אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גאונות ההייטק הישראלית נמכרת לחו"ל - ולא חוזרת ארצה צילום: shutterstock

גאונות ההייטק הישראלית נמכרת לחו"ל - ולא חוזרת ארצה

לפי מחקר הלמ"ס שהוזמן בידי משרד המדע, 63% מכל ההשקעות במרכזי מחקר ופיתוח בארץ מגיעים מחברות בינלאומיות. רוב תוצרי המחקר הללו מיועדים עבור חברות האם ולא מגיעים לשוק הישראלי. שר המדע: "מדובר במצב שברירי"

24.08.2014, 12:07 | הראל עילם
מחקר מקיף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראה ש-63% מכל ההשקעה במרכזי מו"פ ישראלים מגיע מחברות טכנולוגיה בינלאומיות הפועלות בישראל. המחקר בוצע על ידי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח של משרד המדע.

קראו עוד בכלכליסט

המחקר מצא כי יותר מ-67% מכל עובדי מרכזי המו"פ בישראל מועסקים על ידי חברות זרות שהקימו בארץ מרכזי מחקר ענקיים, כגון פייסבוק, גוגל, אפל, מיקרוסופט, IBM, אינטל, HP ועוד. החברות מעסיקות בארץ לא פחות מ-34.3 אלף עובדים בתחום המו"פ, עליה שנתית של 2%. לבקשת "כלכליסט" נמסר כי ארבעת החברות הזרות הגדולות ביותר בהיקף הפעילות שלהן בארץ הן אינטל, IBM, EMC ומיקרוסופט.

כמעט כל המו"פ מבוצע עבור חברות מחו"ל

היקף ההשקעה של החברות הזרות במו"פ בישראל עמד ב-2011 על 6 מיליארד דולר - עליה של 13% לעומת 2010. 44% מההשקעה היה בתחום מחקר פיתוח מדעי, 36% היה בענף התוכנה, ו-18% בענף התעשייה.

המחקר מתקדם, אך לא נשאר בישראל, צילום: אימג המחקר מתקדם, אך לא נשאר בישראל | צילום: אימג'בנק/thinkstock המחקר מתקדם, אך לא נשאר בישראל, צילום: אימג

הייצוא של מרכזי המו"פ המקומיים השייכים לחברות זרות עמד על 4.2 מיליארד דולר, זינוק שנתי של 12%. זהו 93% מכלל היקף היצוא של מרכזי המו"פ בישראל. בנוסף, 99% מכל היצוא הזה מיועד לחברות-האם הזרות בעצמן.

המספרים האמיתיים גבוהים אף יותר - בהיקף הייצוא, הלמ"ס מדד אך ורק מכירת שירותים ומוצרים ללקוחות מחוץ לישראל, אבל לא אקזיטים או מכירת פטנטים וקניין רוחני. לפי המחקר, שהסתמך על ביקורים במרכזי מו"פ ברחבי הארץ, "כמעט כל המו"פ המבוצע בארץ מבוצע עבור חברות האם בחו"ל".

יו"ר המועצה, פרופסור יצחק בן ישראל, מדגיש את הדברים: "הידע וה-IP שנוצר מהפעילות הענפה של מרכזי המו"פ בארץ מועבר כולו לשימושן של חברות האם בחו"ל. מרכזי מו"פ אלה מגישים כאלף בקשות מקוריות לפטנטים מדי שנה בשנים האחרונות, כאשר הבעלות על פטנטים אלה נותרת בידי חברות האם ולמעשה הידע הישראלי זולג החוצה".

שר המדע, יעקב פרי, גם הוא הביע דאגה מהנתונים. "כלכלת ישראל נסמכת במידה רבה על מקורות מימון ממדינות אחרות לצורכי מחקר ופיתוח, וזהו מצב שברירי. המרוויחים העיקריים מהיצירתיות הישראלית יהיו החברות הרב-לאומיות".

יעקב פרי, שר המדע, צילום: אוראל כהן יעקב פרי, שר המדע | צילום: אוראל כהן יעקב פרי, שר המדע, צילום: אוראל כהן

המחקר גם נתן מקום למו"פ הנעשה על ידי חברות ישראליות המנוהלות על ידי חברת-בת ישראליות הממוקמות בחו"ל, כגון טבע ואלביט. חברות אלו השקיעו במרכזי המו"פ הישראליים לא פחות מ-3.6 מיליארד דולר, עליה של 7%. הוא מצא כי ההשקעה של חברות אלו היא בדרך כלל בתחום התעשייה, ובדרך כלל מיועד לשימוש עצמי ומקומי ולא ליבוא.

הלמ"ס לא עומדת בקצב של ההייטק

המחקר מראה את רמת המעורבות האדירה של החברות הבינלאומיות בכלכלה הישראלית ואת ההשקעה העצומה בהקמת מרכזי מחקר מקומיים. אלו נתונים מרתקים, ובמקום מסוים גם מעט מדאיגים ומראים את האחיזה שיש לחברות זרות בישראל, אחיזה שבשעה שבה כל כך הרבה מדינות, ארגונים ופולטיקאים קוראים לחרם בישראל יכולה להתרופף במהירות ולהשאיר את תעשיית ההייטק הישראלית במקום מדאיג.

אבל אי אפשר שלא לחוש בתחושת החמצה, לא רק מתוכן הנתונים אלא אופיים. הנתונים רלוונטיים כאמור רק ל-2011 ומאז השתנה לא מעט בישראל. אפל הפכה למעצמה מקומית עם רכישת אנוביט, EMC ביצעה מספר רכישות, גוגל הרחיבה משמעותית את משרדיה במגדל אלקטרה, אינטל רכשה את מפעלי מיקרון בקרית גת ועוד. בו זמנית, מרכזים אחרים כגון אילו של נוקיה-סימנס, טקסס-אינסטרומנטס ומוטורולה מוביליטי צומצמו משמעותית.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נוהגת לפרסם מחקרים מקיפים על המגמות בישראל בעיכוב של מספר שנים - אילוצים של איסוף נתונים ושיטות מחקר של ארגון ממשלתי שזז בעצלתיים ולא ערוך להתמודד עם המאה ה-21. ברוב המקרים, אנו מקבלים זאת בסלחנות. אבל בתחום שמשתנה במהירות כה אדירה כמו תעשיית ההייטק, זה לא פחות מלירות לעצמך ברגל. תגובת הלמ"ס טרם התקבלה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות