אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההייטק הישראלי: השכר קפוא, מפטרים יותר ומגייסים פחות צילום: אלעד גרשגורן

ההייטק הישראלי: השכר קפוא, מפטרים יותר ומגייסים פחות

לפי נתונים של חברת הייעוץ בתחום השכר צבירן, שמתבססים על 160 חברות המעסיקות כ-90 אלף עובדים, השכר במחצית הראשונה של השנה עלה ב-3.3% לעומת 3.7% אשתקד

05.08.2014, 12:49 | מעין מנלה

השכר כמעט ולא עולה, שיעור המפוטרים גדל ומגייסים פחות עובדים - זו תמונת המצב הלא ורודה של שוק ההייטק הישראלי במחצית הראשונה של 2014, כפי שעולה מנתונים של חברת צבירן, המספקת שירותי ייעוץ וסקרים לניהול שכר. במחצית הראשונה נהנו עובדי ההייטק מעדכון שכר ממוצע של 3.3%, לעומת 3.7% במחצית הראשונה של 2013 ובמחצית הראשונה של 2012. עליית השכר הממוצעת מתייחסת רק לחברות אשר ביצעו עדכוני שכר, 70% מכלל החברות שנסקרו.

קראו עוד בכלכליסט

בהתאם לנתונים אלו ולצפי החברות בנוגע לעדכוני השכר במחצית השנייה של השנה, מעריכים בצבירן כי רמות השכר בתעשיית ההייטק צפויות לעלות בשנת 2014 בשיעור ממוצע של כ-2.9%. לאור רמות האינפלציה החזויות לשנה שעומדות על 1.6%, מדובר בעידכון שכר ריאלי.

שיעור הגיוסים החדשים לצורך הגדלת מצבת העובדים, כלומר, העובדים שגוייסו כדי להרחיב את הפעילות ולא על מנת להחליף עובדים שעזבו היה 1.8% במחצית הראשונה של השנה, לעומת 2.8% במחצית הראשונה של 2013. מרבית העובדים גויסו לתחום הפיתוח וה-QA ובכלל זה מהנדסי תוכנה, מהנדסי בדיקות, מהנדסי חומרה, מנהלי פרויקטים, מהנדסי מכונות, מהנדסי מערכת ומהנדסי אלגוריתמים.

מרבית החברות דיווחו על קשיים בגיוס עובדים לתחום הנדסת תוכנה ובכלל זה מפתחי Web, מובייל, Linux ומפתחי וחוקרי אבטחת מידע. כמו כן, החברות התקשו לגייס מהנדסי מערכת, מהנדסי אלגוריתמים, מנהלי פרויקטים ומנהלי מוצר, כמו גם אנשי מכירות ואנשי כספים.

שיעור המפוטרים עלה במקצת במחצית הראשונה של 2014 ועמד על 2.9% לעומת 2.6% במחצית הראשונה אשתקד. למרות העלייה הקטנה בפיטורים, הייתה דווקא עלייה בשיעור העזיבה מרצון של עובדים וזו עמדה על 3.8% במחצית הראשונה לעומת 3.2% במחצית המקבילה אשתקד. "זה מפתיע מכיוון שבדרך כלל בזמנים קשים העובדים נדבקים לכיסא. יש את כל הסימנים לשנה פחות טובה להייטק הישראלי אבל יכול להיות שהעובדים מרגישים שהולך להיות שיפור", אומר גיל שלי, מנכ"ל צבירן.

גיל שלי גיל שלי גיל שלי

לעומת הנתונים האלו, בתחום גיוסי ההון תעשיית ההייטק הישראלי רשמה רבעון שיא ברבעון השני של 2014. במהלך הרבעון גייסו 175 חברות ישראליות 930 מיליון דולר, מה שהופך אותו לרבעון המוצלח ביותר מאז ימי הבועה בשנת 2000. מדובר בעלייה של למעלה מ-100% בקצב הגיוסים בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

"יש הבדל אדיר בין התחום של הסטארטאפים לבין חברות ההייטק הוותיקות. לקרנות ההון סיכון הזרות יש הרבה מאוד כסף, הן מחפשות אפיקי השקעה, ואכן היה שיא בהשקעות בחברות סטארט-אפ בישראל. לעומת זאת, חברות ההייטק הוותיקות סובלות משנה קשה בדומה לכל ייצוא הישראלי", אומר שלי.

חברות הייטק בהרצליה פיתוח, צילום: תומי הרפז חברות הייטק בהרצליה פיתוח | צילום: תומי הרפז חברות הייטק בהרצליה פיתוח, צילום: תומי הרפז

הסקר שעורכת החברה נערך בקרב 160 חברות הייטק המעסיקות יחד כ-92 אלף עובדים, שרובן חברות הייטק ותיקות ולא חברות סטארט-אפ, מה שאולי מסביר את הפער בנתונים.

"החוזק של השקל מאוד מכביד על החברות ואנחנו רואים את זה גם בהקטנת הגיוסים לצורך הגדלת מצבת העובדים וגם בעליות שכר נמוכות משחזו החברות עצמן", אומר שלי. לדבריו, אין משבר, אין פיטורים מאסיביים בתעשייה, אבל מאז המשבר ב-2008, ההייטק בישראל מתנהג כמו שאר הסקטורים. כלומר, אין בהייטק עליות שכר גדולות יותר מאשר בסקטורים האחרים בהם יש תחרות על עובדים.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



39 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

39.
עבודה במערב אירופה
תחילת עבודה ב9:00 או מוקדם יותר ביצור. עובדים 8 שעות עבודה. אין שעות נוספות, ולא לוחצים להשאר בגלל לחץ בעבודה. ביום שישי, היצור מסיים ב12:00 אין תשובות למיילים בסוף שבוע , בחגים, או בחופשים בכלל. לא עונים לטלפונים אחרי שעות העבודה בכלל. שרות ניתן בין 9:00-17:00 ולא שניה אחרי. מבוגרים מתקבליים בברכה רבה, אף מעדיפים מבוגרים , על פני צעירים
08.08.14
37.
למס' 21 גדי- שוב סיסמאות?
בני 40+ ו-50+ שמועסקים בהייטק - 90% ממהם הועסקו שם בגיל צעיר ונשארו. אם היו מפוטרים כיום לא היו חוזרים לעבוד עד בוא המשיח. חלאס עם הסיסמאות הנבובות - אפליית גיל בישראל היא מגפה יותר מבכל ארץ אחרת, בעיקר בגלל האכיפה המצחיקה של החוק האוסר את זה (ע"י נציבות שוויון בעבודה ושאר גופים לא רלוונטיים).
סקפטולוג  |  07.08.14
36.
למה ההייטק בארץ נראה כמו שהוא נראה?
אנשים מרגישים כמו עבדים, מחתימים את כולם על החוזה הסטנדרטי (גלובלי) וככה אתה עובד מצאת החמה עד צאת הנשמה. יש לך בעיה, מתלונן? חביבי, זה החוזה שחתמת עליו. לא רוצה, לא צריך. יש לנו מלא עבדים בתור. אחרי 6 שנים בהייטק בישראל, לקחתי נשימה עמוקה, מכרתי את כל החפצים שלי בארץ, ועברתי למרכז אירופה. לא מסתכל לאחור אף לא לשניה. איפה הבעיות? 1. שעות עבודה. מעסיקים בארץ סבורים ששעות עבודה הן מפתח הזהב לפריון ולהגעה ליעדים. אין שטות גדולה מזו, כשאתה עובד 11 שעות ביום, אין לך חיים, וכשאין לך חיים אתה אומלל ועובד טוב לא תצא מזה. בטווח הקצר אפשר לשרוד, בטווח הארוך אתה מבין שאתה עבד לכל דבר ועניין. כיום אני עובד באירופה 8 שעות עבודה ביום. המעסיק רוצה שאעבוד יותר, אבל לא יעיז לדרוש ממני להישאר, וזה לא משפיע על מעמדי. כתוצאה מזה, אני מגיע לעבודה שמח יותר, מספיק לנשום, ופרודוקטיבי הרבה יותר ממה שהייתי בארץ. 2. לחץ. רק בפרספקטיבה אני מבין כמה הלחץ הישראלי נוראי. זה חוסם את המוח ממחשבה, כל פרויקט דחוף, כל משימה היתה צריכה להיעשות כבר בשבוע שעבר, גם אם קיבלת אותה היום. הלחץ הזה של הבוס שלך להראות למנהלים מעליו שהוא מגיע ליעדים, וכך להשית את הלחץ הזה אל העובדים, הוא דבר לא בריא ברמה האישית, וברמה הארגונית. אירגונים בלחץ מקבלים החלטות תחת אש, והתוצאות בהתאם. אגב, לא מכיר מקום שטען שאין בו לחץ, כולם אומרים שאצלהם זה אחרת, אבל בסופו של דבר כולם עושים את זה. 3. מוסר תשלומים בעייתי. כשאתה עובד כמועסק, תקבל את השכר של עד העשירי לחודש, משמע - בעשירי לחודש, ולפעמים גם אחרי, כי מי אתה שתתבע? הבעלים של החברה עורך דין, תתמודד. להשוואה, באירופה - אני מקבל את השכר בשבוע האחרון של החודש, עוד לפני שסיימתי לעבוד בעבור הכסף הזה כבר מעבירים אותו אלי. מי שעצמאי, בכלל, אני מרחם עליו. ההמצאה המחליאה הזו ״שוטף פלוס״, שהיא גניבה לכל דבר ועניין, ומציבה אנשים במצבים שהם מקבלים שכר על עבודתם אחרי חודשים ולעיתים גם שנים. במיוחד כשזוהי שיטה שגם המדינה בעצמה עובדת בה, לא פלא שהמשק נראה כך. 4. הנהלה שלא סופרת את העובד. לא משנה כמה תהיה טוב, כל אדם הוא בר החלפה מבחינת ההנהלה, גם אם זה יעלה לה בארבעה עובדים שיחליפו ובעבודה קשה להשגת המידע שאיבדו כי הם לא טורחים לדאוג לחפיפה מסודרת. ראיתי חברות שמתנהגות כך גם למתכנתים שהחזיקו את החברה, והיו הבסיס להכל שם. חוויתי בארץ: קנסות על איחורים לעבודה (לא חוקי, עדיין נעשה), ימי חופשה מקוצצים לכל העובדים בחברה (כי אופס, בטעות נתנו לכולם 12, אבל סעיף לכו חפשו אותנו של החוק אומר 10), אנשים שמפוטרים במקום, כי המנכ״ל לא אהב ויכוח איתם, בלי שיחת שימוע, בלי כלום (כשעובד אחר באותו החדר, חוזה בכך). שיחות ממנהלים בכל שעות היום והלילה כולל בסוף השבוע למספר הטלפון האישי, כי משהו דחוף להם לתיקון אחרי שהחליטו לשחרר גירסא שעה לפני סוף היום או לפני סוף השבוע, וכמובן העובד המסור שחתם על הסכם גלובלי חייב לתקן, בדחיפות, אנחנו מדממים כסף! (גם כשמדובר באיזה אלמנט קטן שקצת עקום ואף אחד חוץ מהמעצב לא שם לב אליו) רוצים לתקן את הדרך? להגיע למקום חיובי יותר? תתחילו מהנקודות הללו, מלהתמקד בלהיות טובים יותר. כבני אדם וכחברה.
דוד  |  06.08.14
לכל התגובות