האוצר מחזק את הפיקוח על בתי החולים

המאבק הבא במערכת הבריאות מתרקם בימים אלה מאחורי הקלעים בין משרד האוצר, נציבות שירות המדינה ומנהלי בתי החולים הממשלתיים. ל"כלכליסט" נודע כי החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי־בויאנג'ו מעוניינת לחזק את מעמדם של מנהלי הכספים בבתי החולים על חשבון מנהלי בתי החולים. כפי שהגדיר זאת בסוף השבוע גורם במערכת הבריאות, המטרה היא שמנהלי הכספים יוכלו להתחיל לפקח על ה"ממלכות" שהקימו לעצמם המנהלים.

בימים אלה עובדת החשכ"לית מול נציבות שירות המדינה על שלושה שינויים עיקריים בהגדרות התפקיד של מנהלי הכספים. הראשון הוא שחרור התלות של תלוש השכר שלהם במנהלי בית החולים. אף שמנהלי הכספים מקבלים שכר מהמדינה, למנהלי בתי החולים יש השפעה מכרעת על גובהו באמצעות מנגנונים של שעות נוספות, בונוסים וכדומה.

עבאדי־בויאנג'ו. המפקחים לא יודעים מה קורה בתאגיד | צילום: אוראל כהן

במסגרת השינוי יקבל מנהל הכספים דירוג של סמנכ"ל ויעבוד תחת חוזה בכירים, שיבטיח לו שכר דומה לזה של חשב במשרד הממשלתי, כלומר כ־30 אלף שקל ברוטו בחודש; כיום יש מנהלי כספים שמשתכרים סכומים כפולים ומשולשים מסכום זה.

צורת קביעת השכר הזאת חושפת חלק מהבעיה בפעולת בתי החולים. כדי לשלם את הסכומים הללו מנהלי בתי החולים מגייסים מנהל כספים נוסף שיכהן כמנהל ראשי מטעם תאגיד הבריאות שבבעלות בית החולים הממשלתי, וזה מפקח גם על מנהל הכספים מטעם הממשלה. התאגיד, מעין זרוע כלכלית של בית החולים שאין בה פיקוח הדוק מצד האוצר או נציבות שירות המדינה, מאפשר לבתי החולים להעסיק בכירים רבים במשכורות שהמגזר הממשלתי לא מאפשר לשלם. כך לדוגמה, "כלכליסט" חשף באפריל כי בשיבא ישנם שישה בכירים שמשתכרים 38–58 אלף שקל המועסקים דרך התאגיד.

במסגרת השינוי החשכ"לית דורשת כי מנהלי הכספים יחויבו להיות עובדים של בית החולים הממשלתי עצמו.

התאגיד הוא גם היעד לשינוי השני שהחשבת הכללית מעוניינת בו. מלבד חצר אחורית לתשלום שכר, התאגיד משמש לשורה של פעילויות כלכליות - מניהול המרכז המסחרי, דרך התיירות הרפואית ועד ניתוחים, טיפולים ובדיקות בשעות אחר הצהריים, בחלק מהמקרים גם דרך הביטוחים הפרטיים. אף שבבתי החולים הגדולים הפעילות הכלכלית בתאגיד מגיעה למאות מיליוני שקלים בשנה, מנהל הכספים מטעם הממשלה בכלל לא יודע מה קורה בו. בסך הכל ההכנסות של תאגידי בתי החולים הממשלתיים הן כ־2.3 מיליארד שקל בשנה מתוך הכנסות של 10 מיליארד שקל מכלל הפעילות שלהם.

החשכ"לית דורשת כי מנהלי הכספים יהיו גם חברי הנהלת בית החולים, כפי שחשב ממשלתי הוא חלק מהנהלת המשרד. בעקבות כך הם יהיו אחראים לפקח גם על הפעילות בתאגיד. כך לדוגמה, אם היה מנהל כספים חזק ועצמאי בתוך שיבא, אולי היה ניתן למנוע את הניסיון של מנהל בית החולים פרופ' זאב רוטשטיין להקים האנגר מסוקים ללא אישור מפורש מהמדינה.

השינוי השלישי שהחשכ"לית מעוניינת בו הוא הקצבת תקופת הכהונה של מנהלי הכספים וקיום רוטציה ביניהם בבתי החולים, בדומה למנגנון שמתקיים בין חשבי משרדי הממשלה. כך, סבורים באוצר ובנציבות, ניתן יהיה להפחית את התלות של מנהל הכספים במנהל בית החולים, שכן הראשון יידע כי הוא לא חב את קידומו לאחרון.