הקולגות חמקו מהנורמות החדשות

לכאורה יהיה קשה לחברת ביטוח כמו כלל ביטוח, שהמנכ"ל שלה איזי כהן זכה בשנת 2013 לעלות שכר של 18 מיליון שקל בשנה, להתנגד לחבילת השכר המופחתת שמבקש לפידות בגובה של פחות ממחצית מעלות שכרו של כהן. גם בהראל יהיו במלכוד להתנגד לשכרו של לפידות בזמן ששני המנהלים המשותפים, מישל סיבוני ושמעון אלקבץ, השתכרו ב־2013 שכר בעלות של 17 מיליון שקל יחדיו.

לעומת זאת בחברה כמו מגדל, שבה עלות שכרו של המנכ"ל עופר אליהו עומדת על כ־3 מיליון שקל בשנה (לא כולל בונוסים, אם כי אלו טרם אושרו לו), יהיה יותר קל לדירקטורים להתנגד לשכר לפידות. עם זאת, מנהל בכיר בחברת ביטוח אמר אתמול כי "הדירקטורים החיצוניים מפחדים. משרד האוצר עושה עליהום על שכר הבכירים שמזכיר משטרים אפלים. אם הם רוצים לקבוע תקרה של 3.5 מיליון שקל, שיקבעו אותה בחוק וזהו (החוק היום מדבר רק על אי־הכרה בשכר העודף לצורכי מס - ר"ב). זה לא הוגן להתנהל בדרך הבריונית הזו".

מנכ"ל כלל ביטוח, איזי כהן. עלות שכר שנתית של 18 מיליון שקל | צילם: אוראל כהן

במילים אחרות, חרף העובדה שרוב מנהלי אותן חברות ביטוח משתכרים שכר בעלות גבוהה מזו שלפידות מבקש, הדירקטורים החיצוניים צפויים לקבל את החלטתם בשים לב לנורמות השכר החדשות בשוק וברקע תזכיר חוק לפיד. כך למשל חגי בדש, מנכ"ל פסגות, זכאי לשכר בעלות של כ־5 מיליון שקל בשנה, ואילו בכוונת פסגות להתנגד לחבילת שכר זהה ללפידות. באחרונה נדרשו חברות הביטוח לפרסם מדיניות תגמול מתוקנת לשכר הבכירים שלהם, ובה התייחסו גם לתזכיר החוק של לפיד. רוב חברות הביטוח הציגו התייחסות מעורפלת לחקיקה שעל הפרק, ורק ציינו שאם החוק ייכנס לתוקף הם יבחנו את השלכותיו על שכר הבכירים שלהן. אף לא אחת מהחברות הסכימה לקחת על עצמה ללא סייג תקרה של 3.5 מיליון שקל עם כניסת החקיקה לתוקף.