כצפוי: מדד המחירים ליולי עלה ב-0.1%; האינפלציה בפועל - 0.3% בלבד

מדד המחירים לצרכן לחודש יולי שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עלה ב-0.1% - בהתאם למרבית הציפיות בשוק.  מדד המחירים לצרכן לחודש יוני, שפורסם בחודש שעבר, עלה ב-0.3%.

 כתוצאה מעליית המדד בחודש שעבר מסתכמת כעת האינפלציה בפועל - המחושבת 12 חודשים לאחור - ב-0.3% בלבד, ונמצאת לכן הרבה מתחת לתחום התחתון של יעד האינפלציה השנתי העומד על 1%-3%.

מגמת האינפלציה בארבעת החודשים האחרונים נמוכה אף הרבה יותר והיא משקפת למעשה יציבות מחירים (אפס אינפלציה). האינפלציה הצפויה ל- 12 החודשים הבאים, שאותה מחשב בנק ישראל על פי התחזיות של האנליסטים השונים במשק, מסתכמת כעת ב- 1.3%. 

לעליית המדד המתונה בחודש שעבר תרמו בעיקר העליות בסעיפי התצרוכת הבאים: ירקות ופירות (1.9%), שירותי דיור בבעלות הדיירים, המשקף למעשה את השינויים במחירי שכר הדירה (0.9%), דלק ושמנים לכלי רכב (1.2%), ונסיעה לחו"ל (10.6%). עליות אלה קוזזו בחלקן בעיקר על ידי ירידה עונתית של 7.5% שנרשמה בחודש שעבר במחירי ההלבשה וההנעלה.

מדד מחירי הדיור, שהוא הסעיף בעל המשקל הגדול ביותר בסל מדד המחירים לצרכן, עלה בחודש שעבר בשיעור גדול יחסית של 0.9%. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים, המודד למעשה את השינויים בחוזי שכירות חדשים שנחתמו בחודשיים האחרונים, עלה כאמור ב-0.9%, ומדד שכר הדירה הכללי עלה בשיעור מתון יותר של 0.2%.

במחירי הדירות בפועל, שאינם כלולים בחישוב מדד המחירים, נרשם היפוך במגמה, ובחודשים מאי-יוני הם ירדו ב-0.2% נוספים. בשיעור שנתי גבוהים כעת מחירי הדירות ב- 7.7% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, בהשוואה לעליית מחירים שנתית של 9% שעליה דיווחה הלמ"ס בחודש שעבר.

שוק הכרמל | צילום: טל שחר

התבססות האינפלציה בפועל מתחת לגבול התחתון של היעד שקבעה הממשלה תקל על הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לשוב ולהפחית בסוף החודש את הריבית לחודש ספטמבר לנקודת שפל חדשה של 0.25%. ואולם ההערכה היא שחברי הוועדה יעדיפו בסופו של דבר להשאיר את הריבית ללא שינוי לפחות חודש אחד נוסף.

הסיבה הראשונה להערכה זו היא העובדה שבנק ישראל ביצע רק בחודש שעבר הפחתת ריבית, וניסיון העבר מלמד שהבנק אינו נוהג בתקופות רגיעה להפחית את הריבית במשק חודשיים רצופים. הסיבה השנייה היא הנתונים המדאיגים שמתחילים להגיע לאחרונה על מצב הפעילות הכלכלית בגוש היורו. במצב כזה יעדיפו חברי הוועדה המוניטרית לשמור את מעט תחמושת הריבית שעוד נותרה להם, כדי שיוכלו להגיב אם וכאשר השפעת המיתון המסתמן באירופה תגיע גם אלינו.

"סביבת האינפלציה נמוכה מאוד"

אורי גרינפלד, כלכלן ראשי בפסגות, אמר בתגובה: "מדד יולי מראה כי מלבד לסעיף הדיור שממשיך לעלות והשפעות עונתיות כמו מחירי הטיסות שעולים בקיץ, סביבת האינפלציה בישראל נותרת נמוכה מאוד. למעשה, בנטרול סעיף הדיור שנהנה מרוח גבית בשל ההמתנה של משכירי הדירות (סעיף הדיור במדד נמדד רק על ידי חוזי שכירות) לתוכנית מע"מ 0% של שר האוצר, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים היא שלילית בגובה של 0.5%". 

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, אמר בתגובה למדד: "על אף האירועים הביטחוניים המדד נותר בתחום הציפיות. מדד אוגוסט עשוי להיות גבוה מהתחזית המקורית, בין היתר בשל ה'שיפטינג' שנוצר בעקבות הלחימה בצוק איתן, כאשר הציבור שב לבצע רכישות שמפצות בחלקן על חודש יולי".

שמואל בן אריה, מנהל המחקר בקבוצת פיוניר: "בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים המדד ממשיך להיות עמוק מתחת ליעד האינפלציה. בנק ישראל בהחלטת הריבית האחרונה ניסה להמשיך להוזיל את הכסף, באמצעות ריבית נמוכה, על מנת לעודד את הציבור לצאת ולצרוך, ובכך לעודד את הכלכלה המקומית. את תוצאות הורדת הריבית אי אפשר עוד לראות ונקווה שהתוצאות אכן יגיעו וכבר בחודש הבא נראה התאוששות משמעותית במשק. עם זאת, לא נופתע אם לאור המצב העגום בנק ישראל ייאלץ לבצע הרחבה מוניטרית נוספת בדמות הדפסת כסף".