אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בדרום עוד לא ערוכים ובמשרד החינוך שאננים צילום: גדי קבלו

מלחמה בעזה

בדרום עוד לא ערוכים ובמשרד החינוך שאננים

שר החינוך מצהיר כי שנת הלימודים תיפתח כסדרה. אלא שבדרום לא מבינים כיצד ניתן יהיה לקיים לימודים תחת מטחי הטילים. כלכליסט מציג את ארבעת הקשיים המרכזיים שידרשו פתרון עד ל־1 בספטמבר

24.08.2014, 06:51 | עמרי מילמן

שנת הלימודים תתחיל בשבוע הבא, ובעוד בשנה רגילה עיקר ההכנות מתרכזות בהכנת פלקטים לכיתות ובניית מערכי שיעור - ההכנות עכשיו, בעיקר באזור הדרום, מתמקדות בלמידה תחת אש.

קראו עוד בכלכליסט

נכון לעכשיו שנת הלימודים אמורה להיפתח כרגיל. שר החינוך שי פירון אמר בשבוע שעבר כי "אנחנו ערוכים לכל תרחיש ביטחוני", אלא שרבים במערכת החינוך באזור הדרום ספקנים בנוגע לכך, ולאפשרות לפתוח את שנת הלימודים ולקיימה כסדרה. "כלכליסט" מציג את הקשיים המרכזיים שעומדים בפני תושבי הדרום בפתח שנת הלימודים החדשה.

1. למידה מרחוק היא לא תחליף

 

האמצעי היעיל ביותר שיש כיום למשרד החינוך במצב שבו לא יכולים להתקיים לימודים פרונטליים בבית הספר הוא מערכת ה"למידה מרחוק". מדובר במרחבים כיתתיים אונליין, שמאפשרים למורה להעביר הנחיות ומשימות לתלמידים ולהיות איתם בקשר רציף. במשרד החינוך הנחו את כל הרשויות להכין את מערכות הלמידה מרחוק כך שיהיו ערוכות עם פתיחת השנה.

שי פירון שי פירון שי פירון

עד כה ברשויות לא נתקלו בקשיים, ואף נערכו עם אלטרנטיבות לילדים שאין להם מחשב בבית כדוגמת שישה מרכזים ממוגנים בשדרות או מחשבים ניידים בבתי ספר עבור תלמידים. "ברשותנו האמצעים הדרושים, אך לא נכון להגיד שאנו ערוכים ללמידה מרחוק". אומרת יעל אדר, מנהלת אגף החינוך במועצה האזורית אשכול. "האמצעים הקיימים טובים לתקשורת, תשבצים, חידות ואוזן קשבת, אך אין כאן ממש לימודים. זה לא אפשרי מבחינת הפניות הנפשית של הילד. אין תחליף למפגש בכיתה", אומרת אדר.

אם כן, הלמידה מרחוק נותנת מענה טוב לתלמידים המעוניינים לחזור על החומר ואף ללמוד חומר חדש מחוץ לכותלי בית הספר, אבל היא רחוקה מלהוות תחליף אמיתי לשיעור. בטח ובטח כאשר מדובר בכיתות הנמוכות. גם רחל אוחנה, מנהלת אגף החינוך במועצה האזורית חוף אשקלון, מסבירה כי "למידה מרחוק מתקיימת, אך אי אפשר לקיים כך לימודים של ממש, אנחנו לא בונים על זה". גם במשרד החינוך מודעים לכך שהלמידה מרחוק היא תחליף חלקי לשגרת הלימודים, ולא ניתן לקיים לימודים על בסיסה בלבד. כך שאף כי מדובר באמצעי חשוב וחיוני, הוא מהווה אפשרות, זמנית בלבד, להתמודד עם הקושי של התלמידים בעקבות המצב הביטחוני, ואין בו כדי למנוע את הפגיעה בשגרת הלימודים.

כמו כן, למידה מרחוק בבתי התלמידים, במיוחד כשמדובר בתלמידים בגילי בית הספר היסודי, מניחה ככל הנראה כי התלמידים נשארים בבתיהם בליווי מבוגר. אלא שעל פי התקנות לפיצויים, הורים שנשארים בבית עם ילדם זכאים לתשלום שכר (כלומר המעסיק שלהם זכאי לפיצוי עבור השכר ששילם להם) רק אם יש להם ילד מתחת לגיל 14 שהמוסד החינוכי שלו סגור, וכן רק עבור אחד מבני הזוג. אם כן, התבססות על הלמידה מרחוק כאלטרנטיבה ללמידה תהיה אפשרית כלכלית להורים רבים רק אם בתי הספר של ילדיהם יהיו סגורים. במקרה שבתי הספר אכן יהיו סגורים, פתרון זה יצריך היערכות תקציבית לצורך פיצוי המעסיקים של ההורים הרבים שצפויים להישאר בבתים על ילדיהם. בתחילת החודש העריכו ברשות המסים שעלויות הפיצויים יעמדו על 0.75–1 מיליארד שקל, אך לא נראה שהם ציפו למבצע בהיקף ובמשך הנוכחי. התארכות הלחימה יכולה אף להביא להכפלת העלויות.

2. אין מסגרות לשעות הצהריים לילדי הגן

 

הורים לילדים בגיל הגן בעוטף עזה מתמודדים עם בעיה נוספת. בעיקר הורים לילדים בני 3–5. בעוד גני הילדים בגילים הצעירים יותר הם באחריות התמ"ת ופועלים עד לשעה 16:00, ובעוד הגנים לבני 5 ומעלה הם באחריות משרד החינוך ופועלים גם עד השעה 16:00 — הגנים של בני ה־3 וה־4, שנכנסו בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג ב־2012 לחוק חינוך חינם, מסתיימים בשעה 14:00. אם כן, חלק גדול מהורי ילדי הגנים, שחלקם עובדים באזורים מרוחקים, נדרשים למצוא סידור לילדיהם עד שעות אחר הצהריים. אמנם הצורך הזה נכון לגבי מרבית ההורים, אך במקרה של היישובים בעוטף עזה מתלווה לצורך הזה החשש מהתקפות טילים והצורך בשהייה באזור ממוגן או בסמוך לאזור ממוגן. יישובים המוגדרים כפריפריה גיאוגרפית וכלכלית זכאים ליום חינוך ארוך עד 16:00 שכולל ארוחת צהריים ופעילות העשרה. יישובים הסמוכים לגבול עם עזה נכללים בקריטריונים לזכאות ליום לימודים ארוך, אך יישובים שרק סמוכים לקו 7 הק"מ לא זכאים לכך. "פניתי למשרד החינוך בנוגע לכך ובבקשה להכיל את הזכאות ליום לימודים ארוך על כלל המועצה האזורית אשכול", מספרת אדר, "אך קיבלתי מהם תשובה שלילית בנימוק ש'על פי הנוהל זה לא אפשרי'. אז שישנו את הנוהל", אומרת אדר בכעס. בעקבות דחיית בקשתה הגישה אדר בקשה חוזרת למשרד החינוך, אך טרם קיבלה תשובה.

3. ממתינים לתקציב להרחבת מערך ההסעות

 

לאור החשש מהנסיעות הארוכות לבתי הספר, ביקשו במועצה האזורית אשכול תוספת תקציב של 1–1.5 מיליון שקל כדי שיוכלו להגדיל את מספר האוטובוסים שמסיעים את ילדי המועצה לבתי הספר, ולצמצם את פרק הזמן שהילדים נמצאים בדרכים החשופות יותר לפגיעת פצמ"רים. זאת על בסיס ההנחה שככל שיהיו יותר אוטובוסים כל אוטובוס יעבור בפחות יישובים, המסלול שלו יתקצר, ובכך ניתן להקטין במעט את הסיכון שלו חשופים התלמידים. משרד החינוך לא סירב לבקשה הזו, אך גם טרם הסכים לה. אדר מסבירה כי "רק בסוף החודש אמורה להתקיים הישיבה שבה מחליטים לגבי הבעיות השונות שלנו, אך אם לא יחריגו את החינוך ויקבלו כבר עכשיו החלטות, אנחנו בבעיה. הרי אם רוצים לפתוח את השנה ב־1 בספטמבר, את המכרזים ואת העסקת העובדים צריך לסגור כבר עכשיו, אם לא קודם", אך לדבריה, "למרות זאת במשרד החינוך מתכוונים לקבל החלטות רק בסוף הקיץ".

ילדים בבית ספר בשדרות מתרגלים אזעקה , צילום: גדי קבלו ילדים בבית ספר בשדרות מתרגלים אזעקה | צילום: גדי קבלו ילדים בבית ספר בשדרות מתרגלים אזעקה , צילום: גדי קבלו

בשל בעיית ההסעות, אפשרות נוספת שעומדת בפני הרשויות בדרום היא להפעיל מרכזי לימוד ביישובים עצמם. "באחד המבצעים, כשהיה סיכון לנסוע, חילקנו את צוותי המורים שלנו לפי יישובים ויצרנו קבוצות למידה. אלא שבגלל אילוצים שונים בכל קבוצה נמצאות כמה שכבות גיל, כך שגם פתרון זה לא מאפשר למידה אמיתית, אלא רק מענה חלקי שמאפשר הפוגה והקלה עבור התלמידים", מסבירה אדר.

4. הורים שיישארו בבית עם ילדיהם לא יפוצו

 

תחולת התקנות לפיצויים לנפגעי המבצע נקבעה עד לסוף חודש אוגוסט או עד שייגמר המבצע, לפי המועד הראשון מבין השניים. כבר עכשיו ניתן להמר בזהירות מה יקרה קודם. עוד לא הוחלט ברשות המסים אם יבקשו להאריך את המתווה של התקנות הקיימות או לשנותו לאור פתיחת שנת הלימודים. בכל מקרה יצטרכו התקנות לעבור שוב בוועדת הכספים, שעלולה לפתוח מחדש לדיון את הבעיות השונות שסביב התקנות הקיימות. אם יחליטו להמשיך במתווה הקיים הורים רבים ייתקלו בבעיה, שכן כבר עכשיו הם טוענים כי גם אם תיפתח שנת הלימודים לא ישלחו את ילדיהם לבית הספר, מחשש לחייהם.

אלא שכאמור, התנאי לפיצוי שכר להורים שנשארו עם ילדיהם בבית מותנה בכך שהילדים מתחת לגיל 14 וכי מוסד הלימודים שלהם סגור. כך שאם תיפתח שנת הלימודים, כל אותם הורים שיבחרו להישאר עם ילדיהם בבית לא יזכו לשכר, אלא אם כן המעסיק יחליט לספוג את העלויות בעצמו. זאת מלבד תושבי היישובים שעד 7 ק"מ מרצועת עזה, שבכל מקרה זכאים לשכר מלא בכל תקופת הלחימה. נראה כי מיותר לציין שהורים חוששים המתגוררים במרכז, בראשון לציון או ברחובות, שיבחרו שלא לשלוח את ילדיהם למוסדות החינוך, לא יזכו לשום סיוע מהמדינה. המצב הנוכחי עלול להביא הורים רבים, שלא יכולים לספוג את ההפסדים הללו, לשלוח את ילדיהם לבית הספר למרות כל החששות.

ממשרד החינוך נמסר: "הנושאים בדיונים. המשרד בודק את כל הצרכים לתושבי הדרום ומגבש מענים בהתאם".

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
מחאת הורים נגד הנחיות פיקוד העורף
הצהרות שר החינוך רק משקפות את חוסר האחריות והתנהלות המצבע הזה בצורה שמסכנת את חיי התושבים בדרום ללא הרף. גם נכון להיום, למרות ההסלמה בדרום ,הנחיות פיקוד העורף מורות על פתיחת מוסדות הלימוד מה שבפועל יוצא אומר- ההורים שנשארו עם ילדיהם בבית לא זכאים לפיצוי בגין אבדן ימי עבודה! מפקירים אותנו תושבי הדרום ללא הרף! תצטרפו אלינו למאבק שלנו נגד הנחיות פיקוד העורף - ביחד זה כוח, ביחד לא יוכלו להמשיך להתעלם מאיתנו ולהטיל עלינו עוד מערכה להתמודד איתה מלבד המערכה על חיינו וחיי ילדנו. https://www.facebook.com/groups/1462703830644908/
מיכל אוחנה , אשדוד  |  24.08.14
לכל התגובות