Galaxy Trend Plus של סמסונג: סמארטפון קטן, זול ונוח

טלפונים מוזלים הם העתיד הנוצץ של כל תעשיית המובייל: המשתמשים כבר הבינו מזמן שאין שום סיבה לשלם 3,000 שקל על טלפון עילית כשמכשיר מוזל יכול לעשות את העבודה בצורה מספקת לגמרי ולעלות שליש מכך. החברות הסיניות למיניהן - חואווי, שיאומי, לנובו, אופו ואחרות - בונות על המגמה הזו כדי להתרחב הן בעולם השלישי והן במדינות המערביות. וזו מגמה שמטרידה מאוד את המשקיעים של סמסונג. מכשיר הגלקסי טרנד פלוס הוא אחת הדוגמאות הבולטות לכך: טלפון זול שהוא פשוט במיוחד מצד החומרה אך מציג את העיצוב המוכר של סמסונג. מתוך שאיפה שהמיתוג החזק שלה יסייע במכירות.

בעוד שאת רוב תשומת הלב תופסים מכשירי הדגל של החברה, דווקא הטרנד פלוס ודומיו הם אלה שצפויים להשפיע עליה יותר מכל. מדוע? משום שבעוד שלמכשירי הדגל מובטחות מכירות לא רעות, בזירת המכשירים הזולים מזנבות בסמסונג הרבה חברות קטנות בהרבה שווקים חשובים.

עיצוב ומבנה: מיני גלקסי S

הטרנד פלוס אינו טלפון חדש בנוף העולמי; הוא הושק בסוף השנה שעברה. הסמארטפון נראה בדיוק כמו גלקסי S4 מוקטן - גופו עשוי פלסטיק-סמסונג טיפוסי, המסגרת שלו עשויה פלסטיק בגוון מתכתי והחזית מזכוכית. העיצוב המעוגל שלו נאה וחביב למראה. למעשה, יש בו אפילו משהו חמוד.

מדובר בטלפון בעל מסך של 4 אינץ', מכשיר זערורי במונחים של ימינו. בעוד שמדובר בחיסרון ברור בכל הנוגע לחוויית צפייה - נוח מאוד להחזיק בו ולהשתמש בו ביד אחת. הטלפון שוקל 118 גרם, משקל שאינו מורגש במיוחד.

נקודה מוזרה אחת בעיצוב היא הבחירה של סמסונג בשימוש בכרטיסי SIM בגודל רגיל ולא במיקרו-SIM, התקן המקובל כמעט בכל יצרניות הסמארטפונים בעולם (למעט אפל ודגם אחד של HTC).

ממשק ומערכת הפעלה: אפשר גם ביד אחת

למכשיר יש מסך ברזולוציה של 800 על 480 פיקסל, בצפיפות של 233 פיקסלים לאינץ'. מדובר במסך TFT שמציג איכות צבע בינונית ומטה ובהירות נמוכה במיוחד. סמסונג בחרה לצייד את הטלפון במסך מבריק במיוחד, מה שעושה את הצפייה תחת תאורה ישירה לכמעט בלתי אפשרית - אפילו לקריאת טקסט כהה על רקע בהיר.

הטרנד פלוס מריץ את אנדרואיד בגרסה 4.4.2, עם ממשק טאצ'וויז המוכר של סמסונג. אין בו יותר מדי אפשרויות מיוחדות משום סוג, או יישומים מובנים כמו אפליקציית המגזין של סמסונג למשל. היתרון הכי גדול של הטרנד פלוס הוא היותו כה קטן: מי שאוהב להשתמש בסמארטפון ביד אחת יגלה שעם המכשיר הזה ניתן להקליד, לגלוש, לנווט ואפילו לשחק ביד אחת בקלי קלות.

מולטימדיה ואפליקציות: לא לחובבי סרטים

הטרנד פלוס אינו מתאים לחובבי יישומי מדיה כבדים: המסך שלו קטן מדי לצפייה בסרטים ואיכותו לא מאפשרת לעשות זאת תחת אור השמש, איכות השמע שלו סבירה אך לא יותר מכך. ואולם, הותקן בו יישום רדיו FM, שנעדר ממוצרים יקרים ובולטים יותר, כמו המצלמפון גלקסי K Zoom.

כל יישומי המדיה שלו הם הסטנדרטיים של סמסונג: נגן מוזיקה פשוט ונוח, גלריה שמסודרת לפי מקור הצילום (מצלמה, אפליקציות, הורדות) או התאריך, פנקס רשימות ורשמקול בסיסיים. המכשיר שהגיע למערכת "כלכליסט" הוא כזה שהותאם לעבודה ברשת סלקום ולכן כולל מגוון גדול, עצום ורב של אפליקציות ממותגות שלה - כל אחת מיותרת יותר מקודמתה.

אמנם בכל טלפון שתרכשו דרך ספקית סלולר תמצאו את האפליקציות שלה (כמובן, בלי שתוכלו למחוק אותן, לדאבונכם) – אבל העניין בולט בהרבה במכשירים מוזלים כדוגמת הטרנד פלוס. מדוע? משום שמדובר באפליקציות שפועלות ברקע במקרים רבים ותובעים משאבי מעבד ומרחב אחסון מטלפון שחלש ועם זיכרון אחסון מוגבל מאוד.

ביצועים וזמן סוללה: האיכות לא עולה על המחיר

הסמארטפון הקטן של סמסונג הוא מכשיר מוזל - וככזה יש לו גם חומרה בסיסית מאוד. הטלפון מונע במעבד 1.2 גיגה-הרץ כפול ליבה ויש לו רק 768 מגה-בייט של זיכרון פעולה. בנוסף, מרחב האחסון שלו עומד על 4 גיגה-בייט בלבד, שחצי ממנו מוקדש למערכת ההפעלה והאפליקציות המובנות למיניהן. אמנם אפשר להרחיב את זיכרון האחסון בכרטיס SD, אבל המינימום המקובל בשוק עומד כיום על 8 גיגה-בייט. מדובר בהחלטה שנועדה לחסוך לסמסונג כמה גרושים ולאפשר את הוזלת הטלפון; הזיכרון (לצד פאנל התצוגה, המעבד והמצלמה) הוא אחד הרכיבים הכי יקרים בכל סמארטפון.

איך זה נראה בשטח? ובכן, הטלפון פועל לאט בצורה בולטת. זמני הטעינה של אפליקציות מתארכים, משהו שלוקח שניות במכשירי ביניים כמו התקנת אפליקציה שהורדה פתאום הופך לקצת פחות מדקה וישנן השתהויות בולטות אפילו בתפקודים בסיסיים מאוד. למשל, יש לג מעצבן של חצי שניה כשפותחים את מסך הנעילה.

עוד נקודת חולשה בטלפון הוא זמן הסוללה שלו. היא מספיקה לפחות מיום של פעילות. יישומי ניווט ומדיה שותים את הסוללה בקצב רצחני; בשימוש שכלל ניווט בבוקר, האזנה למוזיקה ומשחק הסוללה ירדה אל מתחת לקו עשרים האחוז עד שעות אחר הצהרים. סוללה של 1,500 מיליאמפר-שעה אינה הכי חזקה שבנמצא, אבל החומרה החלשה אינה דורשת אנרגיה רבה ולפיכך יתכן שמדובר בסוגיית תוכנה.

מצלמה: המינימום הנדרש

לטרנד פלוס יש מצלמה אחורית של 5 מגה-פיקסל ותחתיה פלאש LED חזק. איכות התמונות סבירה למדי, אך ירודה בתאורה בעייתית (במיוחד בלילה; בחשכה המצלמה כמעט שאינה אפקטיבית בכלל). בנוסף, סנכרון הפלאש עם המצלמה אינו מוצלח במיוחד: הוא נוטה לצרוב תמונות ולגרום לאובדן פרטים. המצלמה הקדמית היא ברזולוציית VGA - מספיק לצילום סלפי באיכות בסיסית. 

סיכום ואלטרנטיבות: זול, אך לא הטוב שבחבורה

הטרנד פלוס הוא מכשיר מוזל שעונה על הגדרות המינימום של משתמש הסמארטפון הממוצע. ניתן לגלוש בעזרתו, לכתוב מיילים, להפעיל אפליקציות מדיה חברתית, לצלם אך לא הרבה יותר מזה. ואולם, היתרון הגדול שלו הוא המחיר: החל מ-740 שקל, לפי מנועי השוואת מחירים. במחיר כזה, הוא יכול להיות טלפון טוב לילדים או לקשישים, או להתאים למי שרוצה את המינימום של המינימום בלי להשקיע בטלפון אלפי שקלים.

יש לא מעט מתחרים שמקבילים לו - הלומיה 520 של נוקיה, לאקספריה M של סוני או ל-L5 של LG - שעולים כמותו ומציגים ביצועים, תצוגה וזמן סוללה טובים יותר. היתרון הכי גדול של הטרנד פלוס הוא בהיותו בן למשפחה טובה; בשנים האחרונות סמסונג נוהגת להשיק עדכוני מערכת הפעלה לכל הסדרות שלה - ביניהן הזולות. למשל, הטרנד פלוס כבר זכה לעדכון אחד מאז הושק.

המכשיר הקטן מומלץ למי שמחפש טלפון זול לבן משפחה ואוהב את המותג של סמסונג. למי שמחפש חוויית מדיה עשירה יותר אמליץ להוסיף עוד 200 שקל ולרכוש את המוטו G של מוטורולה או ה-A850 של לנובו, שמתעלים עליו בכל תחום.