צילום: אי פי איי
המדינה לבג"ץ: לדחות את העתירה להכריז על צוק איתן כמלחמה
בתשובת לעתירה המבקשת להכריז על המבצע כמלחמה כדי שהסיוע הכלכלי יורחב, טוענת המדינה כי היא כבר מעניקה סיוע כלכלי רב לנפגעים
המדינה מבקשת לדחות על הסף, או לגופה, את עתירתם של ח"כ נחמן שי (עבודה) והחזית להגנת הציבור לבג"ץ שיורה לממשלת ישראל להכרזי על צוק איתן כמלחמה (לקבל החלטה על "פתיחה במלחמה" לפי סמכותה בחוק יסוד: הממשלה). הכרזה כזו, לפי העותרים, נועדה לכפות על הממשלה את הרחבת הסיוע הכלכלי לנפגעי העימות.
קראו עוד בכלכליסט
באמצעות עו"ד אודי איתן מפרקליטות המדינה נשלל הקשר בין ההכרזה לסיוע. "סוגית מתן פיצויים בגין נזקי מלחמה ישירים או עקיפים מוסדרת בחוק מס רכוש וקרן פיצויים", נטען בתשובת המדינה, "ולא נדרשה הכרזה על פתיחת מלחמה כדי להחליט על מתן פיצויים מכוח חוק זה".
הפרקליטות מנצלת את התגובה כדי לפרט את המהלכים הכלכליים שכבר קידמה הממשלה: "נדגיש, כי ממשלת ישראל פעלה במהירות מרבית להתקנת תקנות מכוח מס רכוש במהלך מבצע 'צוק איתן', וכן נקטה ונוקטת בצעדים רבים למתן מענה רחב היקף בנושאים כלכליים וחברתיים נוספים, כאשר פעולותיה במישורים אלו אינן תלויות כהוא זה בשאלה אם הוחלט לפתוח במלחמה".
לעתירה מבקשת להצטרף העמותה למען משרתי המילואים. העתירה מתבססת נימוק מעורפל "הצורך בהכרזה על פתיחה במלחמה הוא צורך חברתי וכלכלי ממדרגה ראשונה".
לפי הפרקליטות "לממשלת ישראל נתון שיקול דעת רחב ביותר בכל הנוגע להחלטה על פתיחה במלחמה", וככל ששיקול הדעת רחב יותר, כך מתחם ההתערבות של בג"ץ צר יותר. במיוחד כשמדובר בשאלה שכבר הוכרעה ב-2006 כאשר בג"ץ דחה עתירה דומה של ח"כ דאז יוסי ביילין. "ההכרזה אינה מביאה כשלעצמה למתן פיצויים או סיוע כלכלי למי שנפגע מהעימות המזוין, ובהתאם לכך גם אי-הכרזה על פתיחה במלחמה אינה נושאת משמעויות כאלה", מסכמת המדינה.
2 תגובות לכתיבת תגובה