השינוי הצפוי בהפרשות לפנסיה בבנקים קפץ ב־1.5 מיליארד שקל

שאלת קיומו של שוק עמוק, ואופן הצגת ההתחייבויות הפנסיוניות לעובדים ממשיכה להעסיק את הרגולטורים בישראל, אך מדו"חות הרבעון השני של 2014 עולה כי ההשפעה על המערכת הבנקאית הולכת וגדלה וזאת בשל המשך ירידת הריבית. כיום, חישוב ההתחייבויות הפנסיוניות נעשה באמצעות היוון בריבית של 4%.

המפקח על הבנקים דודו זקן הורה למערכת לשנות את החישוב של ההתחייבויות הפנסיוניות כך שיהוונו לפי ריבית נמוכה יותר שתיקבע בהתאם לריבית על אג"ח הממשלתיות. יישום השינוי יהיה בהדרגה מתחילת 2015. הוראה זו פוגעת בבנקים, מכיוון שככל שהריבית נמוכה יותר ההתחייבויות לעובדים גדלות. לכן הורדה מריבית של 4% לריבית ממשלתית מצריכה מהבנקים להפריש סכומים גדולים בבת אחת. לאומי יושפע מכך במידה הרבה ביותר, והשינוי בהשפעה בחציון הראשון היתה הגדולה ביותר. הבנק מעריך שהתוספת שתופרש לטובת ההתחייבויות הפינסיוניות של העובדים תעמוד על 3.5 מיליארד שקל, לעומת 2.6 מיליארד שקל בדו"חות הרבעון הראשון ו־2.3 מיליארד שקל בסוף 2013.

לא רק לאומי יושפע מההחלטה, בנק דיסקונט עדכן בדו"חות הרבעון השני כי היקף ההפרשה יעלה ל־671 מיליון שקל, עלייה של 8.5% בהשוואה לרבעון הקודם. בבנק הפועלים עדכנו את הסכום ל־507 מיליון שקל לעומת 409 מיליון שקל בסוף 2013. העלייה מיוחסת לירידה בסביבת הריבית במשק, שמורידה את התשואות של האג"ח הממשלתיות.

בנק ישראל יפרוס את יישום השינוי עד 2018 לצורך חישוב יחסי הלימות הון ליבה, שכן השינוי יקטין את ההון העצמי של הבנקים ויפגע בכרית הביטחון שבנק ישראל דורש מהם.

הנקודה המעניינת יותר היא ההשפעה בדו"ח הרווח והפסד, מכיוון שבמשך שנים הבנקים רשמו הוצאות נמוכות יותר ממה שהיו צריכים בדיעבד, וכעת יש להגדיל את ההוצאות. בנק ישראל בודק את האפשרות לחייב את הבנקים לפרוס את הסכום על פי תקופת השירות הממוצעת הנותרת לעובדים.

כלומר, אם מח"מ התחייבויות פנסיונית ממוצע עומד על כ־15 שנה, הבנק יפרוס את גובה ההפרש שנוצר משינוי החישוב על פני 15 שנה, ובכל שנה יוסיף את הסכום בהוצאות בדו"ח רווח והפסד. במקרה שכזה הבנקים צפויים להיתקל במכשול קטן במאמצי ההתייעלות שלהם, ולהגדיל את המספרים בסעיף הוצאות שכר.

השפעת השינוי החשבונאי בריבית ההיוון של ההתחיבויות הפנסיוניות רחבה יותר מההשפעה על הבנקים, והיא משפיעה גם על חברת חשמל, שתדרש לקבוע את ריבית ההיוון בקרן הפנסיה שלה בהתאם לשאלה חשבונאית בדבר קיומו של שוק אג"ח עמוק בישראל.

הבדיקה של עצם קיומו של שוק עמוק בישראל מצויה בידיים של רשות ני"ע, בראשות היו"ר שמואל האוזר, שצפוי לאשר כי קיים שוק עמוק ולקבוע שההתחייבויות הפנסיוניות ייעשו על ידי ריבית של אג"ח קונצרניות בדירוג גבוה. כדי שהדבר יצמצם את היקף הפגיעה בבנקים.

אולם, המפקח לא מכיר בקיומו של שוק עמוק, וצפוי להורות לבנקים לערוך את ההיוון לפי חישוב אחר: בשבועיים האחרונים מקדם זקן בדיקה לקביעה כי היוון ההתחייבויות ייעשה על פי ריבית חסרת סיכון (אג"ח ממשלתית) בתוספת מרווח בינן לבין הריבית על אג"ח קונצרניות בכמה מדינות בעולם, שמתקיים בהן שוק עמוק. חישוב זה יעלה את הריבית שלפיה הבנקים יהוונו את ההתחייבויות הפנסיוניות ויקטין את הפגיעה בהם לעומת חלופה של חישוב בהתאם לריבית אג"ח ממשלתית.

דודו זקן המפקח על הבנקים | צילום: מיקי נועם אלון, צביקה טישלר