אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הציבור שילם  31.7 מיליארד שקל על רפואה פרטית -  40% מההוצאה הלאומית לבריאות צילום: שאטרסטוק

הציבור שילם 31.7 מיליארד שקל על רפואה פרטית - 40% מההוצאה הלאומית לבריאות

כך לפי הלמ"ס ב-2013. מדובר בתוספת של כ-4 מיליארד שקל מהכיס הפרטי לעומת 2012 . למרות ההצהרות כי תקציב הבריאות גדל, ההוצאה הלאומית לנפש ירדה ב-0.7%. משרד הבריאות: הנתונים מאשרים את מסקנות ועדת גרמן

20.08.2014, 14:21 | מיקי פלד

31.72 מיליארד שקל הוציאו מכיסן המשפחות בישראל בשנה שעברה כדי לממן את הוצאות הבריאות, אם באמצעות ביטוחים פרטיים, השתתפות עצמית בתרופות, רכישת ציוד רפואי ועוד, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (ד'). הסכום הגדול הזה שווה ל-40% מההוצאה הלאומית לבריאות, ומכאן שגם בשנה שעברה נרשמה עלייה בשיעור המימון הפרטי, לעומת 37.6% ב-2012, שאז משמעותם היתה 27.7 מיליארד שקל. נתון זה ממשיך את המגמה שהחלה בתחילת העשור הקודם של גידול בשיעור המימון הפרטי. בשנת 2000 עמד השיעור על 35.8%, הגיע למה שהיה נראה עד כה כ"שיא" בשנת 2008 עם 37.9% ואחרי ירידות קלות מאז חזר לעלות.

קראו עוד בכלכליסט

נתון מעניין נוסף מאיר באור חדש את ההודעות התכופות של משרדי האוצר והבריאות על גידול בתקציבים שמוקדשים למערכת הבריאות הציבורית. כך אמנם ההוצאה הלאומית לבריאות עלתה ריאלית בשנה שעברה ב-1.2% לעומת שנת 2012, אך גם האוכלוסייה גדלה. לכן ההוצאה הריאלית לנפש דווקא ירדה ב-0.7%.

רפואה פרטית. רק 6 מדינות ב-OECD רושמות שיעור נמוך יותר של הוצאה לאומית על בריאות, צילום: שאטרסטוק רפואה פרטית. רק 6 מדינות ב-OECD רושמות שיעור נמוך יותר של הוצאה לאומית על בריאות | צילום: שאטרסטוק רפואה פרטית. רק 6 מדינות ב-OECD רושמות שיעור נמוך יותר של הוצאה לאומית על בריאות, צילום: שאטרסטוק

פירוט של המימון הפרטי מראה כי בשנת 2013 תשלומים ישירים של משקי הבית לתרופות ושירותים רפואיים כגון רופאים, מרפאות, ורופאי שיניים מימנו 27% מההוצאה הלאומית לבריאות. 13% נוספים היו הוצאות על ביטוחים פרטיים של משקי בית, הוצאות של מלכ"רים פרטיים וכדומה. מתוך המימון הציבורי 24% מקורו במס הבריאות ו-35% במימון ישיר מתקציב המדינה. 1% נוסף מגיע מתרומות שונות מחו"ל.

כחלק מהתוצר הגולמי המקומי (התמ"ג), ההוצאה הלאומית עמדה על 7.6% בלבד, כאשר רק 6 מדינות ב-OECD רושמות שיעור נמוך יותר. מצד אחד ההשוואה הזו אולי מלמדת על מערכת יעילה מאוד, כפי שטוען משרד האוצר. מצד שני אי אפשר שלא לחוש כי אולי היא כבר יעילה מדי.

חציון ההוצאה הלאומית לבריאות בקרב המדינות המפותחות ב-2012 עמד על 9.3%. למעשה, בלמ"ס מציינים כי בשנים 1995-2012 חציון ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג עלה במדינות ה-OECD בהדרגה מ-7.5% ל-9.3%. לעומת זאת, בישראל אחוז ההוצאה הלאומית מהתמ"ג נשאר כמעט ללא שינוי בשנים אלה.

במשרד הבריאות אמרו בעקבות פרסום הנתונים כי "הנתונים מאשרים את אלו שעמדו בפני הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית. לפני שנה, במסגרת התקציב לשנת 2014, הוספנו מאות מיליוני שקלים של תקציב ציבורי למערכת הבריאות וקבענו מתווה שיגדל בהדרגה עד שנת 2016. זאת, יחד עם תוספת התקציבים המיועדים לקיצור תורים יביא לשינוי היחס. עם זאת, עד שלא נעשה רפורמה אמיתית בביטוחי הבריאות הפרטיים המהווים את המרכיב הגדול ביותר בהוצאה הפרטית של משקי הבית לא נצליח לעמוד במשימה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות