אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

חקר ביצועים: השבוע של פלוג, ארדן וקנדי קראש

הדולר מתחזק והמשק מאט, ריבוי הרפורמות של ארדן ומניית קנדי קראש שמתרסקת

21.08.2014, 09:22 | כתבי כלכליסט

 

 

מערכת הבריאות

לפעמים זה עובד 

שבוע שהה הילד בפגייה עד שלקחנו אותו הביתה. שבוע של ישיבה ליד האינקובטור והעריסה, שאפשר לי לגלות שבתוך מערכת הבריאות, על כל חולייה, הפגייה עובדת כמו שצריך, ונותנת שירות אמיתי. האחיות והרופאים כמעט תמיד היו זמינים, נחמדים וסבלנים, והסבירו הכל לכל ההורים. פעם אחת הם אפילו התאמצו לחפש אותנו כדי לעדכן שהבדיקה שממנה חששנו יצאה בסדר. תחושת השליחות ניכרת, ברור גם שניהול המחלקה מוצלח. אבל מעבר לשני הפרמטרים החשובים האלה, מה שמאפשר לפגייה להעניק למטופלים יחס אישי הוא היחס המספרי. מספיק רופאים, אחות אחת לשלושה פגים, עובדת סוציאלית שאצלה אפשר לבכות ויועצות שניגשות לכולם הם, מתברר, כל מה שצריך כדי להרגיש בן אדם. בין היחס המספרי המעוות במחלקות האחרות הוא שבין השאר מפורר את המערכת הציבורית ושולח אנשים למערכת הפרטית. למה לא עושים את כל בית החולים מהחומר של הפגייה?

מיקי פלד

  

גלעד ארדן. תוכנית לשיפור השירות, צילום: נמרוד גליקמן גלעד ארדן. תוכנית לשיפור השירות | צילום: נמרוד גליקמן גלעד ארדן. תוכנית לשיפור השירות, צילום: נמרוד גליקמן

 

ארדן

בתקופת הרפורמציה

 

מאוד פוריים במשרד התקשורת. בראשית השבוע הכריז השר גלעד ארדן על רפורמה במוקדים הטלפוניים של חברות התקשורת. רק לפני שבוע הוא חשף רפורמה אחרת, שתוזיל את שיחות הסלולר מחו"ל לישראל. מאז שנכנס לתפקידו הספיק גם להעביר את הרפורמה בשידור הציבורי, ואת הרפורמה שנתנה לנו את עידן פלוס המורחב, ואת זו שמשדרת אותו באינטרנט. כל המהלכים האלה חשובים וראויים, אבל המילה רפורמה גדולה על רובם. מה כל כך דחוף לכתר בה כל יוזמה? אפשר היה להתעלם מהאקט היחצני השקוף הזה, שבעיקר עושה רושם שארדן חולם להיות משה כחלון, אלמלא החשש שמרוב רפורמות־דמה אף אחד לא עוסק בבעיות האמיתיות, אלה שדורשות שינויים עמוקים יותר מהחובה להחזיר טלפון בתוך שלוש שעות. כל ה"רפורמות" פשוט הורגות את הרפורמות.

קרן צוריאל הררי

אופניים חשמליים

ראי לפערים

 

מכירות האופניים החשמליים בגרמניה עלו ב־2013 ב־8%. בהולנד, השיאנית האירופית במספר האופניים לתושב, המכירות עלו ב־9%, ובמכירת אופניים רגילים נרשמה ירידה של כ־5%. מגוון יצרניות כבר נכנסו לשוק, מקבוצת אקסל, יצרנית האופניים הגדולה באירופה, ועד לענקיות כלי רכב כמו דיימלר וב.מ.וו. חברת רכבי היוקרה מוכרת אופניים חשמליים ב־3,600 דולר, כמעט אלף יותר מדגמים אחרים. במדינות מוכות משבר, כמו איטליה וספרד, האופניים הללו כמעט לא נמכרים. בצרפת, "הכלכלה החולה של אירופה", נמכרו שמינית מהזוגות שנמכרו בגרמניה. האופניים היו פעם אביזר יומיומי, סמל לצניעות ולמצפון אקולוגי; עכשיו, מתברר, הם סמל סטטוס עם פוטנציאל מזהם, עוד דרך שבה העשירים יכולים לדהור מהר יותר ולהגדיל את הפערים.

תמר טוניק

אופניים חשמליים. אירופה מפסיקה לדווש, צילום: Quartz אופניים חשמליים. אירופה מפסיקה לדווש | צילום: Quartz אופניים חשמליים. אירופה מפסיקה לדווש, צילום: Quartz

 

סלינגר

שומרת סף

השבוע פורסמה טיוטת ההמלצות של הצוות להקמת שוק איגוח בישראל. בעלי העניין יודעים להסביר למה צריך שוק כזה, שיאפשר לבנקים שמחזיקים בהלוואות למכור אותן לגופים המוסדיים, כלומר להעביר את ההלוואה ממוסד חזק ומסודר לתיקי הפנסיה של ציבור החוסכים. בעלי הזיכרון ההיסטורי זוכרים ששוק האיגוח האמריקאי הוא אחד הגורמים למשבר בסוף העשור הקודם. בעלת התפקיד המשמעותי כאן היא דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון. אם המהלך יושלם ושוק כזה יוקם, הכרחי שהרגולטור יוודא שהחוסכים לא משלמים את שכר הלימוד על התחום החדש.

אתי אפללו

דורית סלינגר. שומרת סף, צילום: אבי אוחיון, לע"מ דורית סלינגר. שומרת סף | צילום: אבי אוחיון, לע"מ דורית סלינגר. שומרת סף, צילום: אבי אוחיון, לע"מ

קנדי קראש

הפסילות אוזלות

 

הרבה גבות הורמו כשקינג, יצרנית להיט הסמארטפונים קנדי קראש, הונפקה במרץ. החודש מניית החברה כבר נחתכה בכשליש, על רקע תוצאות כספיות גרועות. הבעיה היא לא רק שקינג היא כרגע חברה של להיט אחד. הבעיה היא שגם את הלהיט הזה היא לא הצליחה למנף: חיפוש המילים Angry Birds באיביי מניב יותר מ־45 אלף מוצרים, חיפוש Candy Crush מציג 1,700 בלבד. המשמעות המיידית היא הבדל בהכנסות, המשמעות העקרונית היא הבדל דרמטי בהשפעה התרבותית של שני המשחקים הממכרים. מתברר שגם בהנפקות של העולם החדש, צריך לתפוס נפח של ממש גם מחוץ למסך.

דור צח

קנדי קראש.  מניית קינג מתרסקת, צילום: רויטרס קנדי קראש. מניית קינג מתרסקת | צילום: רויטרס קנדי קראש.  מניית קינג מתרסקת, צילום: רויטרס

 

פלוג

נחמה מפוקפקת

 

מרגע כניסתה לתפקיד, נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג עושה כל שביכולתה כדי להעלות את שער הדולר - הורדת הריבית, רכישות מט"ח מקיפות, הצהרות בתקשורת. זה לא ממש עזר. ואז בא חודש של לחימה והזכיר למשקיעים שאנחנו אולי אי של יציבות, אבל בכל זאת כדאי להצטייד בדולרים. השער זינק, ופלוג, עם 87 מיליארד דולר בקופה של בנק ישראל, נהנתה מכך יותר מכל יצואן בן יצואן. היה לה רק רגע קצר להתענג על ההישג מן ההפקר. אחר כך היא כבר היתה צריכה לשבור את הראש מה עושים עם כל האינדיקציות האלה, שמתעקשות לסמן האטה כלכלית וגורמות לענייני השקל־דולר להיראות כמו משחק ילדים.

יניב רחימי

קרנית פלוג. נחמה מפוקפקת, צילום: עמית שעל קרנית פלוג. נחמה מפוקפקת | צילום: עמית שעל קרנית פלוג. נחמה מפוקפקת, צילום: עמית שעל

 

מפגינים נגד זוג מעורב

פחדנות בלי אמירה

 

מחמוד ומורל, הערבי והיהודייה שנישאו השבוע, ביקשו משופטת בית משפט השלום עיריה היומן מרדכי להרחיק מאולם חתונתם את מפגיני ארגון להב"ה ("למניעת התבוללות בארץ הקודש"). השופטת התירה את ההפגנה לאחר דיון נרחב בשאלות אם יש לבית המשפט סמכות, אם מדובר בארגון לפי חוק ואם המרחק של המפגינים מהאולם יהיה 200 או 500 מטר. חבל שבית המשפט דבק בדיון הסטרילי הזה, בדקדקנות פחדנית שבעצם הכשירה את הארגון, במקום לתפקד כסמכות בעלת אמירה ערכית - ולהוקיע את האלימות, הגזענות וההסתה שבפעילות הזאת.

משה גורלי

מדיניות חוץ

כי הגיע הזמן

 

נדמה כי השילוב של "העולם כולו נגדנו" פינת "כולם אנטישמים" בואך "שונאי ישראל שמאל קיצוני" הוא המדיניות הרשמית של ממשלת ישראל בכל פעם שנרשמת עוד התנערות כלכלית מישראל. כאילו מדובר בטוקבקיסטים או בצופי האירוויזיון. אלא שלא באמת אפשר רק לדבר על "חרמות" כעניין אקראי של מיעוט קיצוני. מבצע צוק איתן הביא להתגברות התופעה בכל רחבי העולם, והיא לא נוגעת עוד רק למוצרים מההתנחלויות אלא ניכרת אפילו בתחומים שבדרך כלל חסינים מקונפליקטים מדיניים, כמו המגזר הפיננסי. השבוע, למשל, הודיע ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) כי הוא מבטל כנס שתוכנן כאן בשיתוף משרד הכלכלה והסביר כי "החברים לא מוכנים להגיע לישראל". אם הממשלה לא תתעשת, תגבש מדיניות חוץ ידידותית לעולם ותתחיל להכיר בכך שלא מדובר בחרמות שאפשר להתנער מהן אלא בהתרופפות רצינית של הקשר הכלכלי שלנו עם העולם, אנחנו נגלה מאוחר מדי שאנחנו מבודדים, ושהעולם באמת כולו נגדנו.

נעמה סיקולר

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
למרות המצברים, אופניים חשמליים סה"כ טובים לסביבה
ברור כי דיווש באופניים רגילים עדיף סביבתית, אבל האופניים החשמליים מגיעים ללא מעט אנשים שנסעו לפני כן במכונית. ואם כבר, הם מצמצמים פערים ולא מגדילים אותם, כי הם מאפשרים תחבורה פנים עירונית יעילה בעלות חודשית נמוכה מאד לעומת האלטרנטיבות (אם קונים אופניים חדשים מאיכות טובה כל שנתיים, בערך 200 ש"ח לחודש).
סטודנט , רחובות  |  22.08.14