אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העירייה השאירה את נמל תל אביב ללא כל הגנה צילום: אוראל כהן

חשיפת כלכליסט

העירייה השאירה את נמל תל אביב ללא כל הגנה

עיריית תל אביב וחברת אוצר מפעלי ים ניצלו פרצה בתקנות ושיפצו את מתחם הנמל במסלול שעוקף את דרישות המיגון של פיקוד העורף. כלכליסט חושף איך אחד מיעדי התיירות הפופולריים בישראל נותר בלי מתחם מוגן אחד לעובדיו ול־130 אלף המבקרים בו מדי שבוע

05.08.2014, 11:24 | יעל דראל ורעות ברנע

איך יכול להיות שעיריית תל אביב אישרה פעילות של מתחם גדול ומרכזי כמו נמל תל אביב ללא מרחבים מוגנים?

"עיריית תל אביב מעמידה לרשות הציבור את כל אמצעי המיגון העומדים לרשותה על פי הוראות פיקוד העורף. בהישמע אזעקה, יש להתפנות למקום 'הכי מוגן שיש' בקרבת מקום".

מהו המקום הכי מוגן שיש למי שנמצא בזמן אזעקה בנמל תל אביב?

"את זה יש לבדוק מול הנהלת הנמל. הם הגדירו שם מרחבים מוגנים".

אבל אין בנמל מרחב מוגן. איך יכול להיות שהעירייה אישרה הקמה של מתחם כזה גדול בלי מרחב מוגן?

"העירייה פועלת על פי חוק".

אנשם מתחבאים בנמל תל אביב במהלך מבצע צוק איתן, צילום: יובל חן אנשם מתחבאים בנמל תל אביב במהלך מבצע צוק איתן | צילום: יובל חן אנשם מתחבאים בנמל תל אביב במהלך מבצע צוק איתן, צילום: יובל חן

אוצר מפעלי ים, אתם החברה שמפעילה את נמל תל אביב. מה הציבור המבלה במתחם אמור לעשות בעת אזעקה?

"לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף".

דובר צה"ל, מהן הנחיות פיקוד העורף במקרה כזה?

"דינו של נמל תל אביב הוא כדין כל רחוב אחר בעיר, יש למצוא את המקום 'הכי מוגן שיש'. החוק אוסר על התקהלות של יותר מ־1,000 איש במקום מוגדר אחד כמו אצטדיון, אבל האיסור לא חל על מתחם כמו זה שבנמל תל אביב".

השיחה לעיל אינה סימולציה. אלה התשובות שיש לגורמים השונים לספק לציבור המבקר בימים אלה בנמל תל אביב - יעד תיירותי המושך אליו בימים רגילים 140–120 אלף מבקרים בשבוע, לפי נתוני חברת אוצר מפעלי ים המחזיקה במרבית שטחיו. למרות הפופולריות והעובדה שהמתחם שופץ ונפתח למבקרים ב־2001, מאז ועד היום לא נמצא במקום מרחב מוגן אחד עבור המבקרים או העובדים במתחם, על אף דרישות חוזרות ונשנות מצד פיקוד העורף.

שלט בנמל תל אביב, צילום: עינת פז פרנקל שלט בנמל תל אביב | צילום: עינת פז פרנקל שלט בנמל תל אביב, צילום: עינת פז פרנקל

העובדים והמבקרים נותרו ללא הגנה

 

למרות המצב הביטחוני הרגיש בחודש האחרון, בנמל ממשיכים להתקיים אירועים לציבור הרחב שמושכים מאות מבקרים, מאירועים לילדים כמו פסטיבל הלגו, דרך ירידי אוכל ואירועים בשוק האיכרים המקומי ועד אירועי תרומות לתושבי הדרום בארגון המשרד לפיתוח הנגב והגליל. הצצה קלה במפת המקלטים של תל אביב מספיקה כדי להבין שהמקלט הקרוב ביותר לנמל נמצא בסמוך למלון הילטון - מרחק של כ־600 מטר מהנקודה הדרומית ביותר בנמל. גם חניונים תת־קרקעיים אין באזור, ולא ברור מה המבקרים במקום אמורים לעשות בעת אזעקה.

איך נוצר המצב הזה? מבדיקת "כלכליסט" עולה כי אף שבעיריית תל אביב ובחברת אוצר מפעלי ים המנהלת את הנמל קיבלו כמה פניות מצד פיקוד העורף למגן את מבני הנמל במסגרת שינוי ייעודם של ההאנגרים ההיסטוריים לבתי עסק בתחילת שנות האלפיים, הוחלט בעירייה לקדם את שיפוץ המתחם במסלול של "היתר שיפוץ" - מסלול שבמסגרתו אחראית מחלקת ההנדסה בעיריית תל אביב על מתן ההנחיות, מבלי שיש צורך לקבל את התייחסותם של גורמים מקצועיים חיצוניים, ובהם פיקוד העורף.

נמל תל אביב, צילום: אוראל כהן נמל תל אביב | צילום: אוראל כהן נמל תל אביב, צילום: אוראל כהן

מתחם הבילוי והמסחר בנמל תל אביב מנוהל, כאמור, על ידי אוצר מפעלי ים, חברה בבעלות ממשלתית כמעט מלאה (83%) שנתונה תחת אחריותו של משרד התחבורה. עיריית תל אביב מחזיקה כ־1% ממניות החברה, בעוד 16% נוספים מוחזקים על ידי בעלי מניות פרטיים. לפני כחמישה חודשים התקבלה החלטה של רשות החברות הממשלתיות לאחד ולמכור חברות שהמדינה לא רואה צורך בהפעלתן כגופים נפרדים, ובהן אוצר מפעלי ים שצפויה להימכר לעיריית תל אביב.

החברה אחראית על ניהול השטח שבין חוף מציצים למתחם שלוותה בנמל, ומופקדת בעיקר על פיתוח מתחמי הבילוי והמסחר של האזור. במרכז פעילותה היה פרויקט שדרוג הנמל, שבו הושקעו כ־170 מיליון שקל, ובמסגרתו המתחם ההיסטורי נפתח מחדש ב־2001 ושופץ בהדרגה עד 2009 כדי להפוך את ההאנגרים הישנים והנטושים ששכנו בו למבני מסחר ובילוי. על חלקיו הנוספים של הנמל חולשת חברת אתרים, שבבעלות משותפת של משרד התיירות ועיריית תל אביב. גם החלקים הללו מצויים בתנופת פיתוח נפרדת בשנים האחרונות.

בשנים 2001–2006 האדריכלית אורנה אנג'ל כיהנה כמנכ"לית אוצר מפעלי ים, וכיום היא מנוהלת על ידי טלי אורן. סוגיית ההגנה על בעלי העסקים מוכרת היטב לחברה. כך למשל, מבדיקת "כלכליסט" עולה כי במבצע עמוד ענן, שהתנהל בנובמבר 2012 בתקופת כהונתה של המנכ"לית איריס ברץ, התלוננו בעלי עסקים בנמל בפני החברה על היעדר המיגון, וזו פנתה אל פיקוד העורף, אשר שלח למתחם קצינה שתספק להם הדרכה במקום. עם זאת, כאמור, לא סודר פתרון בטיחותי עבור העובדים והמבקרים במקום.

מנכ"לית אוצר מפעלי ים לשעבר אורנה אנג מנכ"לית אוצר מפעלי ים לשעבר אורנה אנג'ל. ניהלה את הנמל מפתיחתו המחודשת עד 2006 וסירבה להתייחס לנושא | צילום: עמית שעל מנכ"לית אוצר מפעלי ים לשעבר אורנה אנג

העירייה בחרה בדרך המהירה עוקפת ההיתרים

"חוק תכנון ובנייה, שכולל את תקנות ההתגוננות האזרחית, קובע כי בכל שימוש חורג או שינוי ייעוד - וזה המקרה בנמל תל אביב - חובה להוציא היתרי בנייה המחייבים את התייחסות פיקוד העורף", מסביר אאורל אברהם, ששימש כמהנדס הראשי של מחוז דן בפיקוד העורף בתקופה שבה הנמל נפתח מחדש ושופץ, ושימש במקביל גם כמהנדס הראשי של הפיקוד. "פניתי מספר רב של פעמים לעיריית תל אביב בבקשה כי סוגיית המיגון בנמל תטופל, אך לצערי הבקשות שלי נותרו בגדר בקשות. ככל הידוע לי, העירייה והחברה הממשלתית שמחזיקה בשטחי הנמל קידמו את שיפוץ מבני הנמל באמצעות מסלול של רישוי עסקים, ובכך הצליחו להימנע מהוצאת היתרי בנייה - מסלול שהיה מחייב אותם להתייחס לדרישות פיקוד העורף בנושא".

ישראל גודוביץ, מהנדס עיריית תל אביב לשעבר שבתקופתו התקבלה ההחלטה העקרונית להפוך את אזור הנמל לנכס ציבורי, אך לדבריו לא היה שותף להליך התכנוני, מסביר איך התקבלה ההחלטה ללכת במסלול המהיר: "החלטנו בזמנו שכל מה שגובל עם הים, כל אזור שפך הירקון והנמל, יהפוך לנכס ציבורי כפי שקורה בכל העולם. אך נשאלת השאלה איך עושים את המהלך הזה במהירות? מה עושים במצב כזה? מתחכמים. מחפשים דרכים עוקפות. הרי מדובר על נכס שלעירייה אין בעלות עליו או יש לה בעלות חלקית מאוד, אבל הוא בתחום המוניציפלי שלה ולכן היא מצאה דרך באמצעות היתר לשיפוץ לפתוח אותו במהירות מבלי להזדקק לשורה של דרישות - בין השאר דרישות להנגשה או דרישות למיגון", הוא אומר ומוסיף כי "מדובר בהליך חוקי לחלוטין, אבל המטרה שלו היא להקל על אזרחים, לא להקל על העירייה".

אברהם, שמשמש כיועץ בשוק הפרטי כיום, מבהיר כי "פרט למיגון ב־3–2 מבני משרדים הממוקמים ברחוב הנמל, אין מיגון באף אחד מההאנגרים במתחם. צריך לזכור שהמבנים הללו אמנם שופצו, אך מדובר במבנים ישנים ולא בבנייה חדשה". לדבריו, מטרת דרישת המיגון של פיקוד העורף לאורך השנים היתה בראש ובראשונה להבטיח מיגון עבור בעלי העסקים המצויים במתחם על בסיס יומיומי. "המיגון שביקשנו לכלול לא היה נותן מענה לאלפי המבקרים במתחם. לו היו רוצים לתת מענה נרחב יותר, ניתן היה לקדם באזור פתרון בדמות חניונים תת־קרקעיים שבהם אפשר לעשות שימוש כמרחב מוגן בעת הצורך", הוא מבהיר.

"אין מיגוניות בהתאם להנחיית פיקוד העורף"

האדריכלית אורנה אנג'ל, שכיהנה כמנכ"לית אוצר מפעלי ים בשנים 2001–2006, סירבה להתייחס לידיעה.

מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה כי היא "מעמידה לרשות הציבור את כל אמצעי המיגון העומדים לרשותה על פי הוראות פיקוד עורף. כך גם בקיום אירועים במרחב הציבורי, כאשר המדיניות היא לא לקיים אירועים בהשתתפות יותר מ־1,000 איש בשטחים פתוחים. על הציבור להמשיך לפעול על פי ההנחיות, ובהישמע אזעקה להתפנות למקום 'הכי מוגן שיש' בקרבת מקום. כלל האירועים שהתקיימו בנמל קיבלו את אישור פיקוד העורף, תוך מתן הנחיות להתגוננות בעת הצורך. נציין כי אין הצבת מיגוניות בעיר על פי הנחיית פיקוד העורף. מיגוניות מתאימות ליישובים ברדיוס של עד 40 ק"מ מעזה. על כל אחד לדעת מה המרחב המוגן ביותר על פי מדיניות המיגון ולהגיע אליו בתוך דקה וחצי".

מאוצר מפעלי ים נמסר: "חברת אוצר מפעלי ים המנהלת את נמל תל אביב מפעילה ומנהלת מתחם ציבורי אשר כלל העסקים בו פועלים על פי רישוי כדין. החברה פועלת על פי הנחיות פיקוד העורף שעמו היא עומדת בקשר יומיומי, ועם תחילת המבצע דאגה להפיץ את הנחיותיו לכל בעלי העסקים הפועלים במתחם".

מפיקוד העורף לא נמסרה תגובה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



14 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

14.
אז מה? הישראלים ילכו לנמל בכל מקרה
לא יהיה מספיק קהל מוחא שייסרב להגיע לנמל בזמן חירום. לי אין בעיה להכריז שאני לא נכנס לנמל בתקופה מתוחה. מצידי- שכל העסקים שם יפשטו את הרגל- כולל ובעיקר חברת מפעלי ים ורצוי מאד שגם החברה הכלכלית של עיריית תל אביב. אין לי שום רחמים על עבריינים. אבל זה רק אני. כמה כמוני יש שלוקחים מחאות עד הסוף. אפילו מחאת הקוטג' התמסמסה עם הזמן בלי שהיה הישג אמיתי. האמת? כשאני חושב על זה, אין מה לבוא בטענות לביבי על שהוא ברח מעזה בלי שהביא פתרון אמיתי- גם הוא ישראלי עלוב נפש וחסר חוט שידרה כמו מרבית העם הזה.
מאור  |  05.08.14
13.
7, יש כזו, והיא נקראת תמא38
ראשית שים לב שבתגובתך מדובר בבנייני מגורים פרטיים, לעומת מבני מסחר ציבוריים המוזכרים כאן, כך שיש הבדל. בחלק נכבד מבנייני המגורים הישנים בת"א ניתן לבצע תמא38, או פינוי בינוי, וזו אכן התוכנית בעתיד. זה לא רק תיאורטי, מיזמים כאלה כבר מתבצעים בפועל בשנים האחרונות! בחלק קטן אי אפשר, ולאלה מוצע לבחון אלטרנטיבות, כדוגמת החמ"ד שהזכרתי בתגובה 6. אפשר לעשות חמ"ד בדירתך הפרטית, בלי טובות של אף אחד. כן. זה עולה כסף. 100 אלף שקל. כמו אוטו. חיים קשים. הנמל לעומת זה הוא מתחם מסחר שמגיעים אליו מבקרים רבים (אתר תיירות מס' 2 במדינת ישראל!), ומדמי השכירות הניכרים שהוא גובה מהעסקים במשך השנים ניתן לשפר את המיגון, ולו בחלק מההאנגרים. זה לא צריך להפוך לבונקר, אבל בהחלט יותר טוב מהשום כלום שיש היום. במסגרת שיפוץ האנגר מסויים מומלץ לשקול התקנת קולטים סולאריים על הגג הממוגן החדש, על מנת שאלו יוכלו לייצר חשמל לטובת מיזוג ההאנגר.
dw  |  05.08.14
12.
אי אפשר למגן הכל - אין לזה סוף, תגורו בסוף בבונקר
ברור שכל מבנה חדש צריך לכלול התייחסות לנושא המיגון אבל מבנים ותיקים צריכים להסתדר עם מה שיש. שכל אחד יעשה לעצמו את הניהול סיכונים ויחליט אם בעת מתיחות הוא מוכן להסתובב באיזור חסר מיגון או שלא. אי אפשר למגן את הכל. אתם לא רוצים לחיות במדינה כזו. מה עושים בפארק הירקון?
משה שלח  |  05.08.14
11.
אם לא נחליף דיסקט - כולנו נימחק מהאדמה
אי אפשר לחשוב רק בכיוון מיגון. בסבב הבא יהיו טילים יותר גדולים, יותר רחוקים, ועם ראש נפץ הרבה יותר הרסני. ואז? נחפור מיכרות במעמקי האדמה? אז גם שם, ירעילו אותנו עם גז. יש לשנות כיוון ולצאת להתקפה, להבין שעד שלא נגרום נזק והרס בל ישוער לתשתית, לאוכלוסיה וכל דבר העומד על הקרקע שמשם משגרים עלינו טילים - הספור לא ייגמר! אם נלך "לפי הספר" אז כל מה שנקבל זה טקס קבורה "לפי הספר" - חזן ו"אל מלא רחמים" יפה ומסודר!
אורי פ.  |  05.08.14
לכל התגובות