רק חברות הגז המערביות יכולות לבלום את קטאר

אחת התוצאות החשובות של מבצע צוק איתן היא הגברת המודעות ל"איום הקטארי" - מעצמת הגז הטבעי הקטנטנה שהפכה בשנים האחרונות לחביבת המערב, במקביל להפיכתה למממנת הגדולה בעולם של תנועות ג'יהאד וטרור, ובכללן חמאס. בעולם הערבי ישנם גורמים רבים וחשובים החוככים ידיים בהנאה על הצטרפותה של ישראל למאבק בשליטי דוחא. בריאד, באבו דאבי וגם בקהיר תולים תקוות בממשלת ישראל שלא תרפה במאבק הדיפלומטי נגד קטאר, ותפעל בנחישות נגדה בדיוק כפי שפעלה במקרה של האיום האיראני, מערכה שבה ישראל נחלה כמה הישגים.

החדשות הטובות הן שישראל לא לבד במערכה. סעודיה ואיחוד האמירויות כבר שוקלות זה זמן מה הטלת סנקציות שונות על מדינת המפרץ הסוררת, ואף החלו לנקוט כמה צעדים בפועל. החדשות הרעות הן שהכסף הכמעט בלתי מוגבל העומד לרשות קטאר ביסס את קשריה בכל העולם, ברמה כזו שיהיה קשה לנתק אותם.

להבדיל מהמקרה של מחמוד אחמדינג'אד באיראן, שהקל את מלאכת הדה־לגיטימציה שלו עם אמירותיו הארסיות והאנטישמיות, קטאר היא אויב מתוחכם שיודע להציג כלפי חוץ צד אחר. זה קורה בין השאר באמצעות השייח'ה מוזה, אמו של השליט הצעיר שייח' תמים, שעשתה לה שם כמי שמקדמת פרויקטי חינוך בכל העולם; ובזכות בתה, השייח'ה מיאסה, אחותו של השליט, הנחשבת כיום לדמות החשובה ביותר בעולם האמנות. מיאסה מוציאה בשנה אחת כמיליארד דולר על רכישת יצירות האמנות המפורסמות בעולם והצגתן בדוחא, וכל המוזיאונים הגדולים בעולם עומדים בתור כדי להתחכך בכסף הגדול. זה עוד לפני שהזכרנו את החסות הקטארית על מועדוני הכדורגל המובילים של ברצלונה ופריז, השליטה ברשתות מרכולים בינלאומיות, בנקים ועוד.

סעודיה והאמירויות התנקמו בקטאר באמצעות אל־ג'זירה

בתחילת שנות התשעים קטאר עוד נחשבה למדינה ערבית שולית, בת חסות סעודית, שאיש לא ממש התעניין בה או התחשב בדעותיה. האסטרטגיה שלה לביסוס מעמדה הושתתה על כמה נדבכים: ברית הדוקה עם ארה"ב; התיידדות עם כל הגורמים האזוריים (איראן וישראל במקביל, למשל, או ארה"ב והטאליבאן); והפיכה למותג בינלאומי במפת ההשקעות העולמית. המרכיב האחרון מצריך כסף רב, ואליפות העולם בכדורגל שתתארח בקטאר ב־2022 היא דוגמה יקרה במיוחד למאמץ להפוך את קטאר לשם דבר בעולם.

למרות העוצמה הפיננסית האדירה שלה, לקטאר יש גם כמה נקודות תורפה. ראשית, משפחת א־ת'אני השולטת במדינה חרדה לפגיעה בשמה הטוב, בוודאי במסדרונות השלטון בארה"ב, שעמה יש לה קשרי מסחר משמעותיים. שנית, המעורבות הפוליטית שלה באזור הקימה עליה יריבים חזקים, שלא מהססים להשקיע כסף רב כדי לפגוע במקורות חוסנה.

הדוגמה הבולטת לפגיעה כזו היא של רשת הטלוויזיה הקטארית אל־ג'זירה. בניגוד למה שרבים חושבים אצלנו, ההילה שאפפה את אל־ג'זירה בתחילת דרכה התפוגגה ונמוגה לה במשך השנים, ובייחוד מאז 2011. התחנה כבר לא נחשבת לרשת החדשות מספר 1 של הצופה הערבי, ואף הפכה לנטל על קטאר יותר מאשר נכס.

הנפילה של אל־ג'זירה היא תוצאה של מאמץ מתמשך, שבמסגרתו סעודיה ואיחוד האמירויות אסרו על חברות מקומיות לשתף פעולה מסחרית עם הערוץ הקטארי. אף חברה רצינית מסעודיה (השוק הערבי הגדול ביותר) או מהאמירויות לא הסכימה לפרסם בערוץ, והמדינות אף השקיעו סכומים לא מבוטלים כדי להקים אלטרנטיבה לתחנה בדמות הערוץ אל־ערבייה.

הבעיה בסיפור היא שאל־ג'זירה היא כסף קטן לעומת מה שבאמת מניע את גלגלי המשק הקטארי - נפט וגז טבעי. קטאר חולקת עם איראן את שדה הגז הטבעי הגדול בעולם, ולפי הערכות בלתי רשמיות, ההכנסות שלה מיצוא גז ונפט נעות סביב 130 מיליארד דולר בשנה.

שורה של חברות מערביות גוזרות לא מעט קופונים ממרבצי הגז והנפט האדירים בקטאר, ובכללן חברות אמריקאיות כמו אקסון מובייל, שפועלת לפיתוח שדה הנפט דוחאן במדינה. אקסון גם חולקת מיזם עם חברת הנפט הקטארית להפעלת טרמינל ליבוא גז טבעי בטקסס, ובימים אלה שוקלת ממשלת ארה"ב לתת אישור להפעלת טרמינל ליצוא עבור החברה המשותפת.

חברות נוספות הפועלות היום בשוק האנרגיה הקטארי הן אוקסידנטל האמריקאית, מארסק הדנית, טוטאל הצרפתית והענקית ההולנדית־בריטית של (Shell). וזו רק רשימה חלקית.

בזמן שלטונו של אחמדינג'אד הופעל לחץ בינלאומי כבד על חברות האנרגיה העולמיות, והחברות האירופיות נאלצו לזנוח בסופו של דבר את שדות הנפט והגז שם למרות הפוטנציאל האדיר והפיתויים שהציעו להן האיראנים. אולם מערכה דומה מול קטאר לא תהיה פשוטה. בין היתר, משום שממשלת קטאר רכשה מניות שליטה בטוטאל ובשל באמצעות זרוע ההשקעות שלה, ושל אף התחייבה להשקיע בשנים הקרובות 21 מיליארד דולר במגזר האנרגיה בקטאר. אחד מבכירי של אף הצהיר בהתרברבות כי לא קיים בעולם שוק כמו קטאר, שבו החברה מרגישה כל כך בטוחה להשקיע סכום כה אדיר. של צופה כי בטווח הארוך ההחזר על השקעותיה יהיה כפול ומכופל.

בעיה נוספת היא שלגז הקטארי אין ממש מתחרים. כ־65% מהגז הקטארי הולך לשווקים באסיה (קוריאה הדרומית, יפן) וכ־30% למדינות אירופה. אמנם יצרני גז טבעי אחרים כמו קנדה, רוסיה וטנזניה החלו להציע ללקוחות באסיה גז במחיר נמוך יותר, אולם קטאר לא נותרת שאננה, ומתוך החשש לאובדן נתח שוק היא פשוט קונה את מתחריה. כך למשל, בשנה האחרונה היא רכשה שדות גז טבעי בברזיל ובקונגו.

אירוח המונדיאל נועד לחזק את המותג הקטארי

מחוץ למגזר האנרגיה, קטאר איירווייז, חברת התעופה של קטאר, נחשבת לחברת הדגל של המדינה. לא בכדי החליטו בקטאר כי החסות שתוענק למועדון הכדורגל של ברצלונה (תמורת 30 מיליון יורו בשנה) תהיה בשמה. יש חשיבה ארוכת טווח להחדיר את המותג לפני אליפות העולם בכדורגל הצפויה להתארח בקטאר בעוד שמונה שנים (אם לא תבוטל על ידי פיפ"א).

ממשלת קטאר, המחזיקה בבעלות בחברה, משקיעה מיליארדים בפיתוחה, והיא נחשבת בין חברות התעופה המובילות בעולם, עם הכנסה שנתית ממוצעת של 5 מיליארד דולר ורווח נקי ממוצע של 200 מיליון דולר. באחרונה היא אף הודיעה שהיא תרכוש 50 מטוסי בואינג בכ־38 מיליארד דולר כחלק מתוכניות הפיתוח שלה.

גם כאן, סעודיה ואיחוד האמירויות כבר החלו לאיים כי הן שוקלות הטלת איסור שימוש בשטחיהן האוויריים למטוסים הקטאריים. אם גם אירופה או ארה"ב יחליטו על קמפיין דומה בעקבות המעורבות של קטאר בארגוני טרור - זו כבר תהיה פגיעה שלקטאר יהיה קשה להתאושש ממנה.

הבורסה בקטאר בעלייה

חודש הלחימה בעזה לא השפיע על הבורסה של קטאר. ביולי נרשמה עלייה של כ־12%, שהתבטאה בנסיקה של יותר מ־1,800 נקודות במדד הראשי.

שווי השוק בקטאר רשם אף הוא עלייה חודשית מכובדת של יותר מ־9% והסתכם בכ־190 מיליארד דולר. מגזר הבנקאות והפיננסים שמר בחודש החולף על עמדת הבכורה שלו עם קרוב לכ־35% משווי הסחר, ומגזר הנדל"ן עמד על כ־23%.

החדשות הטובות למשקיעים בבורסת קטאר הגיעו השבוע עם הודעת האמיר שייח' תמים כי הוא מאשר רשמית להעלות את אחוז האחזקות האפשרי של משקיעים זרים בחברות הרשומות למסחר מ־25% ל־49%, צעד שנועד להגביר את זרם ההשקעות הזרות בשוק המקומי. בנוסף, זכויות המשקיעים משאר מדינות המפרץ הושוו לאלה של המשקיעים הקטארים במסגרת רפורמה כוללת של מגזר הפיננסים במדינה.

רוב הסחר בין ישראל לקטאר הוא חשאי

הסחר בין ישראל לקטאר צנח בעשרות אחוזים בארבע השנים האחרונות. כך עולה מנתוני המכון הישראלי ליצוא. היבוא מקטאר לישראל, שהיקפו היה 1.89 מיליארד דולר ב־2010, צנח ב־81% ל־353 מיליון דולר ב־2013, והיצוא צנח ב־73%, מ־997 מיליון דולר ל־266 מיליון דולר.

עם זאת, הסחר בין ישראל לקטאר מהווה רק נתח מזערי משווי הסחר הכולל של כל אחת מהמדינות בנפרד. כמו כן, סוד ידוע לכל הוא שסחורות ישראליות מוצאות דרכן למדינות המפרץ דרך צד שלישי - ירדן, קפריסין, טורקיה או הולנד. כל עוד המסמכים מוחלפים וסימני הזיהוי הישראליים מוּסרים, לשלטונות אין בעיה להעלים עין.

ואולם, הסחר הוא כנראה לא כל הסיפור בין קטאר לישראל. התקשורת הערבית כבר מדווחת כמה שנים על יחסים ענפים בין שתי המדינות. כך למשל, שדה הגז הטבעי של קטאר נחשב למתקן המאובטח במדינה, והשמועות בעולם הערבי גורסות כי חברות ישראליות או לפחות ציוד שמקורו בישראל הם אבן יסוד בו. שמועות נוספות נפוצו סביב ההכנות לאירוח מונדיאל 2022, ולפיהן קטאר מעוניינת להסתייע בחברות ישראליות.

הכותב הוא מנהל מחלקת המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת)