אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נאמני הדסה יקבלו שכר של 2.6 מיליון שקל, כמחצית ממה שדרשו צילום: נמרוד גליקמן, גיא אסיאג

נאמני הדסה יקבלו שכר של 2.6 מיליון שקל, כמחצית ממה שדרשו

הנאמנים, עורכי הדין ליפא מאיר ואשר אקסלרד, ביקשו 4.6 מיליון שקל על 3.5 חודשי עבודה. הכונס הרשמי התנגד לדרישתם לבונוס שיכפיל את השכר השעתי והמליץ להגדילו ב-15% בלבד, והשופט מינץ אימץ את עמדתו

31.07.2014, 10:36 | ענת רואה

נאמני הדסה, עורכי הדין ליפא מאיר ואשר אקסלרד, יקבלו שכר טרחה בסך 2.6 מיליון שקל (כולל מע"מ) על עבודתם שנמשכה כ-3.5 חודשים, מאז נקלע בית החולים להקפאת הליכים (פברואר-מאי) – אז אושר הסדר הנושים שגיבשו ביחד עם הנהלת הדסה והמדינה. מתוך סכום זה 1.5 מיליון שקל ישולמו למשרדו של מאיר והיתר – 1.1 מיליון שקל למשרדו של אקסלרד.  

קראו עוד בכלכליסט

שכר הטרחה עומד על מעט יותר מחצי לעומת הסכום שדרשו והשניים – 4.6 מיליון שקל, כאשר הבקשה המקורית הציגה שכר לפי שעות עבודה בפועל בסך 2.3 מיליון שקל, ובית המשפט התבקש לאשר את הכפלת השכר על "מאמץ מיוחד". כונס הנכסים הרשמי, פרופ' דוד האן, התנגד לדרישה להכפיל את השכר וטען שיש להסתפק בתוספת של 15%, ושופט בית המשפט המחוזי בירושלים דוד מינץ קיבל לבסוף את עמדתו.

כאשר משכללים את הבונוס בסך 15% שאושר ע"י בית המשפט, עומד התעריף בפועל שגבו הנאמנים על 814 שקל לשעת עבודה שלהם או של שותף במשרדיהם, 678 שקל לשעת עבודה של שכיר במשרדיהם ו-339 שקל לשעת עבודה של מתמחה. כל הסכומים כוללים מע"מ.

ב"כלכליסט" דווח לפני כשלושה שבועות כי מדו"ח השעות שצורף לבקשת השכר עלה שמשרד ליפא מאיר דרש אלפי שקלים שכר טרחה על הכנת בקשת שכר הטרחה עצמה וכן על הכנת בקשת שכר הביניים שהוגשה לפני חודשיים ובמסגרתה ביקשו הנאמנים מקדמה.

השופט דוד מניץ, צילום: אלכס קולומויסקי השופט דוד מניץ | צילום: אלכס קולומויסקי השופט דוד מניץ, צילום: אלכס קולומויסקי

בהחלטתו כתב השופט מינץ כי קיימת אומנם רתיעה בפסיקה מתשלום שכר לפי שעות, מאחר שהדבר יוצר דרבון מובנה של בעלי התפקיד להרבות בשעות בכדי למקסם את שכרם (מינץ מצטט דברים של השופט איתן אורנשטיין בתיק אי.די.בי), אלא שבמקרה זה תשלום שעתי  מתאים, שכן המסלולים הקבועים בתקנות לא נותנים מענה. זאת מפני שהנאמנים שימשו למעשה כיועצים משפטיים להנהלת הדסה ולא ניהלו בעצמם את בית החולים כפי שנעשה בדרך כלל בהקפאות הליכים וגם לא מכרו את נכסיו נוכח ההסדר שהושג.

מינץ הוסיף וכתב כי הנאמנים טוענים שהשקיעו רבות בטיפול בהליך הקפאת ההליכים, אך הם "פורצים דרך דלתו הפתוחה לרווחה של בית המשפט", שכן אין הם צריכים לשכנע אותו באשר להשקעתם הרבה בהליך ולא באשר לתרומתם להצלחתו ו"בעניין זה הם ראויים לכל שבח ותודתו של בית המשפט נתונה להם".

בהתייחסו לתעריפים השעתיים שהתבקשו כתב מינץ כי "במקרה זה קשה להלום תשלום בסך 250 שקל לכל שעת עבודת מתמחה, גם אם מדובר בעלות מעביד. קשה גם לסבור כי בשל העיסוק בהליך ההקפאה, זנחו הנאמנים את כל עסקיהם האחרים של משרדם. קשה גם לסבור כי בשגרת משרד עורכי דין, אין שעת בטלה כלשהי ועורך הדין מתוגמל על ידי מי מלקוחותיו על כל דקה מיום עבודתו". מנגד, הוסיף מינץ, יש גם אמת בטענת הנאמנים כי באותן שעות בהן התמסר צוות משרדם להליך ההקפאה של הדסה, הם נמנעו מלעסוק בעיסוקים מניבי רווח אחרים.

מינץ סיכם באומרו כי "בסופו של יום, תגמול מלא לפי שעות העבודה נותן ביטוי לכל אלו יחדיו. אם קיימת אי התאמה לרעת הנאמנים, היא תבוא על מקומה באותה תוספת בת 15% אותה סובר הכנ"ר - שהלך יד ביד עם הנאמנים בכל הליך ההקפאה ויודע ומכיר את כמות העבודה שהושקעה על ידי הנאמנים - שיש לתגמל עליה".

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
לעניין הבקשה - התוצאה הולמת
ראשית לכל המגיבים המלעיזים, אתם אינכם נושאים באחריות של בעל תפקיד, לא הקמתם חברה או משרד אשר עוסקים בחברות המצויות בקשיים, וסביר שמעולם לא שילמתם שכר לעובדים. חסל הברברת הלא מבוססת בנושא. מיליון שקלים לעבודה של שלושה חודשים משמעותם: 1. 300 אלפי ש"ח לחודש. 2. סביר להניח שעסקו בנושא מספק עובדים מכל משרד, עלות של עובדים אלו יקרה שכן מדובר בעובדים יותר מוכשרים מהממוצע וזאת בנוסף לעלויות המשרד. בסך הכל הרווח סביר למשרד, יש לזכור שעל רווח זה משולם מס של 50% לפחות. מנכ"לים שכירים מרוויחים שכר דומה, באופן רציף וקבוע והכישורים שלהם לא עולים על אלו של מבריאי חברות ברמה גבוה, (אותם ניתן למנות על עשר אצבעות). לגבי התיק עצמו: לא מדובר בהבראת חברה מסובכת, אמנם מדובר בעסק בהיקפים גדולים, אך מדובר בעסק בעל הכנסה יציבה, שהקושי שלו נובע בעיקר כתוצאה מהסכמי שכר בעייתיים והסכמים מול המדינה או חברות שהנן מונופולים. לא מדובר בקושי הקיים בניהול של חברה גדולה יצרנית אשר כל יום ניהול טומן בחובו סיכון לכניסה לגרעון ואחריות על בעל התפקיד. באופן כללי מדובר בתיק פוליטי יחסית, אשר דורש קשרים על מנת להתמנות אליו יותר מאשר מינוי הדורש יכולות ניהול של חברה בקשיים. אך עדיין מדובר בתיק מורכב בהיקף גדול. ההחלטה של השופט מוצדקת.
אורי  |  01.08.14
6.
עולם הפוך - מי שמקים ובונה מסכן את כספו, מפרק -רק מרוויח
איזה עולם הפוך ומוזר מתגלה כאן. כל יזם הבונה ומיצר מסכן את כספו ואילו "מפרקים", החוגגים על הנפילה - רק מרוויחים, ללא סיכון. יש לצמצם את הנגע הזה ולהעמיד אותו על פסים שפויים והוגנים. לחפש הגינות אצל עורכי דין? הגזמתי.
אמנון  |  01.08.14
לכל התגובות