צילום: איי פי
לאב סטורי: האם דיוויד בלאט יכול לזכות באליפות בעונתו הראשונה ב–NBA?
הגעתו הצפויה של קווין לאב לקליבלנד קאבלירס הפכה את הקבוצה לפייבוריטית הברורה לזכייה באליפות. אבל בשביל אליפות בלאט ולברון ג'יימס יצטרכו לגבור על שיקגו בולס, על ההיסטוריה ועל הנאחס של העיר קליבלנד. פיס אוף קייק?
30 אלף איש עמדו שעות בתור ונאבקו על מקומות פנויים כדי למלא בסוף השבוע שעבר את אצטדיון הפוטבול באקרון, אוהיו. הם באו לראות את לברון ג'יימס נואם מול תלמידים באירוע צדקה שהוא עורך בכל שנה במקום, עיר הולדתו, ועל הדרך לערוך לו קבלת פנים רשמית עם חזרתו לקבוצה שעזב לפני ארבע שנים, קליבלנד קאבלירס. "המטרה הגדולה שלי היא לזכות כאן באליפות, זה יהיה ההישג הגדול של חיי", אמר ג'יימס. "אני לא מתכנן לעשות עוד מעבר בקריירה".
קראו עוד בכלכליסט
השבועיים האחרונים הצליחו לסדר קצת את ההרכב שישחק לצד לברון בפרויקט שלו. אחרי הספקולציות סביב קווין לאב נראה שכוכב מינסוטה והנהלת קליבלנד יצליחו להתגבר על כל מכשול שיעמוד בפניהם לקראת הצטרפות השחקן לקאבס. מינסוטה תקבל תמורתו שתי בחירות דראפט ראשונות — אנתוני בנט ואנדרו וויגינס — ובחירת דראפט עתידית, וקליבלנד תקבל סופרסטאר אמיתי. עם קיירי אירווינג הצעיר והמבטיח כרכז, עוד כמה משלימים טובים כמו אנדרסון ורז'או ומייק מילר הוותיק וידיעות על שלפחות מישהו מבין ריי אלן ושון מריון יגיע, לא פלא שקליבלנד היא המועמדת מספר אחת לאליפות בקרב סוכני ההימורים. ואת השליפה המהירה הזאת של פרנסי לאס וגאס רצינו לבחון עם חמש תהיות על הקאבס מודל 2014/15.
זה בשל?
קבוצה אלופה יכולה להבשיל בתוך עונה אחת? בגדול התשובה היא לא. הדוגמה הכי טובה היא מיאמי היט, הקבוצה הקודמת של קינג ג'יימס. ב־2010 עשה ג'יימס את המעבר המטלטל שלו לפלורידה, חבר לכוכבים דוויין וויד וכריס בוש, והעונה הראשונה החלה רע תחת אריק ספולסטרה. אמנם המצב השתפר ומיאמי סיימה במאזן השני בטיבו בליגה ובניצחון על שיקגו בגמר המזרח, אבל בסופו של דבר הקבוצה של לברון הפסידה לדאלאס בגמר. רק בשתי העונות הבאות הגיעו שתי אליפויות רצופות. זו דוגמה לפרויקט שנדרש לו קצת זמן כדי להצליח. לא חסרות דוגמאות לפרויקטים גדולים שכשלו לגמרי: פיניקס סאנס של תחילת שנות התשעים עם צירופו של צ'רלס בארקלי לקווין ג'ונסון, טום צ'יימברס ודן מרלי; כמה שנים אחר כך הכישלון של אותו בארקלי עם אולאג'ואן ודרקסלר ביוסטון, שהביאה את סקוטי פיפן במקום דרקסלר שתי עונות לאחר מכן וגם לא הגיעה לשום מקום; והחיבור של גארי פייטון וקרל מלון ללייקרס של שאק וקובי, שהסתיים במפח נפש קולוסלי מול דטרויט. גם אם המטרה היא לא אליפות מיידית, הכישלון מחכה בפינה. מספיק להביט ביוסטון של העונה שעברה, עם דוויט האוורד וג'יימס הארדן, שכשלה בפלייאוף ונותרה קבוצה משוסעת שעתידה לא ברור. נעים להיזכר בדוגמה הפוכה, בוסטון של 2008 עם קווין גארנט, פול פירס וריי אלן, אך היא בבחינת היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. בקליבלנד השתנו הרבה דברים מהר מדי, אימת הפציעות תמיד מרחפת מעל הקבוצה, המאמן בעונתו הראשונה בליגה והגורמים המכריעים — גיבוש וניסיון — אינם.
שפשוף נעים
אז דיוויד בלאט צריך קצת זמן להשתפשף? לא על בלאט תעמוד או תיפול ההצלחה של הקאבס. האיש הכי בר־מזל בעולם הכדורסל היום, שאחרי שנים שבהן הוכיח את יכולתו על הקווים באירופה קיבל את המושכות של הקאבלירס והפך למאמן האירופי הראשי הראשון ב־NBA, הולך לאמן את הקבוצה שנראה שכל סצנריו, לבד מסדרת גמר, יהיה כישלון עבורה; בטח עכשיו, לאחר ההצטרפות הצפויה של לאב. מדובר בהרבה לחץ על הכתפיים המוכנות של בלאט. הוא יביא לליגה את האני מאמין שלו, את התוספות האישיות שבנה על בסיס הכדורסל של פיט קאריל האגדי ממכללת פרינסטון — כדורסל של שכל ותנועה, והוא הרי "מאמן של שחקנים", שהאמריקאים לא הצליחו למצוא מילה רעה עליו בחיפושים הקדחתניים שלהם אחר כל חניך עבר שלו שיאמר משהו. המצדדים אומרים שהחיבור בינו לבין לברון יתרום יותר דווקא לשחקן הכי טוב בעולם, שחולם על קבוצה שתשחק כדורסל קבוצתי וחכם, הקבוצה שהוא מקנא בה, סן אנטוניו. מצד שני, גרג פופוביץ' יש רק אחד, ולמאמן רוקי, גם מוכשר כמו בלאט, מחכה היכרות עמוקה עם הכדורסל הסוליסטי של ה־NBA, עם החשיבה השונה, התרגילים שלא יהיה לו קל להחדיר, הקיבעון ואולי גם האגו. מצד שלישי, לג'יימס יש ממוצע של יותר משישה אסיסטים למשחק בקריירה ואירווינג אמור להיות רכז העתיד. יש עם מה לעבוד. אם ספולסטרה הצליח להחזיק כמה שנים במיאמי, גם אחרי כישלון בעונת הבכורה של לברון, סביר להניח שבלאט יקבל צ'אנס. גם לברון מודיע בכל הזדמנות "אנחנו צריכים זמן". הוא יודע למה.
צפו: דייט עם שוורים
אבל לפני הדייט עם סן אנטוניו בגמר, מישהו הביט טוב במזרח? כן. עוד לפני שמגיעים לספרס הנהדרים, או אולי לאוקלהומה, לקליפרס, למי שלא תישאר עומדת אחרי הקרב במערב. הקאבס יצטרכו לעבור קבוצה שנראית מוכנה מאוד לעשות צעד קדימה, צעד שהיא לא הצליחה לעשות כבר כמה שנים בגלל הברכיים של דרק רוז. ובכן, רוז החלים, נחזיק אצבעות, ובאימוני קדם העונה עם נבחרת ארה"ב הוא נראה מצוין. הרוחות העזות בשיקגו מנשבות כרגע בעיקר בכיוון צפון/אופטימיות. הבולס צירפו לצד רוז שחקנים חופשיים כמו פאו גאסול וארון ברוקס, בחרו את הפורוורד המצוין דאג מקדרמוט בדראפט והחתימו פורוורד צעיר ומבטיח נוסף — ניקולה מירוטיץ' מריאל מדריד. עם יואקים נואה המעולה, קירק היינריך וטאג' גיבסון נראה שהבולס היא חתיכת קבוצה נהדרת, שגם יודעת דבר או שניים על משחקי פלייאוף, ויש לה בסיס שכבר משחק יחד כמה שנים טובות. סדרה ארוכה מול קליבלנד בפלייאוף — כנראה תהיה חוויה גדולה, אך לא בטוח שתסתיים כמו שלברון ובלאט היו רוצים.
לנער זה לא קל
התהפוך עיר דפוקה חברבורותיה? אם אתם לא מונים את בירת קנדה אוטווה, ואתם לא תהיו היחידים, או את סן דייגו לה יש רק שתי קבוצות בארבעת ענפי הספורט הגדולים, אז קליבלנד, עם הבראונס מהפוטבול והאינדיאנס מהבייסבול לצד הקאבלירס, היא העיר שסובלת מבצורת האליפויות הארוכה ביותר באמריקה הצפונית.
49 שנים חלפו מאז שהבראונס זכו בתואר בעידן שלפני הסופרבול והעניקו לקליבלנד את האליפות האחרונה שלה. ומאז 1964 מזל רע אחרי מזל רע רודף מזל רע. בעונה שעברה, אחרי שהסיהוקס הביאו לסיאטל אליפות נהדרת ב־NFL, קיבלה קליבלנד את תואר עיר הספורט האומללה בארה"ב. התואר הזה לא רשמי כמובן, וערים רבות — אטלנטה, פיניקס ובאפלו — טוענות לכתר, אבל בשנים האחרונות זה הפך מקובל לצחוק על קליבלנד. סדרת הגמר החד־צדדית מול סן אנטוניו ב־2007 או העזיבה של לברון ב־2010 היו כאילו חלק טבעי מהמזל הרע הזה, ואפילו עכשיו הסיפור המרכזי סביב הבראונס הוא שדווקא אחרי עונה טובה ובחירת דראפט מסקרנת של הקוורטרבק ג'וני "פוטבול" מאנזיל עומדת הקבוצה לאבד את הרסיבר הטוב בליגה, ג'וש גורדון, בגלל הסתבכות עם מריחואנה. תיאוריה שלמה נבנתה סביב קללת קליבלנד, שתמצא ביטוי העונה בכל דבר שלילי — קטן או גדול — שיקרה בקאבס. לנער את זה לא יהיה קל.
יבוא המבול?
לברון ג'יימס יחגוג בדצמבר הקרוב יומולדת 30. כבר לא ילד, אבל ממש לא קרוב לפרישה. מייקל ג'ורדן היה בן 30 כשרשם את העונה האישית הטובה בקריירה שלו. ללברון תנופה אדירה לאתגר הגדול ביותר שלו, ואחרי שהשיל ממשקלו לא מעט קילוגרמים, דבר שאמור לעזור לגוף להתאושש מהר יותר ולרשום עוד כמה שנים על הפרקט, נראה שהוא מוכן לעוד עונה גדולה מבחינתו. כל העונות האחרונות של לברון היו מצוינות מבחינה אישית, ומעמדו כשחקן הטוב בליגה (ארבעה תארי MVP בשש השנים האחרונות) ואחד הגדולים בכל הזמנים לא מוטל בספק. ואולם, שתי טבעות אליפות מול שלושה הפסדים בסדרות גמר זה לא מאזן מי יודע כמה, והוא הראשון שיודע זאת. בקליבלנד החדשה הוא הולך ליהנות מרכז־על לצדו, מה שלא כל כך היה לו בקריירה, מכוכב־על צעיר ורעב (לאב רק בן 25), מרשימת שחקנים משלימים נהדרים וממאמן יצירתי וסתגלן. בסופו של דבר לאף אחד בקליבלנד יהיה אכפת להאריך את בצורת האליפויות בשנה. אולי עוד מעט יבוא מבול.
3 תגובות לכתיבת תגובה