גברים בעבודה: חוד החנית

בימים טרופים אלה, שבהם ממלאים את שמי התכלת פגזים וטילים הנשלחים משם לכאן ובחזרה, כדאי להיזכר בזמנים שבהם לוחמים ניצבו פנים אל פנים כגברים אמיתיים, ולא הסתתרו עשרות קילומטרים זה מזה כמו שפנים. ימים שבהם קרבות הוכרעו בכוח הזרוע הלכה למעשה. ימים עטורי תהילה ונטולי משגרים הנשלטים מרחוק בידי חפרפרות עוטות כאפיות, ובלי כיפות ברזל המופעלות מקרונות פיקוד ממוזגים בידי חיילים ממושקפים. גורלן של מדינות וממלכות הוכרע לא אחת בידי בעלי השריר המנופח - לאו דווקא המוח המפותח.

זה לא היה מזמן, בסך הכל אלף ומשהו שנים לאחור. התקופה המכונה ימי הביניים, שחצצה בין תהילת יוון ורומא לבין הרנסנס, נתפסת כיום כתקופה חשוכה בתולדות האנושות, מעין ואדי עמוק בין שני הרים נישאים. אולם, גם בימים חשוכים יש פה ושם מאורות קטנים. כאלה היו האבירים שפשטו בכל אירופה וסיפקו אינסוף חומרים לאגדות, ספרים וסרטים, כשהילה רומנטית אופפת אותם.

עטויי שריונות הברזל הללו הם אבות אבותיו של אירוע ששמו Jousting Tournament, מאורע משמח שבו שני רוכבי סוסים דוהרים זה מול זה ומברכים זה את זה לשלום באמצעות חניתות ארוכות, שמטרתן לנגח את היריב, לפגוע בו ולהעיף אותו מהאוכף הנוח אל קרקע המציאות הדואבת. האירוע המכאיב הזה הולך לקרות ביום ראשון, 31 באוגוסט, ב־Haddam Neck, קונטיקט.

אפשר להניח שכולנו חלמנו מדי פעם לאחוז בחרב, לשסף את גרונו של דרקון ולהציל נסיכה, אבל רובנו הצלחנו בסופו של תהליך להפנים את העובדה שעדיף לשבת בשקט במזגן ולבקש מהנסיכה שתעשה קפה. רובנו, לא כולנו, כי חולי ה־Jousting בעולם כבר מצחצחים קסדות ושריונות כדי להיראות יפים וחגיגיים כשעצמותיהם מתפצחות.

כל התענוג הזה מתובל בשהייה בתוך מעטה ברזל רותח בשמש אוגוסט. הם לא יוותרו על שום פריט, תסמכו עליהם, על חולי הנפש שחלמו להיות אבירים בילדותם. מכף רגל ועד ראש הם יעטו על עצמם קילוגרמים של לוחות ברזל, כי אם זה לא בדיוק בדיוק - אז מה זה שווה? הסוסים יקושטו במיטב המחלצות הצבעוניות, הדגלים יתנופפו ברוח, והכל יתקתק מידל אייג'ס, שלא יהיה לכם ספק. בכל מה שנוגע לשטויות אין על האמריקאים.

אם סוף אוגוסט זו התראה קצרה מדי בשבילכם, בין 4 ל־7 בספטמבר יתקיים פסטיבל ימי ביניים ב־Estes Park שבקולורדו. גם שם תוכלו לשלוף חנית שאורכה כשלושה וחצי מטרים ולנעוץ אותה ישר בלב החלום להיות אביר.