צילום: שאטרסטוק
בדיקת כלכליסט
177 מנהלים ב-99 חברות היו מרוויחים חצי מיליארד שקל פחות
זהו החיסכון שהיה מצטבר אם טיוטת החוק של שר האוצר לקביעת תקרת שכר בעלות של 3.5 מיליון שקל היתה מיושמת
בעלי המניות של בנק לאומי בחרו בשבוע שעבר דירקטורים חדשים לבנק לאחר שהמדינה, המחזיקה ב־6% ממניות הבנק, הבהירה את עמדתה ביחס לדירקטורים המועדפים. המדינה הבליטה את רצונה לרענן את שורות הדירקטוריון ולהביא דירקטורים המתחברים לאג'נדה של משרד האוצר להפחתת שכר בכירי המוסדות הפיננסיים.
לפני כחודשיים פרסם שר האוצר יאיר לפיד טיוטת חוק המבקשת להגביל את שכר בכירי ענף הפיננסים ל־3.5 מיליון שקל בשנה. חברת הייעוץ אנטרופי, הממליצה לגופים המוסדיים כיצד להצביע באסיפות כלליות, יישרה קו עם ההמלצה. באנטרופי הדגישו כי ראוי ליישם את המגבלה על כל בכירי החברות הציבוריות.
"כלכליסט" בדק כמה כסף ייחסך בחברות הציבוריות אם כל המנהלים הבכירים בחברות הציבוריות יסתפקו בשכר בעלות כוללת של 3.5 מיליון שקל בשנה. מהבדיקה עולה כי אם בשנת 2013, היתה מתבצעת הפחתת שכר רוחבית עד לגובה התקרה הנורמטיבית שהציב לפיד ב־99 החברות הנסחרות בבורסה, שמנהליהן מקבלים שכר הגבוה מ־3.5 מיליון שקל בשנה, החברות היו חוסכות עלות שכר שנתית של 493 מיליון שקל. סכום זה היה יכול לחזור פנימה לתוך החברות לצורכי פיתוח והשקעות, או להתחלק בין יתר העובדים בחברות לצורך צמצום פערי השכר. 177 מנהלים היו נאלצים לחתוך בשכרם, מתוכם 45 שייכים לחברות פיננסיות שיושפעו מהצעת החוק של לפיד. שניים מהמנהלים שהיו צריכים לעשות את ההפחתה המהותית ביותר הם בכירי ענקית התרופות הישראלית טבע. המנכ"ל לשעבר ג'רמי לוין נהנה מעלות שכר של 25.9 מיליון שקל ב־2013, והיה נדרש לגרוע 22.4 מיליון שקל מעלות שכרו לו היתה מושתתת תקרת שכר של 3.5 מיליון שקל. סגן נשיא טבע לשעבר ומנכ"ל בזן אריק יערי, שנהנה ב־2013 מעלות שכר של כ־19.7 מיליון שקל, היה צריך לספוג הפחתה של 16.2 מיליון שקל משכרו.
מנהלים נוספים בחמישייה שהייתה נפגעת הכי הרבה ממהלך כזה הם מנכ"ל כיל סטפן בורגס, שנהנה מעלות שכר של 20.4 מיליון שקל ב־2013; יו"ר אפריקה ישראל לב לבייב, עם עלות שכר דומה; ומנכ"ל כלל ביטוח איזי כהן, שעלות שכרו ב־2013 עמדה על 18.1 מיליון שקל. עם זאת, 5 מיליון שקל מתוך זה הם תוצר חשבונאי של האצת מימוש האופציות שקיבל בהנחה שכלל ביטוח תימכר לקבוצת משקיעים סינים, מה שלא קרה לבסוף.
החוק של לפיד לא קובע תקרה של 3.5 מיליון שקל לשכר בכירי הפיננסים, אלא קובע כי שכר בעלות עודפת לא יוכר לחברה המעניקה לצורכי מס. כל מנהל שיבקש למשוך שכר גבוה יותר, יצטרך להביא את שכרו לאישור בעלי מניות המיעוט של החברה.
אלא שמעבר לחוק היבש, לפיד והרגולטורים תחתיו - ובכללם החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, והמפקחת על הביטוח, דורית סלינגר - הבהירו כי מבחינתם, תקרת השכר האמורה ראויה למנהלי כספי ציבור. הרגולטורים אף רמזו למנהלי הבנקים ולחברות הביטוח כי הם מצפים מהם לשנות את נורמות השכר לגבי המנהלים בעתיד.
חלק מבכירי קהיליית שוק ההון קוראים להחיל את התקרה הנורמטיבית לא רק על הגופים הפיננסיים אלא על כלל החברות הציבוריות. צבי סטפק, מנכ"ל מיטב דש לשעבר ומבעלי בית ההשקעות, ציין עם פרסום טיוטת תזכיר החוק כי חברות קמעונאיות ויצרני מזון שהעלו מחירים והולידו את המחאה החברתית של קיץ 2011 לא שונות בהשפעתן על הציבור מגופים פיננסיים, ולכן אין מקום לעשות איפה ואיפה ביחס לנורמות. גם בפיקוח על הבנקים, שם הביעו תמיכה בחוק לפיד, רמזו כי ראוי לייצר נורמות שכר ראויות במשק כולו.
באחרונה פרסמה חברת הייעוץ אנטרופי מדיניות אישורי שכר בכירים חדשה על רקע תזכיר החוק. אנטרופי הסכימה עם חוק לפיד והבהירה כי לא תאשר שכר חורג מ־3.5 מיליון שקל למעט במקרים חריגים, וכי המקסימום לא יעלה על 5.2 מיליון שקל. אנטרופי הבהירה במסמך המדיניות שהפיצה ללקוחותיה, הגופים המוסדיים, כי ברגע שהחוק ייכנס לתוקף - היא תיישם מיוזמתה כללים דומים על כלל בכירי החברות הציבוריות. זאת במטרה למנוע ארביטראז' רגולטורי, שבו מנהלים יעדיפו לנהל חברות ריאליות על פני חברות פיננסיות. אנטרופי התריעה כי מצב כזה עלול לגרום לעזיבת מנהלים טובים ולפגיעה בניהול כספי הציבור, השוכבים בבנקים ובחברות הביטוח.
תגובה אחת לכתיבת תגובה