חקר ביצועים: הדילמה הכלכלית של נתניהו

הרשות בדרך לפירוק

יונה ויזנטל, עד לאחרונה סמנכ"ל התוכן של yes, מונה השבוע לעורך הראשי של רשות השידור, ויהיה בעצם איש התוכן שילווה את פירוקה של הרשות. זה תפקיד עגום, אבל הבחירה בויזנטל בכל זאת מבשרת טובות. עד היום אנשים עם רזומה כמו שלו - ממייסדי חברת הלוויין, אחד מאנשי התוכן המובילים בישראל התרחקו כמו מאש מהתעסקות בכל מה שקשור ברשות השידור, ותפקיד המנכ"ל עבר בשנים האחרונות בין אנשים שעיקר כישרונם היה בחיבור לדרג הפוליטי. ויזנטל עשוי להיות איש המפתח בהצלחת התהליך הקשה של סגירת הרשות והמהלך המורכב של הקמת תאגיד חדש לשידור הציבורי בישראל.

אופיר דור

ויזנטל, איש המפתח | צילום: רמי זרנגר

הנחתה על מאמן מכבי

גיא גודס היה מאמן ראשי מחוץ למכבי תל אביב ועוזר מאמן של חמישה מאמנים במכבי. הוא מכיר את המערכת ונאמן לה. דיוויד בלאט המליץ עליו כמחליפו, ולפני כחודשיים הוא אכן מונה למאמן. אבל השבוע הנהלת מכבי הנחיתה עליו את פיני גרשון כ"עוזר מאמן". אותו גרשון שרק לפני שבוע, כאיש תקשורת, מתח ביקורת על השחקנים שגודס הביא. גרשון שיודע לנהל משחקים אבל שונא את העבודות האפורות שעושה עוזר המאמן. במכבי הדגישו ש"פיני לא יהיה מאמן", אבל ההיסטוריה שם כבר הראתה שכאשר מביאים "עוזר" או "מנהל ספורטיבי" ותיק ש"יעבוד עם המאמן" הצעיר, בסוף הוותיק מאמן והצעיר נותר עם התואר, בלי האימון ובלי האמון. הנהלת מכבי לא סומכת על צעירים, נאמנים ומוכשרים. וזה מסר רע לכל מי שצעיר, נאמן ומוכשר במכבי.

אוריאל דסקל

דו"ח המבקר על האוצר

איך עדיף לטעות, כלפי מעלה או כלפי מטה? טעות כלפי מטה משמעה קיצוץ בשירותים לציבור, טעות כלפי מעלה - גירעון גדול מדי שאולי יגרור העלאת מסים. זו הדילמה שעמה מתמודד ראש אגף התקציבים בבואו לבנות את תקציב המדינה. ב־2010 נשא בתפקיד אודי ניסן. בשונה מכל קודמיו ויורשיו, ניסן החליט להמר לטובת השירותים לציבור. הוא אכן טעה כלפי מעלה בתחזית הכנסות המדינה, והגירעון גדל. השירותים לא קוצצו, אבל הציבור שילם עליהם ביותר מסים. זו היתה החלטה ערכית, לא כלכלית, והיא היתה חריגה יחידה מהקו הרגיל של האוצר, כל כך רגיל שהוא כבר נראה כנורמה, לא כאידאולוגיה. כשמבקר המדינה מתח השבוע ביקורת חריפה על ההחלטה של ניסן, הוא דבק בהיבטים הפרוצדורליים שלה. אבל צריך לנצל את הדיון בהחלטה גם כדי להעמיק בממד הערכי, ולהזכיר לפקידי הציבור וגם לכל אזרח שלא כדאי לקבל שום תפיסה עקרונית כהכרח כלכלי.

שאול אמסטרדמסקי

ניסן. סיפק תזכורת חשובה | צילום: גיא אסיאג

פייסבוק מעצבנת את הגולשים

כשפייסבוק הופיעה, היא הציעה לגולשים הכל־באתר־אחד, מיזגה צ'טים ובלוגים וסרטונים ותמונות. זה חלק גדול מהכוח שבנה אותה. בסמארטפון, בהחלטה די נועזת, היא מפרקת את בסיס הכוח הזה לשלל אפליקציות נפרדות, והשבוע הודיעה גם על הוצאת הצ'ט מהאפליקציה הרגילה. היא בעצם שלחה את כל גולשי המובייל להוריד את יישום המסנג'ר - וחטפה אלפי ביקורות. יש היגיון בפיצול, שקשור לדפוסי השימוש במובייל, והצ'ט באפליקציה המקורית אכן היה בעייתי. אבל מארק צוקרברג שוב הבהיר לגולשים שהמדיניות שלו היא "אנחנו נגיד לכם מה לעשות ואתם תעשו", במקום לוותר על פיצול אחד או לתת לאנשים זמן להתרגל למסנג'ר. אלה לא הבאגים, בעיות הפרטיות, הצפות הפרסומות, ההסרות של דפים לגיטימיים והשארת עמודי שטנה שיהרגו את פייסבוק לאט לאט. זו הגישה הכוחנית הזאת שתעשה את זה.

דור צח

צוקרברג, שוב הולך בכוח | צילום: איי אף פי

חרם על מוצרי מזון

רוסיה הודיעה השבוע על החרמת מוצרי מזון מארצות הברית ומאירופה, בעקבות הסנקציות שהוטלו על המדינה לאחר הפלת המטוס המלזי. אזרחי רוסיה, שיודעים היטב איך נראה שוק מזון חסר, מיהרו למרכולים וקנו מכל הבא ליד: מיוגורטים פיניים, דרך זיתים יווניים ועד לגבינות צרפתיות. כדי לעמוד בביקוש, רשת המרכולים אושן הורתה ללקוחות להסתפק רק ב־5 ק"ג ממוצרים מסוימים. אחד הקשישים במרכולים הסביר שלא מדובר בהיסטריה, אלא שהגבינות הרוסיות פשוט אינן אכילות. במקביל צמחה ברשת מחאה נגד הנשיא ולדימיר פוטין, בטענה שהוא מחזיר את הרוסים אחורה, אל ימי הדלות של הקומוניזם. לזאת ייקרא פגיעה בבטן הרכה: תפלוש לאוקראינה, תחמש מורדים, אבל אל תזיז לנו את הגבינה.

תמר טוניק

מחפשים יו"ר לצים

בכירי החברה לישראל רוצים למנות את יואב גלנט ליו"ר צים. זה מתמיה. ראשית, כי בעלי השליטה בצים הם כיום הנושים שלה, והחברה לישראל מחזיקה רק כשליש מהמניות. אחרי שני הסדרי חוב, התספורת הגדולה בתולדות המשק, סכסוך עם המדינה על מניית הזהב ואובדן השליטה בחברה, עידן עופר וניר גלעד עדיין חושבים שהם יכולים להגיד לנושים את מי למנות. שנית, כי גלנט הוא בחירה מוזרה. הניסיון שלו בספנות מסתכם בפיקוד על השייטת, הרקע העסקי המשמעותי שלו הוא אפס, וההילה הצבאית לא מבטיחה דבר, כפי שהעידו הקריירות העסקיות שניהלו עד כה דן חלוץ, גבי אשכנזי ומשה קפלינסקי. צים היא חברה עם שלל אתגרים כספיים, תפעוליים וניהוליים, שפועלת בענף מורכב מאוד. גם במצבה החבוט, במיוחד במצבה החבוט, היא ראויה למנהל מצוין ולבעלי מניות שאכפת להם ממנה.

נעמה סיקולר

גלנט. כשלבעלים לא אכפת | צילום: אוראל כהן

מאבק על מינוי שריג

הזובור הפומבי שעושה שר האוצר יאיר לפיד לפרופ' עודד שריג לקראת מינויו ליו"ר חברת הביטוח מגדל מחמיץ את העיקר. נכון, שריג סיים רק לפני שנה את תפקידו כמפקח על הביטוח, שבמסגרתו העניק לשלמה אליהו את היתר השליטה במגדל. אולי זה מריח רע, אבל החוק מכשיר מעבר כזה אחרי צינון של שנה. כדי למנוע את הדלת המסתובבת של הרגולטורים לשוק הפרטי צריך לעשות הרבה יותר מלהתנפל על שריג. ובינתיים עדיף להתמקד במגדל, חברה שבה הבעלים שלמה אליהו ובנו ישראל אליהו יושבים בדירקטוריון שאמור לפקח על המנכ"ל עופר אליהו, בן של ואח של. כל יו"ר יתקשה להפגין עצמאות בין הפטיש לסדן הללו, גם אם עברו המקצועי יהיה ללא רבב. כך שעדיף שלפיד יעזוב רגע את שריג - ויחמיר את הפיקוח על כללי הממשל התאגידי בחברות הביטוח.

רחלי בינדמן

לפיד. מפספס את הבעיה | צילום: יוסי זמיר

יעד הגירעון עוד קדוש

קצב ההתאוששות של הכלכלה העולמית מאכזב, אמר השבוע פרופ' סטנלי פישר, סגן יו"ר הבנק המרכזי של ארצות הברית ועד לא מזמן נגיד בנק ישראל. החברות הישראליות שפועלות במרחב הגלובלי מספקות גם הן אינדיקציות שליליות לגבי העתיד, ובמצבו של הצרכן הישראלי לא ניכר כל סימן לשיפור. גם האבטלה מתחילה להרים את הראש. זה זמן לא רע לחשוב מחדש על הקידוש של יעד הגירעון. אולי צריך להפסיק לסגוד לו, לא להתבשם יותר מכל אקזיט ישראלי כאילו הוא משפיע מהותית על הכלכלה הישראלית, להתחיל להפנים שייתכן שאנחנו בפתחו של מצב כלכלי חדש ולהיערך לפריצה של לפחות 1% ביעד הגירעון. מי שצריך החלטה כזאת, לשנות את המדיניות, הוא ראש הממשלה. לא בטוח שהוא מסוגל.

גולן פרידנפלד

נתניהו. נדרשת הכרעה קשה | צילום: אלכס קולומויסקי