מפרויקט פיתוח למקפצה כלכלית

כ-109 מיליון דולר מבוזבזים לריק מתוך כל מיליארד דולר המושקעים בפרויקטים, כך מתברר במחקר Pulse השנתי של ארגון PMI הבינלאומי, המתבצע בקרב 2,500 מנהלי פרויקטים ברחבי העולם.

כידוע, פרויקט פיתוח מוצלח הוא כזה המתבצע במסגרת לוח הזמנים ובמסגרת התקציבית, כאשר תוצאותיו עומדות בקנה אחד עם מטרות הארגון, אולם נכון להיום, פרויקטי פיתוח הם גורם בזבזני - יש בהם בזבוז של כסף ושל כישרון אנושי.

במדינת הסטארט-אפ הקטנה שלנו, ראוי כי מנהלים ייקחו לתשומת ליבם את הנתונים הגלובליים ויבדקו אותם הלכה למעשה בארגון שלהם, משום שבפועל קיימים פתרונות שיאפשרו להם לצמצם עלויות ולהפוך את פרויקטי הפיתוח למקפצות כלכליות.

כיצד להימנע מבזבוז ממוצע של כ-10% מתקציבי הפיתוח בפרויקטים | צילום: אלעד גרשגורן

פרויקט פיתוח, בייחוד בחברות סטארט אפ, ניחן בתנודתיות. בשלבים מסוימים במהלך הפרויקט צוות הפיתוח עמוס ועובד שעות נוספות, ובשלבים אחרים הוא כמעט חסר תעסוקה. תקופות ארוכות קיימת מעין אבטלה סמויה בארגון ולעיתים קרובות המעסיק מנסה למצוא "עבודות יזומות" לצוות הפיתוח. במקרים פחות נעימים, הארגון נאלץ להיפרד מאנשים איכותיים בתקופות היובש, פשוט משום שאין באפשרותו לשלם להם משכורת על חוסר מעש.

בכך יש כמובן גם בזבוז לארגון מאחר שהוא נאלץ בשלב מאוחר יותר לגייס מחדש צוות פיתוח ולהכשיר אותו. העובדים לעומת זאת נאלצים לקפוץ מארגון לארגון ולקטוע את רצף ההתמחות שלהם.

ארגונים רבים בארץ ובעולם כמובן מבצעים פרויקטי פיתוח באמצעות צוותים במיקור חוץ. בכך הם מקווים לשלוט בתקציב שלהם ולחסוך עלויות. יחד עם זאת, גם בשיטת ניהול זאת, האבטלה הסמויה במהלך הפרויקט אינה נעלמת והארגונים ממשיכים לשלם על תקופות של חוסר מעש לקבלן. מעבר לכך, העובדים המושמים פעמים רבות אינם יודעים מה יעלה בגורלם בסיומו של הפרויקט והאם יקבלו מחברת ההשמה פרויקט חדש או פשוט יפוטרו לאלתר.

ארגוני השמה רבים משכילים לנתב את העובדים המוכשרים לפרויקטים חדשים ולספק יציבות תעסוקתית, וחלקם – פשוט לא. וכך, מומחים רבים אינם נשמרים כהלכה בתעשייה, כשהידע והכישרון שלהם אינם מנוצלים, וכמובן שלא מטופחים.

תפיסת הניהול הנקראת "Lean" שפותחה ב-MIT קוראת ליצר יותר ערך באמצעות פחות משאבים. ג'ים וומאק, ממפתחי תפיסת הניהול Lean, התייחס במאמרו למערכת הייצור של טויוטה/הונדה וציין בין שלל היתרונות של התפיסה, מספר יתרונות בולטים: נדרש פחות מאמץ אנושי כדי לתכנן, לייצר ולתמוך במוצרים וכן נדרשת פחות השקעה עבור כמות נתונה של נפח ייצור.

בנוסף, זמן המעבר מרעיון למוצר, מהזמנה למשלוח ומבעיה לפתרון קצר יחסית ודורש מאמץ אנושי מופחת. עוד הוא מציין ברשימת היתרונות כי "גמישות תפעולית מאפשרת ייצור בסדרות קטנות יותר ובמגוון רחב ובכך יוצרת יתרון תחרותי המאפשר להגדיל את היקף הפעילות בשוק תוך שמירה על מחיר תחרותי".

תפיסת ה- Lean הבשילה היטב בתעשייה המסורתית הכבדה. בעולם ההייטק, הקיים רק קרוב ל- 30 שנה, הנושא חודר בהדרגה ורק לאחרונה החל להראות אותותיו.

בעולם ההייטק המעבר ל-Lean משמעותו - מעבר לניהול גמיש בפרויקטי הפיתוח. היכולת להכשיר מומחים, לשמר כישרונות, לטפח אותם ולנתב אותם לפרויקטים הנכונים עומדת בבסיס להצלחה. על מנהלים לבדוק את הנתונים בשורה התחתונה של כל פרויקט ולמנף פתרונות חדשניים, המאפשרים להם לבצע פרויקטי פיתוח בגישת ה- Lean, תוך חסכון במשאבים והענקת יציבות תעסוקתית לעובדים.

הכותב הינו נשיא חברת Comm-IT, בית מערכות לפתרונות משולבים בתחומי התוכנה, מערכות משובצות מחשב (embedded), תקשורת וסיסטם