אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"ואיפה טובת הילד?": העליון אישר לנתק בן 4 מאביו, ופרופ' דן שניט מתקומם צילום: ערן לם

"ואיפה טובת הילד?": העליון אישר לנתק בן 4 מאביו, ופרופ' דן שניט מתקומם

יו"ר הוועדה שהמליצה לבטל את "חזקת הגיל הרך" שנותנת עדיפות לאם במשמורת על פעוטות, יצא במתקפה על ביהמ"ש העליון שלטענתו נתלה בחזקה עד כדי פגיעה בילד ואפילו בניגוד לנאמר בחוק

12.08.2014, 08:31 | ענת רואה

פרופ' דן שניט שעמד בראש הוועדה שהמליצה לבטל את חזקת הגיל הרך, מותח ביקורת חריפה על שופטי בית המשפט העליון שאינם נותנים עדיפות לטובת הילד. במאמר שפרסם פרופ' שניט יחד עם פרופ' אבי שגיא־שורץ, גם חבר בוועדת שניט, נבחן פסק דין של העליון המשקף לדעתם את הניתוק של שופטי העליון, לפחות בדיני משפחה, מהמציאות בשטח, מהמלצות המומחים ואפילו מלשון החוק.

הפרופסורים שניט ושגיא־שורץ מסבירים שיש "סכנה" שהכרעת העליון בפרשה תהווה תקדים והלכה מחייבת לבתי המשפט למשפחה שדנים במצבים של הגירה ו"תקבע מציאות נוקשה ומיושנת שתפגע בטובת הילד בגיל הרך". הם אף הוסיפו ש"את המחיר עלולים לשלם הילדים שיימצאו במלכוד, כשטובתם כפופה למדיניות פרשנית מצמצמת שאימץ העליון בלי שלשון החוק ונסיבות המקרה חייבו אותו". המאמר פורסם בגיליון האחרון של מגזין "פסיכו-אקטואליה", של הסתדרות הפסיכולוגים.

בעליון לא מצאו נסיבות מיוחדות

המקרה שעורר את הביקורת החריפה הזו עוסק בזוג הורים לילד שנפרדו לפני שלוש שנים ומאז קיימו משמורת משותפת, כשהאב מילא תפקיד מרכזי בטיפול בילד. כשהילד היה בן 4, החליטה אמו להעתיק את מקום מגוריה מהצפון למרכז ותבעה לבטל את המשמורת המשותפת, להעניק לה משמורת בלעדית ולקבוע לאב הסדרי ראייה בהתאם לאילוצי המרחק. הנימוק של האם למעבר היה עיסוקה כרופאה וטענתה שבמרכז שכרה יהיה גבוה מאשר בצפון.

סגן נשיא בית המשפט למשפחה בטבריה השופט אסף זגורי סירב לאפשר לאם לנתק את הילד מאביו וקבע שאם תחליט האם לעזוב למרכז, תועבר המשמורת במלואה לאב. אלא שבערעור שהגישה האם למחוזי בוטלה ההחלטה, וערעור נוסף שהגיש האב לעליון נדחה על ידי הרכב של השופטים אליקים רובינשטיין, אסתר חיות ודפנה ברק־ארז. הנימוק של שופטי העליון היה שחזקת הגיל הרך מחייבת להעניק את המשמורת לאם ושאין נסיבות מיוחדות המצדיקות לפסוק אחרת.

פרופ פרופ' דן שניט. שינוי חד צדדי | צילום: ערן לם פרופ

פרופ' שניט ופרופ' שגיא־שורץ לא מסתפקים בטענה שחזקת הגיל הרך מיושנת וסותרת את הגישה הנפוצה כיום בקרב מומחים בתחום, אלא מסתמכים על השינוי שהחלו לאמץ השופטים בבתי המשפט למשפחה ביחס לשימוש בחזקת הגיל הרך. לפי שניט ושגיא, זו תוצאה של בקיאותם בחומר ומכך שהם מורגלים בעיון בשאלות של טובת הילד הרבה יותר מאשר ערכאות הערעור. נקודת המוצא הרווחת כיום, נטען במאמר, היא שטובת הילד עדיפה על זו של הוריו, וכך אכן נהג בית המשפט בערכאה הראשונה, אך "לא כך נהגו בתי המשפט שדנו בערעורים".

השניים תוהים אם רצון האם להגדיל את הכנסתה מצדיק את המחיר של ניתוק הילד מאביו. "בית המשפט לענייני משפחה פעל והחליט באופן מקצועי ובהרמוניה מלאה עם מצב הידע בתחום", כתבו השניים והוסיפו שלא רק שהעליון אימץ קו פרשני מחמיר המחייב לכאורה הצדקה לסטייה מחזקת הגיל הרך, אלא שבחוק אין כל דרישה להביא "ראיות כבדות משקל" כדי שניתן יהיה לסטות מחזקת הגיל הרך.

שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, צילום: סבסטיאן שיינר שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין | צילום: סבסטיאן שיינר שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, צילום: סבסטיאן שיינר

חופש בחירה לאם מוביל לנתק מהאב

בין ההורים התקיימה משמורת משותפת בהסכמה, כתבו שניט ושגיא־שורץ, ולכן לא ברור מהי ההצדקה להעניק לאם כוח לכפות חד־צדדית את ניתוק הילד מהאב. "האם די בעובדה שלילד טרם מלאו שש שנים כדי לעקוף את דרישת החוק מההורים לפעול בהסכמה ולא חד־צדדית?", הם תוהים. אך שניט ושגיא־שורץ לא מסתפקים בכך וקובעים שאם חופש הבחירה של האם מוביל לניתוק הילד מאביו, ייתכן שטובת הילד אינה עומדת לנגד עיני אמו. השניים מסבירים לשופטי העליון כי "חזקת הגיל הרך לא נועדה להפקיד בידי האם כוח לקבוע כרצונה את התנאים לשיתוף האב בגידול הילד" ומציינים שהעליון מעדיף לצמצם את יישום עקרון טובת הילד. "העליון בהחלטתו טוען אמנם שהוא פועל בשם טובת הילד, אך לאמיתו של דבר התוצאה הפוכה". לדעתם, העליון בחר "לתקן דבר שאינו מקולקל".

לעומת זאת, לשניט ולשגיא־שורץ יש הרבה שבחים לשופט זגורי ולעמיתיו בבתי המשפט למשפחה ש"מכירים היטב את העולם האמיתי של משפחות החיות בקונפליקט", ולכן גם מחפשים ומוצאים פתרונות לטובת הילדים, בהתאמה לנסיבות המקרה. "הם עושים זאת לא לפי מתכון קשיח ונוקשה כמו זה שאימץ בית המשפט העליון בפסיקתו, אלא ביישום גישה פרשנית גמישה שאינה חורגת מהמתחייב מלשון החוק".

תגיות

78 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

77.
ילדים בסיכון
השארת הילדים ללא דמות אבא בחייהם מכניסה אותם למעגל הסיכון.לא די בכך שהפגיעה הילדים חמורה , הרי שהמדינה מוציאה מליוני שקלים לטפל בהם-אלימות,סמים,אלכוהול,השירה גלויה והשירה סמויה ועוד.....הפגיעה הילדים היא סכנה חברתית שלא מעניינת את ארגוני הפמניסטיות הקיצוניות החוברות לשמאל הרדיקלי ושופטים ללא מנהיגות ולראייה רחבה.טובת הילד הפכה ריקה מתוכן
נתן  |  31.05.17
74.
נמאס כבר מהעליבות והפרשנות המשפטית ש'טובת הילד' הם מילים ריקות מתוכן.
הגיע העת לשינוי. יש לדרוש מחברי הכנסת ושרת המשפטים בראשם לשנות את החוקים הפרמיטיבים שאין להם כל אחיזה במציאות בת ימינו. נשארנו לאחת המדינות המפגרות בעולם בנוגע ל'טובת הילדים' וכל המשענת על חוקים בני אלפיים שנים אינה מתאימה למציאות ימינו.
שמעון הניג  |  17.08.14
לכל התגובות