אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

ניתוח כלכליסט

הורדת הריבית ל-0.25%: החלטה וקוץ בה

החלטת בנק ישראל להוריד את הריבית מרמזת על אי־אמון ביכולתו וכוונותיו של האוצר לעצור בעצמו את הידרדרותו של המשק למיתון. הבעיה היא שהמהלך עלול לפגוע בהשקעות הזרות בארץ ולהוסיף אוויר חם לבועות המדאיגות באג"ח ובנדל"ן

26.08.2014, 07:14 | כתבי כלכליסט

הכרזת בנק ישראל על הורדת הריבית אתמול מאותתת כי הבנק מבין שהוא המבוגר האחראי במשק הישראלי. בעוד מרבית בתי ההשקעות הגיבו בצורה חיובית להורדה, כלכלנים בכירים במשק ונציגי הבנקים נאלמו דום וסירבו להעניק פרשנות פומבית למהלך על מנת שלא להסתכסך עם משרד האוצר.

קראו עוד בכלכליסט

הכלכלנים שכן הסכימו לדבר רמזו כי בעצם המהלך נגידת בנק ישראל קרנית פלוג לוקחת את מושכות ניהול המשק לידיה, מאחר שהיא מבינה כי את האטת המשק, שרק מחריפה נוכח מבצע צוק איתן, שר האוצר לא יעצור באמצעים פיסקאליים שברשותו כמו העלאת מסים או לכל הפחות אי־הפחתתם. הוא עדיין עסוק בקידום חוק 0% מע"מ, שיקטין את הכנסות המדינה ב־3 מיליארד שקל בשנה. לכן הנגידה משתמשת בכלים המוניטריים שבאמצעותה - הריבית.

ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר לפיד. יצטרכו לאזן את השפעות הורדת הריבית, צילום: אלכס קולומויסקי, נמרוד גליקמן ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר לפיד. יצטרכו לאזן את השפעות הורדת הריבית | צילום: אלכס קולומויסקי, נמרוד גליקמן ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר לפיד. יצטרכו לאזן את השפעות הורדת הריבית, צילום: אלכס קולומויסקי, נמרוד גליקמן

בעוד כלכלנים שונים רומזים על חוסר אמון השורר בין בכירי בנק ישראל לבכירי האוצר, יש הסוברים כי החלשות השקל מבטאת חוסר אמון כללי של המשק בהנהגה הכלכלית בארץ.

על עמדת בנק ישראל בכל הנוגע לאופן פעילות האוצר רומז ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר: "זה הכדור האחרון שנשאר לבנק ישראל על רקע החשש של כניסה למיתון. משרד האוצר צריך להתעשת ולהבין שהמשימה העיקרית שלו היא למנוע מיתון והאטה. יש לא מעט סימנים של האטה - סנטימנט שלילי של יצוא וצמיחה לנפש אפסית. צריך להפעיל את כל הכלים בראייה משולבת כדי לקחת את המשק למעלה".

אריאב הוסיף עוד כי "הורדת הריבית לא יכולה לבוא לבד, היא צריכה לבוא יחד עם מדיניות פיסקאלית מתאימה. בנק ישראל מאותת למשרד האוצר שזה היעד המרכזי. אסור להתעסק בנושאים שוליים ולהתמקד עכשיו במשימה הכי חשובה - למנוע גלישה למיתון".

עמרי מילמן

 

הרווח לחברות: תמחור נדיב מול תוצאות חלשות

המרוויחים המרכזיים יהיו היצואנים וחברות ההייטק

התיאוריות הכלכליות והמימוניות לא חוסכות בשבחי השפעת הריבית הנמוכה על המניות הנסחרות בבורסה. בסופו של דבר, שוק המניות הוא שוק לכל דבר ועניין וכשהריבית נמוכה, הביקוש להשקעות חלופיות כמו מניות גדל.

אלא שהתיאוריה הזו מתעלמת מהמציאות העסקית הבעייתית שבגללה הריבית ירדה אתמול לשפל היסטורי. אותן חברות שבשוק ההון יזכו לעדנה, חוות בעולם הריאלי האטה בצמיחה במקרה הטוב וצמיחה שלילית במקרה הרע. בשורה התחתונה, שוק המניות המקומי צפוי לנוע בין אופוריית הריבית הנמוכה שתזרים כספים לשוק המניות, לבין דיפרסיית הכלכלה הריאלית שנראית מקרטעת.

מי שבעיקר צפויים ליהנות ממהלך הפחתת הריבית הם היצואנים, שבשנים האחרונות סובלים מהתחזקות השקל. עד היום, פיקדון שקלי הבטיח תשואה גבוהה יותר מפיקדון דולרי, אולם הורדת הריבית האחרונה מביאה את הריבית בישראל לרמה זהה לזו שבארה"ב. המשקיעים לא אדישים לכך וחלקם יבחר להמיר את השקלים לדולרים, מה שיביא להתחזקות הדולר וישפר את מעמדם התחרותי של היצואנים. החברות המרכזיות שמושפעות מכך הן בין היתר חברות ההייטק הישראליות, שמבחינה עסקית מושפעות בעיקר מההתפתחויות מעבר לים, היכן שנמצא מרכז הכובד העסקי שלהן. גם החברות הממונפות עשויות לראות ברכה גדולה בהורדת הריבית, אם בזכות היכולת המשופרת שלהן למחזר חובות בריביות נמוכות בשוק ההון או אם בכך שהוצאות המימון שלהן יפחתו. מנגד, הבנקים עלולים להיפגע, היות שהרווחים שלהם בתחום העסקים המרכזי שלהם - הלוואות - הולכים ופוחתים ככל שהריבית יורדת, וכך גם יכולתם לספק ללקוחות שלהם תמריצים להשקיע בפיקדונות ובחסכונות.

יניב רחימי

 

מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט. תגובה חיובית של משקיעים, צילום: נמרוד גליקמן מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט. תגובה חיובית של משקיעים | צילום: נמרוד גליקמן מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט. תגובה חיובית של משקיעים, צילום: נמרוד גליקמן

 

השקעות באג"ח: עוד אוויר חם לניפוח הבועה

עידוד יתר בפעילות העסקית עלול לחזור למשק כבומרנג

בנק ישראל החליט על הורדת הריבית במשק לרמת שפל היסטורית, כששוק האג"ח נמצא בנקודת רתיחה. המשקיעים המוסדיים מסתערים על הנפקות אג"ח שזוכות לביקושי יתר מבלי שהן נדרשות להעמיד ביטחונות כלשהם שיבטיחו את החזר החוב לציבור המשקיעים. חברות זרות מתדפקות על שערי הבורסה בת"א, כדי לגייס אג"ח בתנאים שהן יכולות רק לחלום עליהם בבורסות בארה"ב ובאירופה.

 

היעדר אלטרנטיבות השקעה מביא לידי כך שתמחור האג"ח בבורסה לא משקף את הסיכון הטמון בהשקעה בהן, ומה הפלא? כשפיקדון בנקאי חסר סיכון נותן פחות מ־1% בשנה, פתאום אג"ח של פז נפט ב־2% נראית כמו מציאה של ממש.

לכאורה, ירידה של 0.25% נוספים בשיעור הריבית לא אמורה לייצר דרמה של ממש. אלא שמדובר בשינוי משמעותי היות שהוא מביא את הריבית לרמת שפל שצפויה להזיז מיליארדי שקלים שישבו על הגדר לעבר שוק האג"ח, ולהביא להתנפחות נוספת בבועת המחירים בבורסה. משקיע ששם את כספו בפיקדון בנקאי חסר סיכון ומבטיח לעצמו תשואה שנתית זעירה של 0.25%, באותו מעמד מבטיח לעצמו ברמה גבוהה של ודאות גם שחיקה של הכסף שלו, היות שהריבית נמוכה מקצב עליית המחירים. כלומר, אינפלציה גבוהה מהריבית מבטיחה הפסד ריאלי לחוסך.

הורדת הריבית עשויה להיטיב עם החברות הציבוריות שישכילו לנצל את הגאות בשוק ההון ולמחזר את החוב הקיים שלהן בריביות נמוכות ובתנאים נוחים. הרי זאת המטרה המרכזית של בנק ישראל - לעודד את הצמיחה והפעילות העסקית.

אלא שלמרבה הצער, הניסיון מלמד שכשהכסף "מחולק" בזול, החברות הציבוריות נוטות להתפתות כמו ילד בחנות ממתקים ולגייס רק מפני שאפשר. אם כך אכן יקרה, בעוד כמה שנים מהיום הנגידה תצטרך לטפל בבעיה מסוג אחר - גל חדש של הסדרי חוב. מי שמצפה שחגיגת התשואות תימשך עתיד להתאכזב, כשאת רווחי ההון יחליפו הפסדי הון. כשזה יקרה זה יהיה כואב והפחתת הריבית מאתמול רק דוחה את הקץ.

יניב רחימי

 

השוואה עולמית: מצטרפים לריבית האפסית של ארה"ב ואירופה

ישראל מאבדת מהאטרקטיביות עבור משקיעים זרים בהשוואה למדינות המערב

הורדת הריבית שעליה הכריז אתמול בנק ישראל הופכת את הריבית במשק הישראלי לדומה לרמת הריבית בארה"ב. בארץ היא תעמוד מספטמבר על 0.25%, בעוד בארה"ב הריבית נמצאת כרגע בטווח של 0%–0.25% ובאירופה היא עומדת כיום על 0.15%–0.25%. משמעות הדבר היא שאם עד כה למשקיעים הזרים היה תמריץ להשקיע במדינת ישראל, התמריץ הזה נגוז. העלייה המיידית של הדולר ב־0.8% ושל היורו ב־0.7% לאחר ההודעה היא ההוכחה הניצחת לטענה זו.

 

השאלה הגדולה שמתעוררת כעת היא אם העובדה שהריבית בישראל דומה לריבית באירופה ובארצות הברית תשפיע על מחזורי המסחר בבורסה. שאלה נוספת היא מה תעשה נגידת בנק ישראל קרנית פלוג אם הצמיחה במשק לא תתאושש למרות הורדת הריבית, מה יהיה הצעד הבא של בנק ישראל בעולם שבו הוא כבר ירה את הכדור האחרון במחסנית.

בעיה נוספת שעלולה להתעורר בעתיד הנראה לעין נוגעת לכך שהריבית בארצות הברית עשויה לעלות כבר במחצית השנייה של 2015, ואז למעשה לא תיוותר לנגידת הבנק המקומי ברירה אלא להעלות את הריבית גם בישראל, סיטואציה שעלולה להיות בעייתית אם הצמיחה לא תספיק להתאושש עד אז. גם אם ההערכות לגבי ההתאוששות בארה"ב אופטימיות מדי, ובסופו של דבר הריבית בארצות הברית תעלה רק ב־2016, עדיין מדובר בפרק זמן קצר יחסית שבו ניתן יהיה לשמר את רמת הריבית הנוכחית בישראל.

בסוף השבוע האחרון אמרה יו"ר הבנק הפדרלי האמריקאי ג'נט ילן במסגרת ועידת ג'קסון הול שכלכלת ארצות הברית מתקדמת ליעדים של תעסוקה מלאה, וגם האינפלציה מתקרבת ליעדים שהבנק הפדרלי הציב. ההערכות בשוק לפני הנאום היו כי העלאת הריבית בארצות הברית לא תתרחש לפני המחצית השנייה של 2015; אולם לדברי ילן, השיחות בפד עברו בתקופה האחרונה להתמקד במועד הנכון להעלאת הריבית, כך שהיא בהחלט כבר עשויה להיות בפתח. בשבוע שעבר פורסמו פרוטוקולי החלטת הריבית האחרונה של הפד, ומהם עולה כי כמה חברים בוועדה המוניטרית של הבנק סבורים כי יש להעלות ריבית מוקדם יותר מכפי שסברו קודם.

כעת תצטרך פלוג לקוות שהעלאת הריבית בארצות הברית תתעכב ושהמשק הישראלי יחזור לפסי צמיחה, כאשר נשק הריבית מוצה לחלוטין ורכישות האג"ח יהיו המפלט האחרון של בנק ישראל, ממש כמו באמריקה.

ניר צליק

 

שוק הדיור: בבנקים לא צופים שינוי בינתיים

רוכשי הדירות צפויים להמשיך לחכות לרפורמות למרות הריבית הנמוכה

אחד השווקים העיקריים שיושפע מהורדת הריבית הוא שוק הנדל"ן, שנמצא כיום גם ככה במצב של חוסר ודאות. מצד אחד, ריבית נמוכה מעלה את כדאיות ההשקעה בנדל"ן אל מול הריבית בשוק שהולכת ויורדת. בנוסף, הריבית הנמוכה גורמת למשכנתאות להיות זולות יותר ובכך מעודדת את הציבור לקחת עוד ועוד משכנתאות, שהיקפן ב־2014 הגיע נכון לחודש יולי ליותר מ־30 מיליארד שקל. מנגד, הורדת הריבית פוגשת את שוק הדיור בהקפאה ובהמתנה לראות מה יעלה בגורל הרפורמות השונות שמתכנן קבינט הדיור. רק בשבוע שעבר פרסם האוצר כי ברבעון השני של 2014 היקף העסקאות לרכישת דירות ירד ב־13%.

 

המפקח על הבנקים דודו זקן. לא פוסלים הטלת מגבלות נוספות, צילום: מיקי אלון המפקח על הבנקים דודו זקן. לא פוסלים הטלת מגבלות נוספות | צילום: מיקי אלון המפקח על הבנקים דודו זקן. לא פוסלים הטלת מגבלות נוספות, צילום: מיקי אלון

במערכי המשכנתאות של הבנקים לא צופים בינתיים השפעה גדולה של הורדת הריבית. אם עד עכשיו היא כאמור פעלה באופן ברור להגברת הביקושים לדירות ולמשכנתאות, גורמים במערכת הבנקאית מציינים כי שוק הדירות מגלה אדישות מסוימת כלפיה, ומסכמים כי ההשפעה תהיה חלשה מבעבר ולא תשנה את האיזון של השוק. זאת אף ש"גם השפעה קטנה על שוק כמו שוק הדיור היא השפעה מסוכנת", לפי גורם בשוק המשכנתאות.

את האדישות המסוימת מסבירים בבנקים בשתי דרכים. הראשונה היא כי המחירים בשוק המשכנתאות נמוכים מאוד כיום, ולכן ההשפעה של הורדת ריבית היא מעטה. "המרווח היום הוא כזה שבקושי אפשר לנגוס בו", אומר גורם באחד הבנקים. נכון למאי 2014, הריבית הממוצעת של משכנתאות במסלול הפריים עמדה על 2%. זאת בהשוואה לסוף 2013, אז עמדה הריבית הממוצעת על 2.3%.

ההסבר השני הוא כי רפורמת 0% מע"מ ורפורמת מחיר מטרה הכניסו את שוק הנדל"ן כאמור לקיפאון. נתוני האוצר האחרונים מראים כי חלה ירידה משמעותית ברכישת דירות, מה שכמובן מפחית זמנית את הלחץ והביקושים על נטילת משכנתאות. "סביבת המאקרו של השוק - 0% מע"מ ורפורמת מחיר מטרה - חזקה כיום יותר מהחלטת הריבית", אומר דודי מייזליק, מנהל אגף המשכנתאות של בנק מרכנתיל. "בסופו של דבר התועלת השולית פה היא נמוכה, ולכן אנחנו לא צופים השפעה משמעותית להורדת הריבית".

בבנקים מציינים כי סיבות אלו עומדות גם לנגד עיניה של נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. "גם בנק ישראל רואה את האדישות הזאת, והיא מהווה בשבילו כר נוח להפחתת ריבית", אומר גורם בנקאי. "אם בעבר הבנק חשש מאוד מהורדת ריבית בגלל ההשפעה על שוק הדיור, האקלים היום מאפשר לו אצבע קלה יותר על ההדק".

עם זאת, נוכח הירידה בריבית ב־0.5% בחודשיים האחרונים, בבנקים לא פוסלים אפשרות כי במציאות הקיימת בנק ישראל ישית מגבלות נוספות על תחום המשכנתאות כדי לצננו - צעד שהוא השתמש בו בפעם האחרונה באוגוסט 2013.

תומר ורון

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות