אתגר ה־ALS של חברות הביוטק הישראליות

בשבוע האחרון עלתה מחלת ה־ALS לכותרות על רקע אתגר מי הקרח שבו אנשים מרחבי העולם שפכו על עצמם דליים מלאי קרח במטרה לעורר את המודעות למחלה. בין הסלבריטאים שנענו עד כה לאתגר ישנם אנשי הייטק כמו מייסד פייסבוק מארק צוקרברג, מייסד מיקרוסופט ביל גייטס ומנכ"לית יאהו מריסה מאייר ושחקנים דוגמת צ'רלי שין ואשטון קוצ'ר. בגזרה המקומית ניתן למנות את רני רהב, שמעון מזרחי, גל גדות, קרן פלס ועופר שכטר, שהתנדבו לתרום 100 דולר ולשפוך על ראשיהם קרח.

אלא שמלבד הסרטונים שנפוצו לכל עבר הצליח האתגר להעלות מודעות למחלה ולהביא לתרומה של יותר מ־40 מיליון דולר כדי לנסות למצוא תרופה למחלה הקשה. בישראל יש כיום שתי חברות מרכזיות שמפתחות תרופות מסוגים שונים למחלה שפוטנציאל השוק העולמי שלה נאמד בכמיליארד דולר, בריינסטורם וקדימהסטם. כל אחת מהן נמצאת בשלב אחר בצנרת הפיתוח ומנסה להתמודד עם ה־ALS בדרכים שונות. בטיפול של בריינסטורם נלקחים התאים התומכים של תאי העצב מגופו של החולה עצמו ועוברים תהליך במעבדה, ואילו בטיפול של קדימהסטם התאים (שניתנו כתרומה) נלקחים מעוברים שעברו הפריה.

בריינסטורם מובילה

החברה המתקדמת יותר בפיתוח תרופה היא בריינסטורם, הנסחרת לפי שווי שוק של 65 מיליון דולר ושרשמה ברבעון השני הפסד של 2 מיליון שקל. בריינסטורם הוקמה בשנת 2000 ועברה גלגולים רבים. לפני חודש מונה מנכ"ל חדש לחברה, ד"ר טוני פיורינו, והיא העבירה את מרבית פעילותה לארה"ב. בריינסטורם מפתחת טכנולוגיה שמבוססת על טיפולים אוטולוגיים (עצמיים) בתאי גזע בוגרים שמקורם במוח העצם. בתהליך הטיפול נלקחים תאי גזע של החולים, ולאחר תהליך ריבוי ומיון במעבדה הם מושתלים בחזרה לנוזל חוט השדרה ולשרירים של החולים.

לפני שלושה וחצי חודשים קיבלה החברה את אישור ה־FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית) להתחיל בניסוי שלב 2 בטיפול למחלה. האישור התקבל בעקבות הצלחתם של שני שלבי הניסוי הקודמים שנערכו בישראל בראשותו של פרופ' דימיטריוס קרוסיס מהמחלקה הנוירולוגית בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. בשני הניסויים הקודמים, שהשתתפו בהם 30 חולים, הוכח הטיפול כבטוח ואף ניכרו שיפורים בתפקודים מסוימים הנפגעים בעקבות המחלה, ובהם יכולת הנשימה והפעלת שרירים שונים - דבר חסר תקדים בחקר ה־ALS. הניסוי בארה"ב יבוצע בשלושה מהמרכזים הקליניים המובילים בעולם, מאס ג'נרל ויו־מאס שבבוסטון ומאיו קליניק שבמינסוטה. הניסוי צפוי להתחיל בשבועות הקרובים וישתתפו בו 48 חולים, ולצדם תהיה קבוצת ביקורת של חולים שיקבלו טיפול דמה (פלצבו).

מרתה סטיוארט עונה לאתגר דלי הקרח

לדברי חיים ליבוביץ', נשיא בריינסטורם,"אנחנו בדרך לניסוי בשלושה מרכזים מובילים בעולם בהם החוקרים המובילים בעולם של ALS ותאי גזע. פיתוחה של כל תרופה אורך בין חמש לעשר שנים, ואנחנו כבר עורכים כמה שנים את הניסוי. יש מסלול רישום מהיר שתלוי בהצלחת הניסוי בשלב 2, ועדיין קשה לדעת מתי בדיוק תגיע התרופה לשוק". ליבוביץ' מאמין כי אתגר דלי הקרח, היתולי ככל שיהיה, עוזר להגביר מודעות למחלה: "המודעות לארגוני ALS בעולם עלתה, אך מה שהביא לנו את תשומת הלב הוא תוצאות הניסויים. אין ספק של־ALS יש תהודה בשבוע האחרון. כשהגענו למשקיעים בעבר היינו צריכים להסביר מה זה ALS, היום פחות".

קדימהסטם פונה לחו"ל

הישראלית השנייה במרדף אחר התרופה היא קדימהסטם. יוסי בן יוסף, מנכ"ל החברה, הנסחרת לפי שווי של 43 מיליון שקל ושרשמה ברבעון הראשון הפסד של 5 מיליון שקל, מוסיף בשיחה עם "כלכליסט" כי "אתגר דלי הקרח בהחלט הגביר את הפוטנציאל למציאת תרופה למחלה, וכל הנושא של תרפיה תאית יתפוס תאוצה. הקמפיין הנוכחי מעלה את המודעות, ואני מצפה שיהיו תנופה סביב הפעילות ב־ALS ואפשרות לגיוסי כספים בתחום בעתיד".

חיים ליבוביץ', נשיא בריינסטורם | צילום: י.בלינקו

קדימהסטם פרסמה לפני כחודשיים כי היא רשמה הצלחה בניסוי פרה־קליני לטיפול במחלה. במסגרתו נבדקה יעילות הזרקת תאי התמך (אסטרוציטים) הייחודיים לחברה לנוזל חוט השדרה של עכברי מודל למחלת ה־ALS בבני אדם. תוצאות הניסוי הציגו מגמת שיפור בתוחלת חיי העכברים שהוזרקו להם תאים. נוסף להארכת חיי העכברים חל שיפור מובהק בתפקודם המוטורי (השרירי) בהשוואה לעכברים שלא טופלו. יעילות הטיפול באה לידי ביטוי גם במדדים המצביעים על עיכוב בזמן התפרצות המחלה.

הזרקה לנוזל חוט השדרה היא הליך שגרתי שנעשה בבתי חולים ברחבי העולם. החברה מצאה כי ההזרקה לנוזל חוט השדרה מאפשרת את פיזור התאים לאורך מערכת העצבים המרכזית, וכך ביססה את שיטת החדרת התאים בטיפול העתידי בחולים.

בן יוסף ציין כי מציאת תרופה למחלה היא המטרה החשובה ביותר של החברה: "אנחנו מתכוונים לדבר עם ה־FDA בתקופה הקרובה ולנסות להתקדם לקראת פיתוח התרופה. מדובר במחלה נוראה וזה האתגר המרכזי. כרגע אנחנו נמצאים בשלב פרה־קליני וההערכה היא שנצליח להגיע למוצר בתוך כחמש שנים, אבל אנחנו מתדיינים כיצד ניתן לקצר את לוח הזמנים. נשאף כמובן לשתף פעולה עם חברות תרופות בינלאומיות בעתיד".

ד"ר מיכל יזרעאל, האחראית למחקר ה־ALS בחברה, אמרה: "במחלת ה־ALS נפגעים תאי עצב מוטוריים ואנחנו משתמשים בתאי גזע עובריים. יש לנו פרוטוקול ופטנטים שבאמצעותם אנחנו מייצרים תאי תמך לתאים שנפגעים במחלה. אנחנו יכולים להקפיא אותם כמוצר מדף, וניתן יהיה לשנע אותם כמוצר מדף; בתהליך של הזרקה לחוט השדרה אפשר יהיה לסייע לתאי העצב שמתים במחלת ה־ALS".

באשר למתחרות הגדולות בענף אומרת עזריאל: "ניורלסטם האמריקאית, שנסחרת בשווי של כ־300 מיליון דולר, מנסה להפיק תאים מנפלי עוברים ומייצרת בנקים להשתלת התאים היישר לחוט השדרה. זו פרוצדורה חודרנית יותר שדורשת מומחים. הם נמצאים כעת בניסויי בטיחות בשלב 2".

למרות המודעות הגוברת למחלה, התרופה עדיין רחוקה מהישג יד עולם הרפואה. יזרעאל מציינת כי "המקור למחלה איננו ידוע, וגם בקרב חולים שהסיבה למחלתם תורשתית לא ידוע המנגנון שגורם לה, כך שזו עדיין קופסה שחורה שמחכה להיפתר. הטיפול עצמו רק משפר את מצב החולים ומאריך תוחלת חיים. כיום אין חברה שמתיימרת לטפל במחלה באופן מלא, עצם השיפור בחיי החולים הוא הישג גדול".