אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

מחאה ישנה, רוח חדשה: בממשלה עברו מהכחשת החרם לניסיון פעולה

הקריאות לחרם על ישראל חובקות עולם וחזקות מאי פעם, וכבר לא מדובר רק במוצרים מההתנחלויות. במשרד החוץ מבינים שהתופעה מתפשטת, אבל תוקפים בחזרה: "המחרימים ישלמו מחיר ציבורי ופוליטי"

18.08.2014, 07:18 | דוד רפאלי
קיץ של לחימה בעזה הצית מחדש את גל החרמות והמחאות נגד ישראל בעולם, ונראה שגם הבחנות שהיו נהוגות במחאות קודמות הולכות ומיטשטשות. אם בעבר קראו להחרים מוצרים שמקורם בהתנחלויות, הרי שכיום גם חברות שפועלות בתוך הקו הירוק מוצאות עצמן תחת מתקפה בשל היותן ישראליות, כמו צים, יצרניות המזון הגדולות, דיאמנט צעצועים ועוד.

קראו עוד בכלכליסט

"לא כל קריאה לחרם היא חרם", אומר אמיר אופק, מנהל המחלקה לחברה אזרחית במשרד החוץ. הוא מסביר שרוב החרמות הן מסוג ׳חרם בריוני׳ - העדפת בעל עסק להמנע מאלימות כלפיו, ולאו דווקא הזדהות פוליטית עם מפגינים אלימים. הוא מוסיף כי "יש גם יוזמות חרם עצמאיות, שעבודה עיקשת בשטח מצליחה להסיר מסדר היום. המעבר לקריאה לחרם גורף על כל דבר ישראלי, האלימות ובעיקר הביטויים האנטישמיים שנשמעים לפרקים, חושפים את הפרצוף האמיתי של תנועת ה־BDS (Boycott, Divestment and Sanctions) ובצד אלו המטים לה אוזן יש גם ביקורת גוברת עליה, שמסייעת להמשיך במאבקנו להשאיר את התופעה בגבולות מצומצמים ככל הניתן".

מנכ"ל משרד החוץ ניסים בן שטרית, צילום: אלכס קולומויסקי מנכ"ל משרד החוץ ניסים בן שטרית | צילום: אלכס קולומויסקי מנכ"ל משרד החוץ ניסים בן שטרית, צילום: אלכס קולומויסקי

חוץ מהפעילות הדיסקרטית שמאחורי הקלעים, אופק אומר שישנה גם פעילות ציבורית גלויה ובעלת מסר תקיף. "המשחק הוא לא חד צדדי. מי שיקרא לחרם ימצא עצמו מותקף ציבורית, תקשורתית ופוליטית. תיאטרון בריטי שסירב לארח פסטיבל סרטים יהודי בשל "תמיכת שגרירות ישראל בפסטיבל" וסבר שבזה יסתיימו הדברים גילה מהר את טעותו. הפגנות, משיכת תרומות, תקשורת תוקפנית ואף מסרים ממסדרונות השלטון גילו לו שמדובר בטעות. ארגוני BDS ברומא עברו למגננה כשהם מפצירים בדעת הקהל שלא תקטלג אותם כגזענים, אפילו ארגונים שכן שקלו משיכת השקעות נאלצו להתנער פומבית מתנועת ה־BDS העולמית. המגמה תמשיך ותתחזק. נעבוד בתקיפות כדי שיהיה ברור לקוראים לחרם שיש מחיר לשלם".

היוזמות מקומיות, אבל חוצות מדינות ויבשות

לפני כשלושה שבועות החלו אקטיביסטים פרו פלסטינים בארה"ב להתארגן לפעולה שנועדה למנוע מאוניות צים לעגון בנמל אוקלנד, קליפורניה. בעמוד הפייסבוק שפתחו הסבירו שהם "קואליציה של אקטיביסטים הקוראת למצור על אוניות צים הישראליות, בסולידריות עם העם הפלסטיני", וכי כל עוד עזה נמצאת תחת מצור ימי - יש לנסות לפגוע בהובלה הימית הישראלית. הפגנה דומה נערכה ב־2010, כשלושה שבועות לאחר משט המרמרה. כ־500 מפגינים הצליחו למנוע מאוניית צים לפרוק סחורה בנמל אוקלנד למשך 24 שעות כשיצרו חומה אנושית שמנעה מעובדי הנמל להגיע לאונייה.

הפעם צים היתה מוכנה, וזמן ההגעה של אוניית צים פיראוס לנמל אוקלנד בשבת האחרונה שונה פעם אחר פעם, ככל הנראה במטרה לבלבל את המפגינים. נעשו כמה ניסיונות דחייה, אך לבסוף ההפגנה התקיימה בלי האונייה. "גם העיכוב הוא ניצחון" אמר מוחמד שחק, אחד המארגנים. "אנחנו מעריכים את ההפסד של צים ב־22 מיליון דולר עבור יום עיכוב".

מחאה על תנאי המחיה בעזה בלונדון, צילום: אם סי טי מחאה על תנאי המחיה בעזה בלונדון | צילום: אם סי טי מחאה על תנאי המחיה בעזה בלונדון, צילום: אם סי טי

"אנחנו מכירים את החרמות האלה", אומר יו"ר איגוד קציני הים בישראל אבי לוי. "זה התחיל בעקבות המרמרה - אז בדרום אפריקה ובמקומות נוספים לא נתנו לאוניות של צים להיכנס". המפגינים מתארגנים כעת למנוע הגעת אוניות נוספות של צים בשבוע הקרוב לנמלים של טקומה וסיאטל שבמדינת וושינגטון, ומקווים למנוע מהן להגיע גם לוונקובר שבקנדה, במטרה לחסום לחלוטין עגינת אוניות החברה בחוף המערבי של אמריקה.

מצים נמסר: "החברה פועלת בתיאום מלא עם הרשויות המקומיות תוך אמון מלא ביכולתן להבטיח את הפעילות השוטפת של אוניות צים".

בבריטניה ובאירלנד מתגברות הפעולות והיוזמות המקומיות נגד מוצרים ישראליים. רשת הסופרמרקטים הגדולה באירלנד SuperValu הורתה לפני כשבוע לכל מנהלי 232 הסניפים שלה להיפטר מסחורה ישראלית, אך יום לאחר פרסום הדברים הודיעה כי לא כך הדבר. "SuperValu לא מעורבת בחרם על ישראל. יש לנו מדיניות של אי נקיטת עמדה בסוגיות בינלאומיות", נכתב בהודעה. למרות זאת, הרשת לא הכחישה שהורתה להסיר מוצרים ישראליים מהמדפים.

בבלפאסט מפגינים הסירו סחורה ישראלית מסופרמרקטים של הרשתות Sainsbury’s ו־Asda, צילמו את המתרחש, העלו את הסרטונים לרשת ואלה הפכו ויראליים. בשבת האחרונה הושחת סניף של רשת הסופרמרקטים Tesco בעיר בירמינגהם שבבריטניה. כמאה איש נכנסו לחנות, זרקו מוצרים ישראליים על הרצפה וצעקו על העובדים והלקוחות.

ארגון העובדים האירי Mandate הוציא עצומה בקריאה להחרים מוצרי מזון ישראליים, ובכך הצטרף לארגון הגדול במדינה (וגם בבריטניה) Unite, שכבר קרא לחרם כזה. בדאבלין, חנות של רשת חנויות הצעצועים Smyths, הגדולה באירלנד, תלתה שלט שאומר שהחנות הסירה ממדפיה את מוצרי חברת דיאמנט צעצועים (הממוקמת באשדוד) ומוצרים נוספים המיוצרים בישראל. בהנהלת הרשת טענו שמדובר ביוזמה מקומית של עובדי החנות - והשלט הוסר.

הפגנת Die In במחאה על הרג אזרחים מול משרדי CNN בלוס אנג הפגנת Die In במחאה על הרג אזרחים מול משרדי CNN בלוס אנג'לס | צילום: איי אף פי הפגנת Die In במחאה על הרג אזרחים מול משרדי CNN בלוס אנג

"זה התחיל לאחר ששודרו בטלוויזיה האירית תמונות מההרס בעזה", מסביר קובי דיאמנט, אחד מבעלי החברה. "לקחתי את זה קשה, כי אני מכיר טוב את הבעלים של הרשת. הרמתי אליו טלפון ומסתבר שהוא בכלל לא ידע על הסיפור, וכבר למחרת המוצרים חזרו. זה צעד מבורך, אך לצערי בשטח כבר מורגשת ירידה במכירות. כל סבב לחימה רק מחריף את המצב".

באוקלנד שבניו זילנד הפגינו ביום שישי האחרון כמאה איש מחוץ לבניין קרן הפנסיה הממשלתית New Zealand Superannuation Fund במחאה על השקעותיה בחברות ישראליות כמו כיל, שלטענתם מייצרת זרחן לבן שמשמש בהפצצות בעזה. כמה מהם קשרו עצמם בשלשלאות לשולחן ההנהלה שבקומה ה־12 ודרשו לדבר עם המנכ"ל אדריאן אור, שהודיע מוקדם יותר באותו יום שהקרן לא מתכוונת למשוך את השקעותיה מכיל מפני שלא נמצאה כל ראיה לכך שנעשה שימוש במוצריה נגד תושבי עזה.

יוזמות שונות שמטרתן דומה נראו מתחילת צוק איתן במדינות רבות נוספות.

הפגנה נגד המבצע בעזה בכיכר טיימס בניו יורק, צילום: איי פי הפגנה נגד המבצע בעזה בכיכר טיימס בניו יורק | צילום: איי פי הפגנה נגד המבצע בעזה בכיכר טיימס בניו יורק, צילום: איי פי

לראשונה יחרימו את ישראל גם בגדה המערבית

קמפיין חדש בגדה המערבית קורא לצרכנים להימנע מרכישת סחורה ישראלית. בעבר נראו יוזמות רבות שביקשו לשכנע את הפלסטינים להחרים מוצרים שמיוצרים בהתנחלויות, אבל זו הפעם הראשונה שהקריאה היא נגד כל סחורה ישראלית. בשבוע שעבר החלו כמה סופרמרקטים ברמאללה לפנות ממדפיהם מוצרים ישראליים.

הפלסטינים בגדה תלויים בישראל כמעט לחלוטין בכל הנוגע לחשמל, דלק ומים, וגם 65% מהיבוא הפלסטיני מגיע מישראל. מנתוני משרד הכלכלה

עולה שב־2013 היקף הסחר בין ישראל לרשות עמד על כ־4 מיליארד דולר, מתוכם 3.44 מיליארד הם יבוא של סחורה ישראלית. מאחר שהיקף היצוא הכולל של ישראל באותה שנה היה 56.8 מיליארד דולר, הרי שמדובר ב־6% מכלל היצוא הישראלי.

במסגרת הקמפיין עוברים אקטיביסטים בחנויות ומדביקים על מוצרים ישראליים מדבקה שעליה כתוב בערבית: "כשאתה קונה מוצר זה, אתה תורם לצבא הישראלי". כמה תחנות רדיו הודיעו שיאפשרו פרסום בחינם לחנויות שיחרימו תוצרת ישראלית.

"כרגע אין ראיות שמדובר במשהו מאורגן של הרשות הפלסטינית", אמר ל"כלכליסט" גורם שמעורה ביחסי המסחר בין ישראל לבין הרשות. "מדובר ביוזמות מקומיות מהשטח. עם זאת, יש ירידה במכירות, אבל אני מעריך שזה לא יחזיק לאורך זמן, בעיקר בשל היעדר מקורות אלטרנטיביים. מה הם יעשו, יקנו מירדן? ערב הסעודית? זה לא יתמודד עם הסחורה הישראלית. האוכלוסייה בשטחים התרגלה לסטנדרט מסוים. אני מכיר מקרים של פלסטינים שכבר ביקשו מהספקיות לארוז להם את המוצרים בצורה שלא מסגירה שזה בא מישראל".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות