אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הבוץ של עזה

הבוץ של עזה

הפעם, השפעת המלחמה על הכלכלה עלולה להיות שונה

29.07.2014, 08:50 | אלכס זבז'ינסקי

הדעה הרווחת היום גורסת שהמלחמה בעזה זה לא אירוע כלכלי משמעותי שיכול להסיט את המשק מפסי הצמיחה הקיימים. מסקנה זו נובעת בעיקרה מסיבות היסטוריות, אנו למודי ניסיון מן המבצעים הצבאיים בעשור האחרון. כפי שאנו זוכרים, גם מלחמת לבנון השנייה וגם "עופרת יצוקה", שמבחינת משך הלחימה היו דומים ל"צוק איתן", לא הותירו השפעה מתמשכת על הפעילות הכלכלית במשק.  

קראו עוד בכלכליסט

אולם, מסקנה זו מתבססת על ההנחה כי "מה שהיה הוא שיהיה" אך מתעלמת מן העובדה שהנסיבות הכלכליות בהם נמצא המשק כעת שונות מהעבר ולכן גם התוצאות עלולות להיות שונות.

המלחמה הנוכחית התחילה תוך כדי היחלשות של מומנטום הצמיחה במשק. הצמיחה ירדה משנה לשנה, ועל פי האינדיקטורים האחרונים, ניתן לצפות כי ברבעון השני היא תהיה, ככל הנראה, נמוכה ביחס לרבעון הראשון. היצוא, הייצור והצריכה הפרטית נחלשו בחודשים האחרונים. עובדה זו כבר מעמידה אותנו במצב שונה לעומת תקופת מלחמת לבנון השנייה שהתרחשה כאשר המשק צמח בקצב גבוה. פגיעה כלכלית מהמלחמה למשק שנחלש עלולה להיות זרז להאטה עוד יותר עמוקה.

העיתוי הכלכלי של "צוק איתן" מזכיר במידה מסוימת את "עופרת יצוקה" בינואר 2009. מצד אחד המשבר במשק היה אז חריף הרבה יותר בעקבות המשבר בעולם. מנגד, כעת יש מספר גורמים שליליים שעלולים להעמיק את ההאטה לאחר המלחמה.

ראשית, אם "צוק איתן" לא יסתיים השבוע, מבצע זה יהיה ארוך יותר מ"עופרת יצוקה". בנוסף, אחרי "עופרת יצוקה" במחצית השנייה של שנת 2009 החלה התאוששות מהירה בכלכלה העולמית אשר סייעה גם להתאוששות המשק שלנו. גם השנה הכלכלה העולמית צפויה להתחזק, אך בקצב איטי בלבד.

הנקודה המשמעותית היא שהיום, להבדיל מהמלחמות הקודמות, אין לקובעי המדיניות אמצעים רבים להקטין את הפגיעה הכלכלית על ידי הפעלת מדיניות שתומכת בכלכלה. מרחב פעולה של בנק ישראל מוגבל. הריבית שעומדת על 0.5% אומנם דומה לשנת 2009, אבל השפעת הריבית הנמוכה על הפעילות הכלכלית היום חלשה הרבה יותר. לריבית הנמוכה בתחילת שנת 2009 הייתה השפעה חזקה יותר מכיוון שהמלחמה החלה מייד אחרי שהריבית ירדה בחדות בשיעור של 3.5%. אגב, אחרי מלחמת לבנון השנייה בנק ישראל הוריד את הריבית ב-2%. לעומת זאת, כעת בנק ישראל הגיע לריבית הקיימת במהלך ממושך והדרגתי, כך שהשפעת הריבית הנמוכה כבר מוצתה בחלקה הגדול ונותר רק מרחב קטן להורדה נוספת של הריבית.

חיילי צה"ל, צילום: דו"צ חיילי צה"ל | צילום: דו"צ חיילי צה"ל, צילום: דו"צ

מלחמה ושקל חזק - לא מתכון מוצלח

בנוסף, החל ממרץ 2009 , אחרי "עופרת יצוקה", בנק ישראל החל ברכישות מאסיביות של האג"ח הממשלתיות והמשיך לקנות דולרים בהיקפים גבוהים. לא נראה שהחלטה דומה תתקבל עכשיו נוכח החשש של בנק ישראל מניפוח בועת הנדל"ן ובועה בשוק אג"ח החברות. חששות ניפוח מחירים הועלו ע"י הנגידה ובהערכות שפרסם בנק ישראל לאחרונה.

הבדל נוסף ומהותי מאוד הינו כי השקל היה ברמה תחרותית הרבה יותר גם אחרי מלחמת הלבנון השנייה וגם אחרי "עופרת יצוקה" בהשוואה לרמתו כעת. מלחמה ושקל חזק יחד זה לא מתכון מוצלח להתאוששות היצוא.

הגדלת הגירעון תקציבי יכול להיות הכלי המתאים ביותר להגברת הצמיחה במשק בתקופה הנוכחית, במידה ותופנה בעיקר לתחומים שתורמים לעידוד הצמיחה.

אולם, גם לכלי הפיסקאלי יש מגבלות. הממשלה לא הכינה מרחב פעולה מספיק גדול למקרה שתחול הרעה בפעילות המשק. הגירעון של 3% שמתוכנן השנה לא נמוך כל כך בהתחשב בעובדה שהמשק מנצל כמעט את כל פוטנציאל הצמיחה שלו, כאשר האבטלה עומדת ברמה נמוכה ואין הרבה מקום לשיפור נוסף. הגירעון בניכוי מחזור פעילות, שמקובל להסתכל עליו בעולם, המנטרל את ההשפעה של מחזור פעילות במשק, עמד בשנת 2013 על כ- 4.6% , לעומת 3.2% לפני "עופרת יצוקה" וגירעון אפסי במלחמת לבנון השנייה .

גירעון מנוכה פעילות גבוה פירושו שאם ההאטה במשק תחמיר, הגירעון יגדל במהירות. עובדה זו עלולה להגביל יכולת הממשלה להגדיל גירעון בצורה מתוכננת. בסיכומו של דבר, נראה שהמלחמה המתנהלת כעת עלולה להשפיע חזק יותר על המצב הכלכלי מאשר במקרים דומים בעבר. הצמיחה הכלכלית בשנת 2014 תהיה נמוכה מהתחזיות שהיו לפני המלחמה. בינתיים, לפחות על פי ההתנהגות של השווקים הפיננסיים, משקיעים לא כל כך לוקחים את הסיכון הזה בחשבון.

הכותב הוא הכלכלן ראשי של מיטב דש השקעות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות