צילום: יואב גלאי
הקרב על שיקום עזה
בכירי חמאס שחוו את ההרס ברצועה נאבקים על מעמדם הפוליטי, ברשות מתמקדים בגיוס תרומות
25.08.2014, 07:54 | דני רובינשטיין
למלחמת ההתשה המתנהלת בימים האחרונים בין ישראל לחמאס בעזה ולמו"מ שהתנהל בקהיר יש גם מרכיב פנים־פלסטיני. השאלות המרכזיות במרכיב הזה הן מי ישלוט בעזה ומי ישלוט בפרויקטים הגדולים של שיקום הרצועה, שעלותם תגיע למיליארדי דולרים.
בכירי חמאס מוסא אבו מרזוק וח'אלד משעל קובעים את העמדות הפלסטיניות במו"מ הרבה יותר מנציגי שאר הפלגים ומנציגי הרשות מרמאללה, שלפעמים נראים יותר כיועצים מאשר כמנהלי המו"מ.
המאבק בישראל קודם למחויבות הדתית
עמדות חמאס מושפעות יותר מכל מעמדות ראשי הארגון בעזה. בעיני ישראל ורבים בעולם חמאס הוא ארגון טרור ותו לא. בעיניים פלסטיניות הוא ארגון לאומי־מוסלמי, כשלפחות על פי שמו - תנועת ההתנגדות האסלאמית - המחויבות הלאומית שלו, כלומר המאבק בישראל, קודמת למחויבות הדתית. ראשי חמאס בעזה עומדים טוב יותר מכולם על ממדי הקורבנות וההרס ברצועה. הם רואים זאת בכל יום ויש מהם ששילמו מחיר אישי. עכשיו שואלים אותם 1.8 מיליון תושבי עזה - מה התמורה שנקבל עבור הקורבנות הכבדים וההרס הגדול? אם התמורה תהיה שיקום מוגבל והקלות במצור (הסגר, במינוח הישראלי), חמאס כתנועה פוליטית אבודה. יותר לא תהיה לה תמיכה עממית, שהיא בסיס כוחה. התנועה יכולה לאבד את מעמדה לא רק בעזה אלא גם בגדה המערבית. לפיכך ניצבת הנהגת חמאס, בעזה ומחוץ לה, כשגבה לקיר. הרטוריקה של דוברי חמאס בעזה הולכת ומחריפה ככל שהמכות שצה"ל מנחית עליהם גדולות יותר. הם נוהגים כמי שאין להם מה להפסיד. אם יעמדו במלחמת ההתשה ("לא מוכרחים 100 רקטות ביום, אפשר 10", אמר אחד מהם), הם יזכו במעמד קובע יותר בנוגע להשקעות הענק המתוכננות לשיקום התשתיות והכלכלה בעזה.
28 תגובות לכתיבת תגובה