אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קח ג'ימייל, חמודי: גוגל רוצה את הילדים שלכם צילום: שאטרסטוק

דו"ח טכנולוגי

קח ג'ימייל, חמודי: גוגל רוצה את הילדים שלכם

החברה רוצה לאסוף מידע על בני 13 ומטה כדי למכור להם פרסומות בשירותיה המקוונים, מדוע פייסבוק מעלימה מהפיד פוסטים שקשורים למהומות הדמים בארה"ב ואמא ממציאה אפליקציה שתכריח את הילדים לענות כשהיא מתקשרת

19.08.2014, 12:31 | יוסי גורביץ

פססט, ילד, רוצה יוטיוב?

לפני כשנה, כשפייסבוק העלתה בלון ניסוי ואמרה שהיא מתכוונת להציע את השירותים שלה גם לילדים מתחת לגיל 13, תגובות הנגד היו נחרצות ונראה שמארק צוקרברג ירד מהרעיון. עכשיו גוגל מנסה גם היא לחדור לשוק היוקרתי מכולם: של זאטוטים שמסוגלים לנג'ס להורים שלהם עד שיזרקו כסף על מה שהם רוצים רק כדי לקנות קצת שקט.

הבעיה היא חוק הגנת הילדים ברשת, שקובע הגבלות חמורות למעקב אחרי ילדים ברשת ועל השימוש במידע שהם מספקים לפרסומות. גוגל, כזכור, חיה מפרסומות. אם היא תספק להם שירותים, היא תרצה משהו בתמורה. המשהו הזה, אם לשפוט על פי ההיסטוריה, יהיה מעקב אחרי מה שהקטינים עושים, כדי למכור להם משהו שהם רוצים אבל לא בהכרח צריכים, או לשכנע אותם שהם צריכים משהו שהם לא.

גוגל רוצה לחשוף אותם למוצרים, כדי שידרשו מכם שתקנו להם, צילום: shutterstock גוגל רוצה לחשוף אותם למוצרים, כדי שידרשו מכם שתקנו להם | צילום: shutterstock גוגל רוצה לחשוף אותם למוצרים, כדי שידרשו מכם שתקנו להם, צילום: shutterstock

מקור בגוגל טען שכן, החברה עושה צעדים בכיוון, אבל זה נובע מכך שיש הורים שרוצים שהילדים שלהם ישתמשו בשירותי גוגל - והחברה רוצה להקל עליהם. יכול להיות שזה אפילו חלק מהסיבה. אבל המהלך של התמנון העליז מעורר דאגה בקרב ארגוני פרטיות. שם כבר אומרים שהם יעקבו בקפידה אחרי המהלכים של גוגל ויפעלו לוודא שהם מאפשרים להורים פיקוח ראוי על הפעולות של ילדיהם ברשת.

הרגולטור הרלוונטי, ה-FTC, מסר בתגובה שהוא לא מגיב על תכניות של חברות וחזר מיד אחר כך לנמנם. ומה קורה פה בארץ? אחרי שתכבוש גוגל את ילדי ארצות הברית, תפנה גם אל ילדיכם. והרגולטורים פה בטח ימלמלו "מה, בארצות הברית זה עובד יופי" וילחצו על Snooze.  

פרגוסון? לא שמענו. רוצה לקנות משהו?   

דיווחנו אתמול על כך שטוויטר אילצה את התקשורת האמריקאית להסתכל על מה שמתרחש בפרגוסון שבמיזורי - ובכך חזרה לשורשים שלה כשירות ידיעות. אבל אם בטוויטר ניסו להעיר את האמריקאים, פייסבוק ניסתה להרדים אותם.

בעקבות האביב הערבי והמהפכה במצרים, נהוג היה לפני מספר שנים לקשור לפייסבוק קשרים לגמרי לא מוצדקים של קידום מהפכות ושינוי. אין דבר רחוק מהאמת: פייסבוק חיבלה במאמצים של המהפכנים המצרים והסירה את העמוד העיקרי שלהם מספר פעמים משום שהמשתמשים השתמשו (כמה מפתיע, במשטר דיכוי צבאי) בשמות בדויים. פייסבוק לא רוצה שינוי פוליטי. היא רוצה לסמם אתכם בבידור.

המהומות בפרגוסון לא תורמות למודל העסקי של פייסבוק המהומות בפרגוסון לא תורמות למודל העסקי של פייסבוק המהומות בפרגוסון לא תורמות למודל העסקי של פייסבוק

משתמשים אמריקאים שמשתמשים גם בטוויטר הופתעו לגלות שבעוד שפרגוסון כובשת את הפיד שלהם בטוויטר, בפייסבוק היא כמעט שלא מורגשת. משתמשים הצביעו על כך שפייסבוק מציפה אותם בסרטונים של אנשים ששופכים על עצמם מי קרח, אבל לא בסרטונים על כך ששוטרים מטביעים מפגינים ועיתונאים בגז מדמיע. מה קורה פה?  

בדיקה מהירה העלתה שאנשים דווקא כותבים על פרגוסון בפייסבוק - אבל האלגוריתם של החברה דוחף את החדשות האלה החוצה מהפיד. למה? אולי בגלל שהמחקר הפסיכולוגי המפורסם שפייסבוק ערכה על משתמשיה גילה שהם מגיבים טוב יותר לחדשות טובות. ופייסבוק, בדומה לגוגל, חיה מפרסומות. אי אפשר למכור משהו על רקע מהומות וכשהאוויר מצחין מגז מדמיע. האירועים הללו הם אירועים מקטבים. פייסבוק כבר קידמה בעבר מידע פוליטי, אבל רק בתנאי שהוא לא עורר מחלוקת. מחלוקת מרחיקה משתמשים ומעצבנת אותם. אנשים עצבניים לא מקליקים על פרסומות וקונים שטויות.

ובסופו של דבר, אחרי כל ההמולה היחצ"נית על "חיבור בין אנשים", הקלקה על פרסומות זה מה שפייסבוק רוצה. מזה היא חיה. ואם בשביל זה היא צריכה להעלים את מה שבאמת קורה בעולם, אז זה מה שיקרה.

הרשת החברתית האמיתית

עלייתה של המדיה החברתית לוותה, לדברי חוקרים, בצניחה בתקשורת הבין אישית עם הסביבה המיידית. לכולם יש המון חברים וירטואליים, אבל שליש מהקנדים ומחצית מהאמריקאים אומרים שהם לא יודעים את שמותיהם של מי משכניהם; שליש מהתושבים בבריטניה לא הצליחו לזהות את השכנים שלהם במסדר זיהוי. ובסופו של דבר, כפי שציין מלקולם גלאדוול, החברויות המקוונות הן חברויות "חלשות" שלא יעמדו לימינכם בעת צרה.

צ'אק טוטן נוכח בכך לאחרונה. טוטן חיי בדה נולז, שכונה של קולומבוס, אוהיו. השכונה עברה הצפה, והמרתף שלו - שהכיל בדים יקרים וציוד תפירה של אשתו - התמלא במים. טוטן, גמלאי, התקשה לעמוד במלאכה של הוצאת הבדים הכבדים והספוגים מהמרתף למקום בטוח. אז הוא פרסם קריאת מצוקה ב-Nextdoor.

מה תחפשו במקרה של הצפה - לייקים או עזרה אמיתית?, צילום: shutterstock מה תחפשו במקרה של הצפה - לייקים או עזרה אמיתית? | צילום: shutterstock מה תחפשו במקרה של הצפה - לייקים או עזרה אמיתית?, צילום: shutterstock

זמן קצר לאחר מכן, התחילו להגיע אנשים מכל הכיוונים ולסייע לו לפנות את המרתף. זה לא היה קורה בטוויטר או פייסבוק, אם כי שם כנראה הוא היה זוכה לחיבוקים וירטואליים, לייקים ותגובות נחמה. Nextdoor היא רשת חברתית שאמורה לקשר בין תושבים שמתגוררים באותו האזור. אתה מפרסם הודעות, אבל רק מי שבסביבה הקרובה שלך יראה אותן ואין דרך מובנית לייצא את ההודעות הללו החוצה. ביולי 2012, היו לנקסטדור משתמשים ב-3,500 שכונות בארה"ב; עכשיו המספר עומד על 40,000, כרבע מהשכונות בארה"ב - ובכל אחת מהן יש לפחות עשרה משתמשים.

המשתמשים אומרים שהשימוש בנקסטדור גרם להם להכיר את השכנים שלהם טוב יותר ולחדש את תחושת הקהילה. מצד שני, זה כנראה לא המקום לאתגרי מי קרח.   

נצחון בנקודות

דיווחנו לפני כשלושה שבועות על המאבק בין טרול הפטנטים Personal Audio ובין הקומיקאי אדם קרולה, שנתבע על ידי הטרול על השימוש בפודקאסט. קרולה גייס כחצי מיליוני דולרים מהתומכים שלו, וניהל מאבק משפטי עיקש נגד הטרול; לפני כשלושה שבועות, פרסונל אאודיו ניסו לבטל את התביעה שלהם, וקרולה סירב. הוא רצה למצות את ההליכים. בינתיים, חל שינוי. קרולה קיבל את עמדת הטרול והתביעה הסתיימה בהגדרת with prejudice - כלומר, כשהטרול לא יכול לחזור ולהגיש את התביעה הזו בעתיד. לכאורה, סוג של נצחון לטרול, שרצה להפסיק את ההליך; בפועל, נצחון בנקודות למשתמשי הפודקאסטים.

למה? כי אם לטרול אין טעם לתבוע את קרולה, שמסוגל לגייס חצי מיליון כדי להגן על עצמו, אז גם אין כל הגיון בתביעה של פודקאסטים אחרים. פרסונל אודיו אמרה שהיא הגיעה למסקנה שקרולה לא מרוויח כל כך הרבה מהפודקאסטים שלו - על אחת כמה וכמה משתמשים מפורסמים פחות. הבעיה היא שבתביעה אין טעם, אבל טרולי הפטנטים לא בונים על תביעות - הם בונים על מכתבי איום מפחידים מעוכרי דין, שגורמת לאנשים לשלם כדי לא להגיע לבית המשפט. סוג של מזימת פרוטקשן. ולזה עוד לא מצאו פתרון.

קצרצרים

1. הורים בעת המודרנית נתקלים בבעיה מציקה: כשהם מנסים להתקשר לילדיהם, הילדים פשוט מתעלמים מהם. הם לא עונים ולא מחזירים טלפון - ולאחר מכן ממלמלים "מצטער, אמא, לא שמעתי את הטלפון, הייתי בהליכה". אם זועמת מצאה מה שאמור להיות פתרון טכנולוגי לבעיה אנושית: היא קוראת לזה Ignore No More, אפליקציה שמשתקת את הסמארטפון של הילדים שלכם עד שהם מתקשרים אליכם בחזרה. כי אין ספק שמה שיועיל מול טינאייג'ר זועף הוא להכריח אותו פיזית לדבר אתכם.

"ביי, אמא. ביי", צילום: סי די בנק "ביי, אמא. ביי" | צילום: סי די בנק "ביי, אמא. ביי", צילום: סי די בנק

2. האקרים זרים שזהותם לא ידועה (שיעול, סינים, שיעול) פרצו שלוש פעמים בשנים האחרונות למחשבים של ועדת הפיקוח הגרעינית של ארה"ב וגנבו אלוהים יודעת מה. ההתקפה הראשונית התבצעה באמצעות תרגיל פישינג - מסתבר שגם פקידים בעמדות רגישות נופלים למלכודת הזו. הוועדה מפקחת על הכורים הגרעיניים והתעשיה הגרעינית בארה"ב, יש לקוות ביתר יעילות משהרגולטורים הפיננסיים עקבו אחרי ברני מיידוף והנוכלים הבנקאים האחרים.  

3. אחת הבעיות עם שירותי נסיעות כמו אובר וליפט, היא שאנשים שבחרו להירשם ולהפוך לנהגי מונית לעת מצוא לא יכולים לדעת מי או מה ייכנס להם לאוטו. בחלק ניכר מהמקרים, האנשים שפולשים לרכב שלהם שיכורים, מסוממים, סתם לא נעימים במיוחד או חסרי כבוד לרכוש פרטי. נהג מונית יודע איך להתמודד עם נוסעים כאלה, בעוד שסתם אדם מן היישוב צפוי לקבל הלם תרבות - מה שיכול להוביל לתקריות אלימות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות