תביעות של אזרחים שנפגעו כתוצאה מפגיעה של טילים או פצמ"רים. בעופרת יצוקה, לפני עידן כיפת ברזל, התקבלו 2,500 תביעות שעלותן עמדה על 35 מיליון שקל. רשות המסים צפויה לפרסם בימים הקרובים את עלותם המצטברת של הנזקים הישירים שצפוים להסתכם ב־30 מיליון שקל לכל היותר. הנזקים העקיפים, הכוללים בעיקר אובדן הכנסות של תושבי הדרום, צפויים להיות גבוהים כמעט פי עשרה מאלו הישירים.

נראה כי הענף שספג את עיקר הנזקים הוא ענף התיירות. על פי הערכות התאחדות המלונות בישראל, אובדן ההכנסות לענף יעמוד על כ־2.2 מיליארד שקל עד לספטמבר. זאת אף שהניסיון מוכיח כי את הדי הלחימה סופג הענף גם הרבה לאחר שחוזר השקט.