בנק ירושלים אישר עלות שכר מנכ"ל הבנק למרות התנגדות המוסדיים

בנק ירושלים אישר את עלות שכר מקסימאלית של 5.5 מיליון שקל למנכ"ל הבנק, אורי פז, וזאת על אף שהאסיפה הכללית של בעלי המניות דחתה את ההצעה וזאת משום שהוא חורג מהרף אותו מנסה לקבע האוצר – 3.5 מיליון שקל.  

"ועדת התגמול דנה מחדש בתנאי הכהונה והעסקה של מנכ"ל הבנק, אורי פז ובחנה את התנגדות האסיפה לאישור תנאי הכהונה וההעסקה אשר הנימוק המרכזי להתנגדות בעלי המניות המוסדיים לאישור תנאי הכהונה וההעסקה של המנכ"ל התבסס על התנאים הקבועים בהצעת חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים אשר קובעים, בין היתר, מגבלות על תגמולי נושאי משרה כאשר סכום התגמול עולה על 3.5 מיליון שקל", נכתב בהודעת הבנק. ועדת התגמול של הבנק החליטה כאמור לאשר את עלות שכרו של פז החל מאפריל 2014 ל-3 שנים.

למעשה, תוכנית התגמול של פז לא חורגת רק מגבול ה-3.5 אלא גם מהוראתו של זקן לפיו התגמול המשתנה לא יעלה על התגמול הקבוע. בבנק ירושלים מאפשרים בתנאים חריגים להגיע לתגמול משתנה של 3.1 מיליון שקל בעוד הרכיב הקבוע עומד על 2.5 מיליון - שכר חודשי של 139 אלף שקל.

אישור ועדת התגמול של הדירקטוריון הוא צעד חוקי שכן על פי תיקון 20 לחוק חברות יכול הדירקטוריון לאשר מדיניות תגמול גם אם לא זכתה לרוב בקרב בעלי מניות המיעוט. באסיפה הכללית שנערכה ב-20 ביולי התנגדו רב הגופים המוסדיים ביניהם מיטב דש, כלל, אקסלנס ואחרים.

בהצעה 49.4% הצביעו בעד מדיניות התגמול בעוד 50.6 הציבוע נגדה. הבנק נימק את החלטתו בין היתר בכך שתוצאות האסיפה היו חסרות רק 0.62% לרוב של 50% ולאישור עלות שכרו של פז כפי שעלה להצבעה. עוד טענו בבנק כי פז יגיע לעלות המקסימאלית רק עם יעמוד ביעדים מאתגרים ולכן סביר להניח כי לא יגיע לרף המקסימאלי. על פי מדרגות התגמול, אם בנק ירושלים ירשום תשואה להון של 11-12% פז יחרוג ממגבלת ה-3.5 מיליון שקל שמנסה האוצר להטיל.

באשר לחוק שכר הבכירים אותו מקדם לפיד – נושא שהיה לסיבה המרכזית להתנגדותם של הגופים המוסדיים ציינו בבנק ירושלים כי "הצעת החוק טרם אושרה ולפיכך בשלב זה אינה מחייבת וככל שהצעת החוק תאושר בנוסחה או בנוסח אחר הבנק יפעל בהתאם להוראות החוק".

בנק ירושלים בשליטת משפחת שובל וראשותו של פז סיים רבעון ראשון חזק במונחי הבנק עם רווח נקי של 35 מיליון שקל לעומת רווח נקי של 2.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. תשואה להון הסתכמה ב-10.1%. מרבית הגידול מוסבר בעקבות הפרשות שביצע הבנק ברבעון הראשון אשתקד בעקבות הנחיות של המפקח על הבנקים ובעקבות הפרשה לקידום תוכנית מחשוב חדשה ותוכנית אסטרטגית חדשה. בהסתכלות על הרבעון השני בלבד, סיים הבנק עם רווח נקי של 14.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של 3.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2013.