ביהמ"ש: החוכרים לא חתמו על חוזה מול המינהל אך יקבלו זכויות בקרקע חקלאית

בני זוג אשר עיבדו והחזיקו בקרקע בפרדס חנה במשך תקופה של כ-50 שנה יוכלו להמשיך ולחכור אותה, זאת למרות שמעולם לא חתמו על חוזה חכירה מול המינהל, כך קבע בית המשפט המחוזי בחיפה.

מדובר בקרקע בבעלות קק"ל המנוהלת על ידי המינהל. בתחילת שנות השישים הסכימו במינהל להחכיר שטחי חקלאות לתושבי היישוב, תחילה באמצעות המועצה המקומית אשר דאגה להעברתם לחקלאים המקומיים, ובהמשך לאגודה השיתופית "נחלות", אשר ביקשה לחכור אדמות ישירות מהמינהל.

בסך הכל הוחכרו לאגודה 304 דונם, מתוכם כ-15 דונם הוחכרו לבני הזוג. בשנת 1976 לאחר שהוחלט על הליך החכירה לאגודה הודיעו לחקלאים כי יזומנו לחתימה על חוזים במשרדי המינהל, ואכן בשנת 1977 קיבלו בני הזוג את מכתב הזימון אך כאשר הגיעו למשרדי המינהל החוזה עליו היו אמורים לחתום לא נמצא ונאמר להם כי יקבלו הודעה על מועד חדש. מאז במשך 3 עשורים עיבדו את האדמה, עד שב-2005 פנו למינהל על מנת לקבל העתק של חוזה החכירה.

מנקודה זו החל דין ודברים בין החוכרים למינהל, אשר טען כי זכותם בקרקע בטלה מאחר ומעולם לא חתמו על החוזה מולם ובכל התקופה שחלפה כלל לא ידעו כי הם מחזיקים בקרקע. עוד טענו במינהל, כי בעוד הם פעלו בתום לב, בני הזוג ידעו כי עליהם לחתום על החוזה, אך לא עשו זאת. בנוסף, טענו במינהל כי הקרקעות לא עובדו במשך שנים לאור קיצוץ מכסות המים לחקלאים במקום. מנגד טענו החוכרים באמצעות עו"ד גד שטילמן, כי הדבר נשכח מסדר היום ורק כאשר בנם החל לטפל במגרשים וחיפש את חוזי החכירה נודע להם כי הם מעולם לא נחתמו.

השופטת יעל וילנר קבעה כי למרות שלא נחתם חוזה בין הצדדים, ברור כי שני הצדדים התכוונו לחתום עליו, החוכרים אף הגיעו למועד החתימה שזומנו אליו ולמעשה משנות ה-70 ביצעו את החוזה בפועל כאשר החזיקו בקרקע. לסיום, הוחלט כי הם בעלי הזכויות בקרקע בהתאם לתנאים שנקבעו במסמכי החוזה המקוריים.