הפרקליטות לא עודכנה על המאבק במעלימי המס

על רקע התבטאויות תקיפות של שר האוצר יאיר לפיד ושל ראש רשות המסים משה אשר נראה העונש שהוטל השבוע על הזמר אייל גולן כבדיחה עצובה. לפיד התחייב להיאבק במעלימי המס ולסתום פרצות כמו חברות ארנק. אשר הכריז רק לאחרונה: "הגיע הזמן שנפסיק לעשות ממי שמעלים מסים גיבור לאומי". מול הנאומים היפים מתגלה מציאות אחרת, שבה זמר מצליח כמו גולן יוצא בזול מהעלמת מס של 1.3 מיליון שקל. את חירותו גולן חייב בעיקר לעו"ד יעקב וינרוט שהצליח לשכנע את רשות המסים שגולן לא ביצע ישירות את העבירות ונכשל רק ב"עבירת מנהל", כלומר שלא ידע על מעללי העובדים שמתחתיו ושלכל היותר התרשל בפיקוח עליהם. ההבדל בין מבצע ישיר למנהל רשלן חילץ את גולן ממאסר ממש וזיכה אותו בעבודות שירות בבית אבות, כשבערב הוא חופשי להופיע על כל במה ולעשות שמח לקהל, ובעיקר לעצמו.

נותר מחוץ למתחם

השופטת לימור מרגולין־יחידי לא הסתירה את מורת רוחה מהתוצאה הזו. בגזר דינה מנתה שורה ארוכה של מקרים שבהם נגזרו עונשי מאסר שבין חצי שנה לשנתיים. את כל המקרים היא סיכמה בשורה הבאה: "חומרת המעשים בהליכים שפורטו נופלת מחומרת המעשים בהליך שלפני". לתוך המתחם הזה נפלו אריק בני־משה וגולן שרעבי, המנהלים של גולן, שנשלחו ל־9 ול־8 חודשי מאסר, בהתאמה.

אייל גולן יחד עם פרקליטו אהוד ברזילי השבוע בבית המשפט. בכל זאת ידע מה קורה סביבו | צילום: עמית שעל

גולן עצמו נותר מחוץ למתחם ומחוץ לכלא מפני שהמדינה וסנגוריו הסכימו על ההבחנה בינו לבין מנהליו: "הרשעתו של גולן היא מכוח אחריותו כמנהל פעיל. אחריותו של מי שאינו מבצע ישיר של המעשים נבדלת מאחריות של המבצע הישיר". השופטת הבליטה את חוסר הנחת שלה בתיאור מפורט של חומרת המעשים: "בהקשר של גולן יש להביא בחשבון את משך הזמן הארוך שבו בוצעו העבירות, ארבע שנים, את העובדה שההכנסות שהושמטו נוגעות לסוגי מופעים שונים, את הדו"חות שעליהם חתם, את כמות עבירות המס שבהן הורשע - 94, את מעמדו השונה ביחס לעבירות השונות כמפורט לעיל, ואת היקף המס שלא שולם בשל מעשי העבירה, 1.3 מיליון שקל. אילו הייתי קובעת מתחם ענישה, לא היתה רצפת המתחם נופלת מ־6 חודשי מאסר".

את הביקורת המרכזית יש להפנות כלפי המדינה. לרשות המסים ולפרקליטות. השאלה היא של מדיניות - האם בנסיבות המקרה ראוי להחיל את ההבחנה בין מבצע ישיר למנהל שלא ידע?

כך מתארת השופטת את מעמדו של גולן בחברה: "החברה היא בבעלות מלאה של גולן. הוא בעל מניות יחיד, דירקטור ובעל זכות חתימה. הכנסות החברה הן פרי פעילותו האמנותית של גולן בלבד, ושני הנאשמים האחרים הם שכירים". במילים ברורות: גולן אינו מנהל מיקרוסופט, טבע או כלל ביטוח. כל מהותה, עיסוקה ורווחיה של החברה שהוא מנהל ממוקדים באייל גולן. הוא אינו בורג או "נושא משרה", הוא הנהנה הבלעדי, הסיבה והמסובב, האמצעי והמטרה. אם אין גולן, אין ליאם הפקות ואין כלום. מדיניות של מיצוי הדין בכליאת המנהלים השכירים אינה ראויה, במיוחד כשאיש אינו טוען שהמנהלים רימו את גולן או לקחו לכיסם. המסר הברור של ההסדר הזה לשאר זמרי ישראל, שלא לומר לסלבריטאיה: המשיכו בשיטת מצליח – לא יתפסו אתכם, תרוויחו מיליונים; יתפסו, תעשו קצת עבודות שירות. "הסכמת הצדדים לעונש מאסר בן 4 חודשים בלבד לריצוי בעבודות שירות סוטה לקולא מהענישה ההולמת", כתבה השופטת והוסיפה: "עם זאת, גם במקום שקיימת סטייה, כאמור, על בית המשפט לכבד את הסדר הטיעון אם הוא עומד בנוסחת האיזון והוא סביר". השופטת כיבדה את ההסדר משום שהיה "סגור", להבדיל מהסדר פתוח שבו לא הוסכם בין הצדדים על העונש. נכון שגם הסדר סגור אינו מחייב את בית המשפט, אך הנטייה היא לקבלו כדי לא לחסל את התמריץ של הצדדים להגיע להסדר. ובכל זאת, יכולה היתה השופטת, ולו למען המסר ההרתעתי, להחליט שחודש מתוך הארבעה יהיה מאסר בפועל.

334 אלף שקל? לא כסף

אגב, במקרה אחד הורשע גולן גם בביצוע ישיר של השמטה של 334 אלף שקל, הכנסות ממופעים פרטיים. "אינני יכולה לקבל את טענת הסנגור שיש להתעלם מייחוס העבירה של השמטת ההכנסה לגולן כמבצע ישיר בשל האמור בחלק הכללי, וחזקה על ההגנה ששקלה ובחנה על תג ופסיק טרם אישרה את נוסחו של כתב האישום", כתבה על כך השופטת.

אז הנה, למרות גרסת ההגנה, גולן בכל זאת ידע קצת מה קורה סביבו. קשה יותר להגיד זאת על מי שאישר בשם המדינה את הסדר הטיעון הזה.