ההגיון של המדינה נעצר בקומה ה-9

לכל בית יש דוד שמש? עם התרחבות היקפי הבנייה לגובה בישראל ותוך ניצול פרצה בחוק המיושן, כמות הדודים החסכוניים בישראל דווקא פוחתת. החיסכון האפשרי למשק – למעלה מ-3.5 מיליארד שקל, כנראה לא מספיק לממשלה, והצעת החוק בנושא מעוכבת כבר שנים.

שעות השמש המרובות שזוכה להן מדינת ישראל מאפשרות לה לחסוך באנרגיה יקרה לחימום משקי הבית שלנו באמצעות דודי השמש. מערכות דודי השמש מותקנות כיום בכ-85% ממשקי הבית הישראלים ומביאות לחיסכון של 8% מכלל צריכת האנרגיה השנתית בישראל ולחסכון ממוצע של כ-1,000 שקל בשנה לכל משפחה. ולמרות זאת, אחוז השימוש בדודי השמש הולך ופוחת בשנים האחרונות.

ישראל הייתה בין המדינות הראשונות בעולם להכיר ביעילותה האנרגטית של מערכות סולאריות למשק, וכבר בשנות ה-70 הוכנס לחוק התכנון והבנייה סעיף המחייב קבלנים ויזמים להתקין דודי שמש בכל בניין חדש שנבנה עד 9 קומות. בזמנו, הגדרה זו התחשבה הן בנצילות הקולטים ביחס לשטחם והן במגבלות הבנייה לגובה. אלא שמאז המצב השתנה. אם בין שנת 2001 לבין 2011 דירות בבניינים בני 10-15 קומות היוו 8% מכלל הדירות החדשות, הרי שבין 2009 לסוף 2011 המספר הזה כמעט והכפיל עצמו, ושיעור דירות אלו הגיע ל- 14% מכלל הדירות. מספר המגדלים שמונים מעל 21 קומות זינק בין 2008 לבין 2010 ב-125%.

דווקא היום, כאשר מדינת ישראל רוויה במגדלים ורבי קומות והטכנולוגיה מציעה מגוון פתרונות רחב, מסתבר שיש מי שמנצלים את העובדה שהחוק מחייב התקנת דודי בשמש בבניינים בני 9 קומות בלבד, ורבי קומות בני 20, 30 ו-40 קומות - הכוללים עשרות או מאות דירות בכל בניין - אינם נהנים מהחיסכון העצום שמאפשרת אנרגיית השמש לחימום מים. בשנת 2012 משרד המשפטים ניסה לענות על בעיה זו כאשר הוא קבע תקנות לפיהן בבניין בן יותר מ-9 קומות תהיה חובה להתקין ב־7 הקומות העליונות דודי שמש. אך למרות זאת, אין עדיין מדובר בחקיקה ואין זה פתרון הולם לבניינים רבי קומות. ישירות ובעקיפין - כולנו משלמים על כך ביוקר.

בדצמבר 2011 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק המחייבת התקנת מערכות סולאריות לחימום מים בכל הבניינים בארץ. על-פי הערכות מכון נאמן, יישום החוק אמור היה לחסוך למדינה יותר מ־3.5 מיליארד שקל וכ־12 מיליארד קוט"ש במצטבר על פני 20 שנה. זאת, בנוסף לצמצום בצריכת החשמל, לתועלת הסביבתית ואף לביטול הצורך בהקמת תחנת כוח עתידית נוספת במשק בעלות מאות מיליוני דולרים. למרות כל אלה – שוכבת הצעת החוק על רצפת הכנסת, ומאז פיזור הכנסת הקודמת לא קודמה. ייתכן כי בישראל מעדיפים לקדם אינטרסים נקודתיים של קבוצות לחץ, במקום לחשוב בגדול על מהלכים שיחסכו הון עתק למשק האנרגיה בכללותו.

איתותי האזהרה החמורים של כדור הארץ הם מניע מספיק חשוב בשביל להפנים ולבצע את השינויים הדרושים. אם נמשיך לבנות לגובה ולהשתמש בדודי חשמל במקום בדודי שמש, אזי מדינת ישראל לא תוכל לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה בנושא פליטת גזי חממה.

צרכני החשמל העיקריים בישראל הם מבני מגורים, המהווים כ-60% מתצרוכת החשמל בארץ. באמצעות שלל יוזמות שלצערי אינן זוכות לתשומת ליבם של מקבלי ההחלטות בירושלים, אנחנו יכולים לייצר חיסכון לאומי אמיתי בצריכת החשמל; בישראל של אחרי המחאה החברתית, אם לא יעשו זאת מקבלי ההחלטות מתוך ממניעים סביבתיים ארוכי טווח - אז לכל הפחות, למען החיסכון המשמעותי בכיס של כל משפחה ומשפחה בישראל.

אדר אזנקוט הוא מנכ"ל חברת כרומגן