העיניים של צה"ל: הלוחמים מאחורי המזל"טים

כנראה לא תופתעו לשמוע כי בשמי עזה חגים בכל רגע נתון עשרות מזל"טים המספקים ללוחמים בשטח מודיעין מהשטח וטיווח ארטילרי מדויק. אבל ככל הנראה תופתעו לדעת שמי שמפעיל את המזל"טים אינו חייל חובב טכנולוגיה שיושב בבור בקריה, אלא לוחמים מאומנים היטב מחיל התותחנים שמלווים אותו בשטח.

"החבר'ה שלנו הם לא מהנדסים או גיקים, או אנשים שהטיסו פעם מזל"טים. הם לא כאן בשביל הטכנולוגיה. אלא הם אנשים שמכירים את השטח, שחיים בתוך העולם הזה" מסביר רב-סרן א', סגן מפקד יחידת "רוכב שמיים" בחיל התותחנים, בראיון ל"כלכליסט".

רוכב שמיים, או סקיילארק, הוא מזל"ט שמשמש לפעולות תצפות בטווחים קצרים. הוא מתופעל על ידי צוות של ארבעה לוחמי שטח, שמשגרים ומנחיתים אותו בכל מקום ובכל תנאי מזג אוויר. הוא פועל בגובה של עד קילומטר וטס עד למרחק של 15 קילומטרים, גם בתנאי ראות ורוח קשים, וחמוש במצלמה אופטית וחיישן תרמי.

הלוחמים סוחבים את המזל"ט על הגב ולמרחקים ארוכים - הישג משמעותי, בהתחשב שהמערכת כולה שוקלת כחמישים קילו. בשעת הצורך, הם מרכיבים את המטוס הזעיר, ששוקל בעצמו כ- 6.5 קילו בלבד, ומשגרים אותו לאוויר בתוך דקות. רוכב שמיים יכול לשהות באוויר כשלוש שעות, ללא צורך בתפעול או הכוונה מצד החיילים והמפקדים בשטח יכולים לצפות בשידורים המאובטחים מהמזל"ט בזמן אמת, אף דרך "גל ירוק" – טאבלט צבאי זעיר המחובר לאפוד המג"ד, ומאשפר לו לקבל בכל רגע מודיעין על מה שמתרחש "מעבר לגבעה", לדברי א'.

תחת א' פועלים עשרות צוותים הפועלים לאורך הגבול עם עזה ועובדים יחד עם המג"דים על מנת לספק להם מודיעין שדה בזמן-אמת. המזל"טים מסוגלים לסייע לאריטלריה לשפר את הטיווח, להגן על החיילים מפני מכות אש וירי ידידותי וגם לאתר מנהרות.

במלחמת לבנון השניה הייתה הרבה ביקורת על כך שהטכנולוגיה מנתקת את המפקד מהשטח.

"אנחנו לא יושבים בבור במרכז הארץ. אנחנו נכנסים פנימה לשטח עם המג"ד, בתוך שדה הקרב. אין ניתוק. צה"ל עבר תהליך של הפקת לקחים ולמידה. במשך שנים המפקדים למדו את "רוכב שמים". אחרי עשרות תרגילים, הרצאות והדגמות, אנחנו יכולים כעת להתחיל להפנים מערכות ויכולות חדשות". חלק מהיכולות החדשות שעליהן א' מדבר היא האפשרות של המזל"ט לסמן מטרות בעזרת אלומת לייזר לטילי התמוז המונחים של חיל התותחנים. תמוז, הנמצא בשימוש מאז שנות השמונים, מאפשר ללוחמים בשטח לספק ירי מדויק ומונחה במרחק של 25 קילומטרים.

לאורך הגבול בעזה פרוסים עשרות צוותי "רוכב שמים", הנמצאים שם מתחילת המערכה , לפני קרוב לחודשיים. "אין יציאות הביתה" אומר א'. "אבל כולם חדורי מוטיבציה. גם המילואמניקים, שרובם כרגע בתקופת בחינות, כולם כאן ללא שום תלונות".

כל צוות כולל מפקד, לוחם שאחראי על שיגור המזל"ט, לוחם שאחראי על הנחיתה וניתוח הנתונים, ולוחם מגבה. הצוותים האלו אינם עצמאיים, אלא עובדים ביחד עם יחידות צה"ל השונות כולל שריון, סיירות שונות והצנחנים .

א' מסביר כי הוא בוחר את הלוחמים שלו בקפידה מתוך הקורסים המובחרים בצה"ל, כאשר הדגש בהכשרה הוא לא על יכולות טכנולוגיות אלא על יחסים בין-אישיים. כולם עוברי מסלולי הכשרה של לוחמי חי"ר, על מנת שיבינו את התו"ל בשטח. "הם צריכים לדעת איך לעבוד עם לוחמים בשטח והקצינים שלי צריכים לדעת להיות מפקדים, אבל גם לא להפריע ללוחמים בשטח. אני מחפש קצינים שלא מונעים מאגו, שמבינים את השטח ואת התפקיד שלהם".

אתה מציין לא מעט את החשיבות ביחסי אנוש, אבל מה לגבי ידע טכנולוגי?

"הם לא בהכרח אנשי הנדסה או אנשים ריאליים. להיפך: רוב חיילי המילואים שלי הם סטודנטים שלומדים מקצועות הומניים. המערכת מאוד פשוטה לתפעול וכל ילד בן 12 יכול ללמוד להפעיל "רוכב שמיים" תוך כמה שעות. אתה רק צריך להצביע לאיפה אתה רוצה שהוא יטוס, והמזל"ט יצלם לך כל מקום שאתה רוצה".

היחידה היא חדשה יחסית והוקמה ב-2010, לאחר מספר שנים של דיונים ושיתוף פעולה הדוק בין צה"ל ובין אלביט לפיתוח המזל"ט. כיום היא נמצאת בשימוש בכמעט כל מבצע ופעולה רחבה בצה"ל, כולל ירי אריטלרי או מעצר חשודים. "אנחנו נמצאים בכמעט כל מעצר, בכל גזרה ובכל גבול" אומר א' בגאווה.

יש לא מעט מזל"טים אזרחיים שהם היום קלים וזולים יותר מרוכב שמיים. מה אתם חושבים על הטכנולוגיה הזאת?

"אני לא מכיר את הטכנולוגיה האזרחית, אבל המזל"ט שלנו מספק תמונה יציבה, בכל תנאי מזג האוויר, בגובה שלא ניתן לראות או לשמוע אותו. הוא אוטומטי לגמרי – אחרי שאתה משגר אותו, לא צריך להתעסק בו בכלל".