אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנכ"ל ג'נזיים: "בנינו עתיד על אף שהפסדנו כסף" צילום: גיל נחושתן

ראיון כלכליסט

מנכ"ל ג'נזיים: "בנינו עתיד על אף שהפסדנו כסף"

ענקית התרופות האמריקאית הכתה את פרוטליקס עם קבלת אישור FDA לתרופה לטיפול במחלת הגושה. המנכ"ל דיוויד מיקר מספר על קדחת מיזוגי הפארמה שלא פסחה על ג'נזיים שנרכשה ב־20 מיליארד דולר

24.08.2014, 07:56 | ניר צליק

יום רביעי האחרון היה קשה במיוחד לפרוטליקס, יצרנית התרופות הישראלית, שנפלה ב־8% במסחר. חברת התרופות האמריקאית ג'נזיים, שנרכשה על ידי סאנופי, הצליחה להשיג את אישור ה־FDA להשקת הסרדלגה (Cerdelga), תרופה אוראלית (למתן דרך הפה) למחלת הגושה, והיא צפויה להיות הראשונה בשוק עם תרופה מסוג זה. גושה היא מחלה תורשתית המתאפיינת בעלייה בכמות השומנים בכליות, בכבד ובמוח העצם, בשל מחסור באנזים בדם.

זוהי אינה הפעם הראשונה שג'נזיים מקדימה את פרוטליקס. ב־2011 נוצר מחסור בשוק בתרופות למחלת הגושה, על רקע תקלה במפעלי ג'נזיים. אבל עד שפרוטליקס קיבלה את אישור ה־FDA להשקת התרופה שלה למחלה, ג'נזיים הספיקה לתקן את הליקויים במפעל ולפרוטליקס לא נשאר סיכוי לחדור לארה"ב. גם ההתפתחות הנוכחית אינה לטובת פרוטליקס וצפויה להרחיק אותה שוב מהשוק האמריקאי שג'נזיים תהיה הראשונה בו עם תרופה למחלת הגושה.

בראיון בלעדי ל"כלכליסט" מספר מנכ"ל ג'נזיים דיוויד מיקר על התרופה החדשה: "הסרדלגה עובדת בצורה אחרת מהתרופות שקיימות היום. רוב התרופות משלימות את האנזים שחסר לחולי הגושה, ואילו הסרדלגה גורמת להאטת ייצור השומנים בתאים בקרב חולי הגושה. אין ספק שתרופה אוראלית היא יותר אטרקטיבית עבור החולים".

גם פרוטליקס מפתחת תרופה אוראלית למחלת הגושה, אך מיקר מבהיר כי "זה תמיד יתרון להיות הראשון בשוק. התרופה של פרוטליקס שונה והיא מנסה לתת את האנזים עצמו לחולים בצורה אוראלית. עדיין מוקדם לדעת אם זה יעבוד, ואיזו תרופה מבין השתיים תתגלה כטובה יותר".

בעבר כבר היתה תרופה אוראלית למחלת הגושה, Zavesca של חברת אקטליון, אולם היא לא הצליחה לתפוס נתח שוק בעקבות תופעות הלוואי שלה. "המכניזם היה דומה לסרדלגה, אבל התרופה הזו היא הרבה יותר ספציפית. חלק מתופעות הלוואי של התרופה הקודמת הובילו להשפעה על אנזימים אחרים", לפי מיקר.

באשר לתמחור התרופה, מיקר אומר כי "זו נקודה מעניינת, מאחר שמינון התרופות למחלת הגושה נקבע על פי משקל הגוף, וחולים רזים צריכים פחות תרופות מחולים כבדי משקל. סרדלגה ניתנת בכדור והמינון זהה. מאחר שהתמחור הממוצע לחולה גושה עומד על כ־300 אלף דולר לשנה, סביר להניח שהתמחור יהיה באזור הזה".

"עידן המיזוגים והרכישות"

 

בשנת 2011 רעדה האדמה סביב ג'נזיים, כאשר באחת העסקאות הגדולות שנעשו בתעשיית הפארמה סאנופי רכשה את החברה בתמורה ל־20 מיליארד דולר. בכך ניתן האות לתחילת העידן הנוכחי של המיזוגים והרכישות בתעשיית התרופות העולמית, כאשר ברבעון הראשון של 2014 בלבד עמד היקף המיזוגים והרכישות על יותר מ־60 מיליארד דולר.

עד לרכישתה, הפורטפוליו של ג'נזיים כלל תרופות יתומות למחלות נדירות ובהן פברי, גושה, פומפה ו־MPS1, אך גם לסרטן בלוטת התריס, אי־ספיקת כליות ומחלות אונקולוגיות. לאחר הרכישה על ידי סאנופי, ג'נזיים החלה לפעול בתחום הטרשת הנפוצה, ועתידה להרחיב את הטיפול בתחום המחלות הנדירות. בסקטור הביוטק, ג'נזיים היא הראשונה בפיתוח תרופות יתום. אגב, מלבד הסרדלגה, גם תרופת הסרזיים של ג'נזיים מתחרה בתרופה של פרוטליקס. בתחום הטרשת הנפוצה, לג'נזיים יש שתי תרופות, אובג'יו ולמטרדה, שמתחרות בקופקסון.

בנוגע לפקיעת הפטנטים על התרופה, מיקר אומר כי "טבע עשתה עבודה טובה עם הדור הבא של הקופקסון. זה חלק טבעי ממחזור החיים של חברה, יש לך הצלחה אבל אז אתה צריך להתכונן לצעד הבא שלך. בסאנופי עברנו דברים דומים עם תרופות, היה לנו צוק פטנטים משלנו בתחום האונקולוגי וארגנו את הפורטפוליו מחדש. הצלחנו לבנות עתיד לחברה אף על פי שהפסדנו כסף, כי אנשים הבינו שיש לנו צינור תרופות חיובי עם פוטנציאל צמיחה".

מיקר מעריך כי קדחת המיזוגים והרכישות שאחזה בענף עדיין רחוקה מלהסתיים. "אנחנו נמצאים במחזור מאוד חזק של מיזוגים ורכישות. כולם נמצאים תחת הלחץ לצמוח במהירות, וחברות מודאגות בגלל צנרת התרופות שלהן ורוצות לעבות אותו. לפעמים אנחנו רואים גם עסקאות שקשורות למבנה המס. כשהיתרון בלעשות מיזוג הופכי לתוך חברות במדינות, כמו אירלנד לדוגמה, הוא ברור, משום ששיעור מס החברות באירלנד ובמדינות אירופיות נוספות נמוך משמעותית משיעור מס החברות בארצות הברית. עם המיזוג יורד שיעור המס של החברות האמריקאיות בצורה דרמטית. בשלב מסוים ישנו את החקיקה כי נוצר מצב שבו כרגע לחברות אמריקאיות, כגון פייזר, זה הפך להיות הגיוני לקנות חברות באירופה רק בגלל המיסוי, וזה מצב שצפוי להשתנות".

"ישראל היא חלק מג'נזיים"

 

מיקר החל את הקריירה שלו כרופא בבית החולים קליבלנד קליניק, והצטרף לג'נזיים ב־1994 כדי לעבוד על טיפול לסיסטיק פיברוזיס דרך תראפיית גנים. "אנחנו עדיין עובדים על תראפיית גנים למחלות שונות, אבל ההבטחה הזו עדיין לא התממשה. ב־2000 עברתי לצד העסקי ועבדתי באירופה, וב־2010 התמניתי למנכ"ל. אנחנו עובדים כחברה עצמאית תחת סאנופי, כך אנחנו משמרים את תרבות הביומד, אך נהנים מהמשאבים של חברה גדולה".

יש הרבה חברות ישראליות שמתמקדות בתרופות יתום. לדעתך זה יימשך?

"יש יותר מ־7,000 מחלות יתום ורק ל־200–300 מהן יש תרופות, אז המון מחלות עדיין זקוקות לטיפול. נהיה קשה יותר לעשות כסף מלייצר מוצר נוסף למחלה שכבר יש לה טיפול, ולכן אני מעריך שבעתיד הרבה חברות יתמקדו במחלות יתום. מה שישתנה זה התפיסה הרווחת כיום: שלעשות תרופה למחלות יתום זה דבר קל. אבל המציאות היא שזה לא כל כך פשוט, בגלל שמדובר במחלות נדירות שלעתים לא מאובחנות מספיק ויש מחסומים בפיתוח תרופות למחלות אלו, כך שבתקופה מסוימת כנראה שתהיה ירידה".

דיוויד מיקר, צילום: גיל נחושתן דיוויד מיקר | צילום: גיל נחושתן דיוויד מיקר, צילום: גיל נחושתן

מיקר הגיע לישראל לכנס שעוסק במחלת הגושה. "ישראל היא חלק חשוב מההיסטוריה של ג'נזיים, בעיקר בגלל מחלת הגושה. אמנם התחלנו ללמוד על המחלה ב־1991 אבל רק ב־2014 האצנו את קצב הגילויים", אומר מיקר.

בעולם יש 12 אלף חולי גושה בלבד, אך הטיפול בהם יקר במיוחד, ולכן מדובר בשוק של 1.25 מיליארד דולר. לדברי מיקר, "זו קהילה קטנה מאוד וכל החברות נמצאות בקשר. כולם עובדים כדי לשפר את החיים של חולי הגושה". באופן חריג, בישראל יש מספר גבוה יחסית של חולים במחלה בהשוואה לכלל העולם, משום שמדובר במחלה גנטית שמאפיינת את יהודי אשכנז.

יש בכלל תחרות בתחום הזה?

"אמנם יש תחרות, אבל במחלות נדירות זה נדיר שיש הרבה חברות שמפתחות תרופה לאותה מחלה. מה שקרה עם מחלת הגושה זה שיש מספיק מטופלים, ולכן יש הזדמנות וזה מושך מתחרים חדשים. יש כמה אנזימים שאושרו בעולם, בהם של ג'נזיים ופרוטליקס, ויש גם תרופות גנריות ביוסימילריות בתעשייה. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות