גיוון, אבל רק קצת

המוזיקה של קרן פלס היא לא כוס התה שלי, מודה. כשיצא האלבום הראשון שלה, "אם אלה החיים", השתעשעתי במשחק שבו דמיינתי כאילו כל שיר בו לקוח מסרט אחר של דיסני. את "רכבת לאירופה" שייכתי ל"מלך האריות", את "עוד יום" שידכתי לתיונים ולספלים שב"היפה והחיה", וכן הלאה. אך חלילה, שלא ישתמע כי ההשוואה באה מזלזול - להפך. מוזיקאים בקליבר של אלטון ג'ון ופיל קולינס הפליאו בשירים מדהימים בסרטי דיסני, אבל הם עשו זאת כשקריירה ענפה מאחוריהם, ואני התפלאתי על הכיוון המוזיקלי של הזמרת הצעירה והמוכשרת באלבום הבכורה שלה.

 

מודה בחיוך מנחם

זה עבד לה לפני שמונה שנים, וזה עובד גם בעתות מלחמה כמו עכשיו. ההופעה של פלס בזאפה הרצליה ביום חמישי האחרון התקיימה באותו יום שבו בוטלה הופעתה של רונה קינן בחיפה בעקבות איומים על חייה - שתי יוצרות מוזיקה קלה שאינן רחוקות סגנונית זו מזו, רק שאצל פלס, סוג של מאמי לאומית, אין סיכוי שמישהו ייפגע מעיסוקיה או מהתבטאויותיה. מבחינתה ההופעה היתה הזדמנות "לתת לנפש לנוח מכל החדשות", כפי שהציגה זאת. היא הודתה בחיוך מנחם לקהל שמילא את האולם, רובו זוגות מבוגרים ומשפחות עם ילדים, על שבאו למרות המצב.

השידוך המפתיע עם פילוני (משב"ק ס' והאלבומים הראשונים של מוקי) בעיבודים הוציא את המקסימום מהלהקה המעולה שליוותה אותה: מתופפת, גיטריסט, בסיסט, כנר ואסף רוט שהפליא באקורדיון, בחצוצרה ובמרימבה. המרימבה של אסף רוט פתחה את הערב עם המתופפת קרן טפרברג, בקטע אינסטרומנטלי מעולה שאם הייתי נקלע אליו במקרה לא הייתי מנחש שמי שתעלה לבמה בסיומו תהיה קרן פלס. העיבודים הוציאו מפלס ולהקתה גרוב וטיפ־טיפת אדג'יות מפתיעה, אבל נשארו כמעט תמיד במקום החמוד והבטוח באמצע הדרך. לדוגמה, ב"שיר לאסף", שהתחיל בשירת א־קפלה יפה, בפסנתר הדרמטי שסוגר את "כל הציפורים" שכתבה והלחינה להראל סקעת, או בטאץ' האפל והקודר של "מבול" שסגר את ההופעה.

בזמן ההופעה היא שיתפה את הקהל בסיפורי הרומנים הכושלים שמאחורי חלק מהשירים, ובלא מעט מחוויות האמהות שלה והזוגיות עם נועם, שאליו התייחסה בשמו הפרטי. לעתים זה חמוד ולרגעים זה מעיק. היא אמנם דיברה על שחרור מהרצון לרצות את כולם, אבל קשה לומר שזיהיתי אצלה שחרור מוזיקלי כזה, מלבד בקטעים ספורים. הזמרת המוכשרת שפיצחה את הרדיו הישראלי, כתבה עשרות להיטים לעצמה ולאחרים וזכתה בפרסים על עבודותיה המוזיקליות בתחום התיאטרון - איך היא נשמעת כשהיא לא מנסה לרצות את כולם?

הקהל נראה מרוצה

התשובה לשאלה הזאת תישאר מיותמת, ככל הנראה, כי הנוכחים באולם נראו מאוד מרוצים בסופו של הערב: הילדים שזכו להקדשות ליום הולדת, תושבי הדרום שנענו להזמנה חינמית להופעה והמעריצים שביקשו בפייסבוק את "גם אני" וקיבלו.

ייתכן שכולם היו מרוצים בגלל האתנחתה מהאזעקות ומהמלחמה, כנראה בהשפעת העיבודים והלהקה המעולה וללא ספק בזכות קרן פלס, שלמשך שעה וחצי הובילה הופעה מהודקת ועמוסת להיטים, שמוכיחה שוב כי מדובר במוזיקאית מצוינת שבטוחה במקום שלה אבל מנסה לגוון קצת. ממש קצת.

רגעים שנזכור ביום שאחרי:

1. הפתיחה האינסטרומנטלית הסוחפת. לרגע חששתי שהתבלבלתי בתאריך.

2. "איתי", הלהיט בעיבוד מבריק עם אקורדיון.

3. "כל היתר חולף", שיר שלא מבוצע הרבה בהופעות וחבל, והוקדש לחייל פצוע שביקש אותו.