כיל לוועדת ששינסקי 2: "המטרה שלכם סומנה מראש"

כיל טוענת במסמכים שהגישה לוועדה לבחינת חלקה של המדינה במשאבי הטבע (ועדת ששינסקי 2), כי אימוץ מסקנות הוועדה הוא הפרה של הסכם קציר המלח והעלאת התמלוגים, שבו נקבע היקף התמורה הכולל שעל כיל לשלם למדינה עד 2030. לטענתה, "'המטרה סומנה מראש".

על פי חוות דעת של עו"ד דודי תדמור, עצם הקמת הוועדה הדנה בשינוי במדינות הפיסיקאלית לגבי כיל הוא הפרה של הסכם זיכיון ים המלח והתוספת להסכם שנחתמה בשנת 2012 - הסכם מימון קציר המלח.

הקרב על המס 5 טעויות שמצאה כיל בחוות הדעת של ועדת ששינסקי 2 הדו"ח שחיבר הכלכלן פרופ' רוברט פינדייק לבחינת המיסוי הראוי של כיל מעלה כמה סימני שאלה דוד רפאלילכתבה המלאה

בהסכם זה נקבע כי כיל תישא ב־80% ממימון קציר המלח, שהצטברותו יוצרת סכנת הצפה של המלונות באזור, בעלות של 3.04 מיליארד שקל. כמו כן התמלוגים שהיא משלמת יועלו מ־5% ל־10% על כל כמות אשלג שתמכור מעבר ל־1.5 מיליון טונות.

כיל טוענת שבהפרה של תנאי הזיכיון וההסכם, מה שלטענתה עושה ועדת שישנסקי, יש להפעיל מנגנון בוררות. המדינה דחתה את הבקשה למינוי הבורר בטענה שמדיניות פיסקאלית אינה נושא לבוררות אלא מנדט של הריבון. בית המשפט המחוזי בירושלים יכריע בסוגיה.

"בשנת 2012 חתמה המדינה עם כיל על חוזה בו התחייבה כיל, לפי דרישת המדינה, לתשלום והוצאה בהיקף כולל של 7 מיליארד שקל, לפי אומדן שערכה החברה הממשלתית להגנות ים המלח", כותב תדמור. "בתמורה לכך התחייבה המדינה כלפי כיל כי לפרק זמן נתון לכל הפחות המדינה לא תבצע שינוי במדיניות הפיסקאלית הספציפית בקשר עם כריית המחצבים בים המלח, לרבות ניצולם המסחרי. במילים אחרות, המדינה התחייבה כי היא לא תיזום חקיקה המכוונת להגדיל את חלקה של המדינה בהכנסותיה של כיל, וכי אם תקום יוזמת חקיקה כזו שלא מטעמה היא תתנגד. ההתחייבות אושרה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אושרה בהחלטת ממשלה, ואושרה בפסק דין של בית המשפט העליון".

בחוות הדעת המשפטית של תדמור הוא טוען בנוסף גם לפגמים מינהלים בעבודת הוועדה. במהלך עבודתה, הוא כותב, נעזרה הוועדה בשני מומחים בינלאומיים - ד"ר ג'ק מינץ, מומחה למיסוי משאבי טבע, ופרופסור רוברט פינדייק, יועץ לענייני מימון ומומחה לכלכלת אנרגיה. כן קיבלה הוועדה חוות דעת מטעם משלחת קרן המטבע הבינלאומית.

לגבי חוות הדעת של פינדייק טוען תדמור כי הוועדה "בחרה להסתמך באופן סלקטיבי וללא הנמקה על חוות דעתו" וכן שהיא "מתארת תמונת מצב קודרת ושגויה".

לגבי חוות הדעת של מינץ טוען תדמור כי "הסקירה מתארת את המציאות שהוועדה כנראה אינה מעוניינת לראות, לפיה הסדר המיסוי החל על כיל הוא תחרותי, ושיעורי המס המוטלים עליה דומים לאלה הקיימים במדינות אחרות ובתעשיות אחרות".

תדמור מוסיף וטוען כי "הוועדה ניסתה להסתיר את חוות הדעת מכיל וסירבה לפרסמה. רק לחץ משפטי שהפעילה כיל הכריח את המדינה לפרסם את חוות הדעת". תדמור מכוון לעתירה לבג"ץ שהגישה כיל בטענה שלא קיבלה את כל המסמכים הרלוונטיים לשימוע, ביניהם חוות הדעת של מינץ. המדינה טענה כי חוות הדעת לא הושלמה כאשר פורסם דו"ח הביניים, ועל כן היא פורסמה לציבור באתר הוועדה רק לאחר מכן.

"חלקה של המדינה ברווחי כיל - בשיעור הוגן"

נציגי החברה הציגו טענות נוספות רבות נגד ההמלצות. "לא נלקחה במידה הנכונה העובדה שהמדינה כבר ביצעה שורה של מהלכים, אשר הגדילו את חלקה ברווחי כיל", נטען בנייר עמדה שהוגש לוועדה. "בין אלה נמנים: התיקון לחוק עידוד השקעות הון אשר הוציא את פעולות הכרייה והחציבה של כיל מגדרו; הטלת עיקר עלויות הגנת מלונות ים המלח על כיל; והעלאת שיעור התמלוגים המשולמים בגין מכירת אשלג והרחבת בסיס התמלוגים גם למוצרי המשך".

לטענת נציגי החברה "מאז שנת 2012 הגיע חלקה של המדינה ברווחי כיל לשיעור ההוגן לציבור, כמקובל בעולם המערבי, עלה חלקה של המדינה ברווחיה, צנחו מחירי המחצבים, וקוצצו רווחיה של כיל".

עו"ד דודי תדמור. "מאז שנת 2012 הגיע חלקה של המדינה ברווחי כיל לשיעור ההוגן לציבור, כמקובל בעולם המערבי" | צילום: דמיטרי שבצינקו

כיל מוסיפה וטוענת כי "הוועדה לא בחנה את מאזן התועלת והנזקים של המלצותיה. הוועדה אינה סופרות שורה של תוצאות בלתי נמנעות שתהיינה להמלצות ובכללן פגיעה בתמ"ג וביצוא – הן בהיקפים הקיימים והן בפוטנציאל הצמיחה העתידי; פגיעה קשה בכלכלת הנגב; פגיעה תעסוקתית בתושבי הנגב; ירידה בגביית מסים אחרים ועוד".

טענה נוספת שהעלתה החברה היא שנפלו שגיאות מהותיות בחישובי הוועדה שהמשמעות שלהן היא שיוטל מס לא רק על רווחי יתר.

לטענת החברה "בסיס הנכסים של כיל עליו קבעה הוועדה כי כיל זכאית לתשואה (11%), מחושב באופן שגוי ואינו משקף את השווי הנכון וההוגן של כלל הנכסים המשמשים לפעילות היצרנית של הפקת המשאב".

כן טוענת כיל כי "שיעור התשואה הנורמטיבי שקבעה הוועדה על בסיס נכסים זה נמוך מאוד, ואינו עולה בקנה אחד עם התשואה המקובלת בענפים בהם פועלת כיל".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה לטענת כיל, כי חוות הדעת של מינץ הוסתרה ממנה, כי "מיד עם פנייתה של כיל הובהר לחברה כי מזכירות הוועדה ממתינה לגרסה סופית, וכי היא תפורסם ברגע שתושלם - וכך היה".