אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפחתת הריבית שופכת שמן על מדורת יוקר המחיה צילום: גיל דטנר

הפחתת הריבית שופכת שמן על מדורת יוקר המחיה

קיוויתם להתאוששות כלכלית? תשכחו מזה. למעמד הבינוני לא כדאי להפקיד את כספו בחיסכון ולכן המוני ישראלים נאלצים להיכנס להשקעות מסוכנות, כמו קניית דירות במחירים גבוהים ונטילת משכנתאות גבוהות. מאות אלפי הישראלים שהפגינו נגד יוקר המחיה במחאה החברתית של 2011 אמורים עכשיו להפגין בהיסטריה מול בנק ישראל

25.08.2014, 17:27 | גלעד אלפר

קיוויתם להקלה ביוקר המחיה? תשכחו מזה. החלטת בנק ישראל היום (ב') לחתוך את הרבית פעם נוספת לשפל של 0.25% שופכת שמן על מדורת יוקר המחיה בארץ. מדינת ישראל מייבאת מוצרי אלקטרוניקה, ביגוד, ריהוט, מזון, מכוניות, נפט גולמי ועוד ועוד. החיתוך ברבית מחליש את השקל והופך את כל הייבוא הזה ליקר יותר. משום מה, בנק ישראל חושב שהחמרה ביוקר המחיה אמורה לעזור לכלכלה כי כביכול האינפלציה הנמוכה פוגעת בפעילות הכלכלית. אבל אין בזה שום היגיון. מחירים נמוכים מקלים על הציבור הישראלי, מקלים גם על עסקים שיכולים למכור יותר ללקוחות שלהם ומורידים עלויות לכל הפעילים במשק.

קראו עוד בכלכליסט

החלשת המטבע אולי תעודד מעט את היצוא. אבל חוץ מהבעלים של חברות היצוא, לא ייהנו מכך רבים. הרי אפילו אלה שעובדים בחברות יצוא מקבלים משכורות בשקלים, וגם הם יראו את כוח הקנייה שלהם יורד. בסיכומו של דבר, כפי שקורה בימים אלה ביפן, התייקרות היבוא תדרדר את מאזן הסחר של מדינת ישראל ותפגע בחוסנו של המשק. האמת היא, שמאות אלפי הישראלים שהפגינו נגד יוקר המחיה במחאה החברתית של 2011 אמורים עכשיו להפגין בהיסטריה מול בנק ישראל בירושלים, אבל משום מה הם נשארים בבית.

המחאה החברתית ב-2011. המפגינים של אז אמורים למחות בהיסטריה מול בנק ישראל, צילום: אדם קפלן המחאה החברתית ב-2011. המפגינים של אז אמורים למחות בהיסטריה מול בנק ישראל | צילום: אדם קפלן המחאה החברתית ב-2011. המפגינים של אז אמורים למחות בהיסטריה מול בנק ישראל, צילום: אדם קפלן

קיוויתם להתאוששות כלכלית? תשכחו מזה. הורדת הריבית אמורה לעזור לכלכלה ע"י כך שתהפוך הלוואות לזולות יותר. אבל מה שריבית אפסית עושה באמת, זה פשוט לעודד ספקולציה, לקיחת סיכונים מוגזמים, ובאופן כללי היא מוציאה את המשק משיווי משקל.

המעמד הבינוני לא יכול עוד להפקיד את כספו בחיסכון שמרני ובטוח בבנק. הרי הריבית שם אפסית. לכן המוני ישראלים נאלצים להיכנס להשקעות מסוכנות, כמו קניית דירות במחירים בועתיים תוך כדי לקיחת משכנתאות גבוהות. דבר נוסף שהריבית הנמוכה מעודדת היא צריכה מוגזמת. כלומר פשוט בזבוז כסף.

החיסכון הוא המכשיר העיקרי לבניית בסיס ההון שמשמש להשקעות בתעשייה. כאשר אנשים לא רואים טעם בחיסכון ומעדיפים לבזבז את הכסף על טיולים לחו"ל או כל צריכה מסוג אחר, הגמול הוא מאוד קצר טווח ונעלם במהירות. צמיחה כלכלית אמיתית מבוססת על השקעות הון, ובניית עסקים חדשים תוך התחשבות בשער ריבית ריאלי לטווח ארוך. ריבית אפס היא האויב הכי גדול של התנהגות שקולה כזו, היא מפרה את שיווי המשקל בין חיסכון לצריכה וכורה בור עמוק שאליו כלכלת ישראל הולכת ליפול.

בנק ישראל מודאג מההשפעות הכלכליות של "צוק איתן", ובצדק. אבל הפתרון הוא לא החמרה ביוקר המחיה ופגיעה במאגר החסכונות. הפתרון אמור להיות בצד של הממשלה. כלומר הורדת מסים שתעודד בניית עסקים חדשים, הפחתה של נטל הרגולציה שמשתק את המשק כבר כמה שנים, שחרור קרקעות ע"י המדינה, ביטול מכסים שיוריד משמעותית את יוקר המחיה ועוד כמה פעולות אחרות.

בינתיים אנחנו אמורים להאמין שאם האינפלציה תעלה, יוקר המחיה יעלה ונשלם יותר על מוצרי צריכה אז מצבנו ישתפר. בהצלחה.

הכותב הוא אנליסט באקסלנס-נשואה ברוקראז'

תגיות

11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

11.
אנחנו הפסקנו לקנות. לא מעבירים מיסים בשביל פלוג. חוסכים 18% מע"מ + מכסים +שאר
מי שלא קונה, חוסך גם את המיסים הרבים הכלולים במחיר המוצר וגם את עלות המוצר המיותר בעצמו. לאור העובדה שלנו אין פנסיה תקציבית נדיבה, שחסינה מכל מיתון או משבר, אנחנו חייבים לחסוך יותר ככל שגב' פלוג מחריבה לנו את החסכונות.
מרעין בישין  |  28.08.14
8.
תגובות ל-6, 7
6. שקל חלש אומר שיוקר המחיה עולה. איזה אחוז מהעובדים במשק הולך לקבל עבודה בזכות קצת יותר ייצוא ואיזה אחוז מהעובדים ממשיך עם אותה עבודה ופשוט רואה את כוח הקנייה שלו נשחק? ואיזה אחוז ממש מפוטר בגלל שהפעילות הכלכלית המקומית תרד בשל הירידה הכללית בכוח הקנייה? זה נזק נטו. למרבית המוצרים המיובאים נדמה לי דווקא אין מתחרים בארץ (למשל אלקטרוניקה, תיירות חוץ) אבל אפילו אם כן, הרי ברור שהכול נעשה יקר יותר כי הייבוא נעשה יקר יותר. תיאוריות מרקנטליסטיות אמורות היו כבר לעבור מהעולם...הלוואות לטווח קצר מאוד זה אולי לא רע. אבל כדאי שזה יהיה באמת לטווח קצר מאוד... כי רבית אפס זה מניפולציה מלאכותית של בירוקרטים, אין לה קשר למציאות ודינה לעלות לרמות נורמליות. וכשזה יקרה, אתה לא רוצה להיתקע עם הלוואה או עם משכנתא. 7. כן, עד שתעלה הרבית. רבית זה לא איזה יציר מלאכותי תלוש, היא אמורה לשקף מצב אמיתי בשוק. והמניפולציה שבנק ישראל עושה יכולה להחזיק מעמד לזמן מוגבל. כשהרבית תעלה בחזרה לרמות נורמליות, מי שלוקח היום משכנתא ימצא את עצמו בצרה צרורה.
גלעד אלפר  |  26.08.14
7.
ניתוח שגוי
זה הוא ניתוח שגוי מעיקרו. שקל חלש משמעו יותר יצוא והרבה יותר תעסוקה להרבה יותר עובדים במשק. עובדים אלה מוציאים כסף על אוכל, בילויים וגם על מוצרי יבוא. למרבית המוצרים המיובאים יש מתחרים בארץ שצעד זה מקנה להם יתרון ויזרים יותר כסף לכיסם ולשוק המקומי. כמו כן לכל אלו שיקחו הלואות לזמן קצר כדי להקים או לקדם עסק זה הזמן הנכון.
אלון  |  26.08.14
לכל התגובות