אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הבור התקציבי של 2015 מעמיק: תחזית ההכנסות תיחתך ב־2-1 מיליארד שקל צילום: עמית שעל

בלעדי לכלכליסט

הבור התקציבי של 2015 מעמיק: תחזית ההכנסות תיחתך ב־2-1 מיליארד שקל

האוצר צפוי לעדכן את תחזית ההכנסות שלו לתקציב 2015 כלפי מטה בעקבות הנתונים העדכניים שפרסמה הלמ"ס על הצמיחה במשק. התחזית הסופית תיקבע עם שובו של הכלכלן הראשי מחו"ל

21.08.2014, 07:04 | שאול אמסטרדמסקי

תחזית ההכנסות של משרד האוצר לשנת 2015 צפויה לרדת ב־1־2 מיליארד שקל. כך הסתמן בימים האחרונים בעקבות פרסום נתוני הצמיחה החדשים בידי הלמ"ס. באוצר טרם גיבשו תחזית הכנסות סופית, משום שהכלכלן הראשי של המשרד יואל נווה שוהה בחו"ל.

קראו עוד בכלכליסט

בינתיים צמרת האוצר מנסה לחשוב כיצד ניתן למלא את החור בהכנסות המדינה. כל עוד שר האוצר יאיר לפיד וראש הממשלה בנימין נתניהו שוללים על הסף העלאת מיסים, הדרך היחידה לפתור את הבעיה היא לבטל פטורים ממס או לחלופין להעלות עוד יותר את תקרת הגרעון, הגבוהה ממילא.

אחד מהפתרונות הללו כבר נחשף השבוע ב"כלכליסט": העלאת המס שמשלמת חברת החשמל על הפחם שהיא רוכשת לייצור חשמל, מה שאמור להכניס לקופת המדינה 1.6 מיליארד שקל בשנה. למעשה, זוהי הטלת מס על הציבור, בעקיפין, שכן הדבר יתגלגל לתעריפי החשמל.

שני גורמים במערכת הפוליטית, שעמם שוחח אתמול "כלכליסט" העריכו כי לא מן הנמנע שהממשלה הנוכחית תתקשה להעביר את תקציב המדינה במועדו, ולפיכך ייתכן כי לא יהיה מנוס מפירוק הקואליציה והרכבתה מחדש בהרכב אחר.

יעל אנדורן ויאיר לפיד, צילום: עמית שעל יעל אנדורן ויאיר לפיד | צילום: עמית שעל יעל אנדורן ויאיר לפיד, צילום: עמית שעל

 

בנק ישראל פסימי לגבי העמידה ביעד הגירעון

 

בבנק ישראל חוששים כי הממשלה לא תצליח לעמוד בתקרת גירעון של 3%, שאותה מבקש שר האוצר יאיר לפיד לקבוע. בבנק סבורים כי ללא העלאות מסים וקיצוצים תקציביים, הגירעון יגדל ל־3.5% לפחות. כאשר אם המשק ייכנס להאטה משמעותית, הגירעון עלול לטפס אף ל־4%.

בתחילת השבוע פרסם "כלכליסט" נתונים של בנק ישראל שהראו את עומק הבעיה בתקציב. מצד אחד, הממשלה התחייבה לציבור הרבה מעבר למה שמותר לה להוציא — פער של לפחות 7 מיליארד שקל, שהממשלה תצטרך לקצץ. המשמעות היא פרויקטים שיידחו, כבישים שלא ייסללו, תורים בבתי החולים שלא יקוצרו, ועוד.

מנגד, אפילו אם תקרת הגירעון תעלה ל־3%, בבנק העריכו כי לממשלה עדיין יחסרו לפחות 5 מיליארד שקל בהכנסות ממסים כדי לא לחרוג מתקרה זו — תחזית שכעת תהיה אף פסימית יותר לאור נתוני הצמיחה העדכניים של הלמ"ס.

הלו"ז לאישור התקציב בממשלה עלול להידחות

 

כרגע, תקציב המדינה ל־2015 מתוכנן לעלות לדיון בממשלה ב־11 בספטמבר, כפי שסוכם בימים האחרונים בין משרד האוצר לבין משרד ראש הממשלה. עוד קודם לכן, בשבוע הבא, צפויה להתקיים ישיבה בלשכת ראש הממשלה שבה ייקבעו מסגרות התקציב. עם זאת, ההסלמה במלחמה בעזה ושערוך תחזית ההכנסות עשויים לדחות את לוחות הזמנים.

הישיבה בלשכת ראש הממשלה היא קריטית לתהליך הכנת התקציב, שכן בה מוחלט סופית מה תהיה תקרת הגירעון בשנה הבאה, כלומר בכמה תוכל הממשלה לחרוג בהוצאותיה מבלי להעלות מסים. בעקבות זאת, יוחלט גם אילו מסים יש להעלות, אם בכלל, ומה צריכה להיות מסגרת הקיצוצים בתקציב.

במקור, הדיון בממשלה על תקציב 2015 היה אמור להתקיים בסוף יולי, אולם צוק איתן גרם לעיכוב שלו.

תקציב המדינה אמור לגדול בשנה הבאה ב־7.5–8 מיליארד שקל, שצריכים להתחלק בין משרדי הממשלה השונים — זהו לב הדיון על עיצוב סדרי העדיפויות של הממשלה. וכמו בכל שנה, הדיון ייפתח בכמות הכסף שיתווסף השנה למערכת הביטחון.

השנה, הדיון הזה צפוי להיות קשה במיוחד, שכן התוספת שמשרד הביטחון דורש - 18 מיליארד שקל (10 מיליארד שקל לפני צוק איתן, ועוד 8 מיליארד שקל בעקבותיו) - גדולה מהסכום שהולך להתווסף לתקציב המדינה כולו. בנוסף, הפערים בין האוצר לביטחון גדולים במיוחד. מלכתחילה, האוצר הסכים להוסיף לביטחון מיליארד שקל בלבד, בעוד במערכת הביטחון דיברו על של 5 מיליארד שקל לפחות. כעת, המלחמה בעזה רק הגדילה את הפערים הללו, ואם המלחמה תתחדש, יש חשש שהם יהפכו לבלתי אפשריים להכלה.

כך או אחרת, אם יאושרו תוספות גדולות במיוחד לביטחון, סביר שהן יחולקו על פני כמה שנים. בעקבות מלחמת לבנון השניה, למשל, מערכת הביטחון קיבלה תוספת של יותר מ־8 מיליארד שקל, שנפרשה על פני 2006–2008.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
בועת הנדל"ן שניפח בנק ישראל מדרדרת את המשק למיתון. צמיחה תתאפשר רק אחרי
ירידת מחירי הדירות למחירים שפויים. מחירי הדיור לקניה/השכרה מחסלים את כח הקניה של הציבור. הנפגעים הראשונים הם הצעירים והנפגעים השניים הם ההורים שלהם שנדרשים לסייע להם. לאלה כמו לאלה, כבר לא נשאר מספיק כסף לשאר הוצאות המחיה. דור ההורים יגלה בהמשך, בדרך הקשה, שגם להזדקן בישראל זה יקר מאד. זה יהיה מאוחר מדי, כיון שהם לא יוכלו להסתייע בילדיהם העניים וכבר נגמר להם הכסף על הילדים.
אמא ל 3 בוגרים  |  21.08.14
לכל התגובות