האם יש הצדקה כלכלית לאצטדיונים החדשים?

העונה ייחנך במבואות הדרומיים של חיפה אצטדיון עירוני חדש, על שם סמי עופר. האצטדיון יחליף את האצטדיון העירוני בשכונת קריית אליעזר, ששירת נאמנה את שתי הקבוצות העירוניות של חיפה מאז שנות החמישים.

.

אצטדיון סמי עופר הוא אחד מזירות הספורט החדשות שהוקמו או שופצו בשנים האחרונות בישראל, כמו גם האצטדיון החדש בפתח תקווה — "המושבה", שהחליף את אצטדיון "האורווה"; האצטדיון החדש בנתניה שהחליף את אצטדיון "הקופסה"; האצטדיון שמוקם בימים אלו בבאר שבע וההרחבה של אצטדיון טדי בשכונת מלחה בירושלים לצד הארנה, שמוקמת בסמוך לו. לצד הקמת/שיפוץ אצטדיונים אלו, ישנה כוונה להפוך את אותם אצטדיונים למרכזי מסחר וקניות כפי שנעשה בחו"ל.

לפי אומדני מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה, אין הצדקה כלכלית להקמה של מסחר קמעונאי רגיל בשטחי אצטדיונים למעט עסקים מאוד ספציפיים, כאשר אלו נמצאים באזורים ללא קהל טבעי בסביבתם המיידית. היעדר מסה של שטחים ליצירת תמהיל עסקים שמתאים לחוויית הקנייה שאותו מחפש הלקוח הישראלי יהפוך את המסחר לכזה שאינו מושך קהל רב, אינו מצדיק אותו ונועד לכישלון.

רמת העניין בקבוצה עירונית אחת ובמתקניה אינה פונה בישראל לקהל רב, כיוון שלרוב קיימת רק קבוצה עירונית אחת, ולכן השימוש באצטדיון הוא למשחק אחד בלבד בשבועיים ורק בעונת הכדורגל. הספורט הישראלי והמסורת של מתקני הספורט בארץ אינם אטרקטיביים להקמת מרכזי מבקרים או מוזיאונים לקבוצות, כולל אפילו קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב, הידועה באירופה.

אצטדיון סמי עופר. אין ספק שבמטרופולין כמו חיפה יש הצדקה בהקמה של אצטדיון חדש | צילום: צבי רוגר עריית חיפה

אצטדיון סמי עופר

כלכלני גיאוקרטוגרפיה מעריכים כי האצטדיון לבדו לא יכול להוות מוקד משיכה לקהל משמעותי ולייצר ערך כלכלי, כשם שאצטדיונים אחרים בארץ לא מייצרים ערך כזה. אצטדיון סמי עופר בחיפה מוקם כחלק ממרקם עירוני, שנמצא בהתהוות במבואות הדרומיים של העיר. האצטדיון הוקם בעלות של כחצי מיליארד שקל והוא כולל כ־30,000 מקומות, ויציע למבקרים כ־1,600 מקומות חניה. הוא נמצא בסמוך לאחד מאזורי התעסוקה המוצלחים בצפון הארץ (מת"מ), בסמיכות לשטחי המסחר הרבים בקניון חיפה ומתחם קסטרא. הוא קרוב לתחנת רכבת, לצומת דרכים מרכזית ולשכונת המגורים החדשה. בחזית האצטדיון יוקמו שטחי מסחר בילוי ובידור ורחבה גדולה, שיכולה לשמש מוקד לאירועי תרבות ולמופעי רחוב.

אין ספק שבמטרופולין כמו חיפה יש הצדקה בהקמה של אצטדיון חדש, שיאפשר שימוש בשטחים שיתפנו בשכונת קריית אליעזר וייצר לחובבי הכדורגל בעיר חוויה חדשה ובינלאומית. אך כדי שהערך האורבני והכלכלי של האצטדיון יעלה על המאזן של מספר צופים שיגיעו לצפות בהתמודדויות של הקבוצות העירוניות, יש לנצל את האצטדיון לאירועי תרבות גדולים ולייצר קריית ספורט מרוכזת שתוכל לנצל את המתקן סביב עולם התוכן הרלבנטי אליו שמתחבר להתפתחות של האזור ולהיצע שכבר קיים במקום.

אצטדיון המושבה, פתח תקווה. כמה הוא עולה בשנה וכמה הוא מחזיר? | צילום: באדיבות אתר ההתאחדות לכדורגל

אצטדיון המושבה

אצטדיון המושבה שהחליף את אצטדיון האורווה הוותיק הוקם בהשקעה של כ־200 מיליון שקל, ומכיל כ־12 אלף מקומות ישיבה ועבורם כ־1,200 מקומות חניה. האצטדיון ממוקם בחלקה הצפוני של העיר, קרוב לשכונות המגורים החדשות (הדר המושבות ונווה גן), ובסמיכות לאזור תעסוקה, תעשייה ומלאכה. בנוסף, האצטדיון נמצא בסמיכות רבה לצירי תנועה ראשיים: כביש 5, כביש 4 ותחנת הרכבת של קריית אריה. באופן זה, הנגישות לאצטדיון לבאים מחוץ לעיר גבוהה מאוד. במתחם האצטדיון ישנה חנות אופניים שמארגנת פעילויות פנאי שונות, פאב ספורט (סטלמך), מועדון ביליארד ועוד. כך נעשה שימוש יומיומי, ובכל שעות היום בשטחי האצטדיון לרווחת כל תושבי העיר. לצד ניצול השטחים הציבוריים הרבים באצטדיון גם יש החזר מהיר יותר של ההשקעה באצטדיון. אך עדיין, הפיתוח הסביבתי בקרבת האצטדיון לא הושלם באופן שמהווה מוקד משיכה לקהל שאינו חובב ספורט, בטווח שבין האצטדיון והכביש הראשי עדיין יש ערימות חול ואין טיפוח של דרכי הגישה.

אצטדיון נתניה. עובדים על זה | צילום: באדיבות אתר ההתאחדות לכדורגל

האצטדיון העירוני נתניה

האצטדיון נחנך במהלך 2012 והחליף את אצטדיון הקופסה במרכזה הוותיק של העיר, שבמקומו יוקם פרויקט מגורים חדש. האצטדיון בנתניה הוקם בהשקעה של כ־250 מיליון שקל, הוא מכיל כמעט 14,000 מקומות ישיבה ועבורם כ־1,200 מקומות חניה. האצטדיון ממוקם בחלקו הצפוני של אזור התעשייה ספיר סמוך למתחם המסחרי רוגובין־פדרמן. בסמוך לאצטדיון, הקימה העירייה את מתחם האימונים של הקבוצה העירונית, שגם הוא בפני עצמו מתקן ספורט מכובד. אף שהאצטדיון ממוקם במרחק עשרות מטרים בודדים מכביש 2 (תל אביב־חיפה), הנגישות אליו היום עדיין בעייתית, ובימים שבהם מתקיים משחק באצטדיון ישנם עומסי תנועה כבדים בסביבתו. כ־6,000 מ"ר מיועדים למסחר ולתעסוקה באצטדיון. דמי השכירות באצטדיון נעים סביב 35–50 שקל למ"ר, וכך מספקים הכנסה שנתית של כ־2 מיליון שקל על שכירות לעירייה.

עיריית נתניה השכילה להשכיר את מרבית השטחים באופן שישרת את העירייה מבחינה כלכלית מחד גיסא, ויוסיף ערך לשימוש במתקן מאידך גיסא. על פני שטח של כ־1,400 מ"ר מוקמו משרדי המרכז הישראלי לבנייה שהיה עד כה בגעש, ובנוסף הושכרו כ־4,000 מ"ר לפתיחה של מרכז ספורט שיכלול חוגים, מכון כושר, מכירת מוצרי ספורט, וכן פתיחה של פאב ספורט במתחם האצטדיון. באופן זה, שטחי האצטדיון משמשים את הקהל העירוני בשעות היום כמשרדים, בשעות הצהריים לחוגים ופעילויות ספורט לכל המשפחה, בערב לספורט ובילוי ובסופי שבוע לצפייה במשחקי כדורגל.

היכל נוקיה. חלק מהמרקם האורבני | צילום: טל שחר

לא שאלה כלכלית

עלות בניית אצטדיון מגיעה למאות מיליוני שקל ולא תמיד מחזירה את עצמה, אבל בהסתכלות כוללת, הקמה של אצטדיון עירוני היא לא רק שאלה כלכלית, אלא שאלה של תרבות, פנאי וספורט ושל מעמד ויוקרה עירוניים. לצד זאת, אין הצדקה שאותם מבני ענק יהיה רק מונומנטים במהלך רוב ימות ושעות השבוע. באמצעות תכנון כולל שיהיו בו התאמת תשתיות ותמהיל שימושים נלווה לאצטדיון יהיה אפשר להגיע לניצול אופטימלי של השטחים הללו לפעילות פנאי ולפעילות עסקית בצורה שתשפר את רווחת התושבים ואת רווחת הגוף שמפעיל את הנכס. לצד כל אלו, ההקמה של אצטדיונים חדשים היא הזדמנות מצוינת לרשות המקומית לבצע שלושה תהליכים מקבילים:

התחדשות עירונית במקומות שבהם פעלו האצטדיונים הישנים, כפי שקרה במתחם ימק"א בירושלים, באצטדיון האורווה בפתח תקווה, ועתיד להתרחש במתחם אצטדיון הקופסה בנתניה וככל הנראה גם בחיפה בקריית אליעזר. האצטדיונים הישנים ממוקמים במקרים רבים במרכזי הערים, שהם אזורים צפופים שהבנייה בהם מוגבלת מאוד, או באזורים שהידרדרו עם השנים, והתחדשות עירונית באמצעות הליכי בינוי־פינוי, למשל, מהווים עבורם קרש הצלה. הריסת מגרשי ספורט והקמה של פרויקטים חדשים למגורים בהיקף של מאות יחידות דיור במקומם יכולה לחזק במידה רבה את מרכזי הערים שבאופן טבעי מושכים אליהם אוכלוסייה מקומית ותיקה.

אפשר לנצל את ההקמה של אצטדיונים חדשים בפאתי הערים בסמוך לשכונות חדשות או לאזורי תעשייה, לשיפור תשתיות תחבורה ותשתיות נלוות כחלק מעבודות התשתיות.

אפשר לנצל את השטחים הציבוריים של האצטדיון למסחר אחר כפי שנעשה בימים אלו בהיכל נוקיה בתל אביב שבו כ־2,500 מ"ר מסחרי. בחזית ההיכל נפתחו בשנים האחרונות כמה חנויות, כמו סניף של רשת הביגוד זברה, למטייל, חנות אופניים וחנות מזכרות של מכבי תל אביב, ולצדם פועלים מספר בתי אוכל. היתרון המשמעותי של היכל נוקיה אינו מבוסס על קהל באי האולם, והוא מבוסס על הזמינות היומיומית לתושבים שמתגוררים בשכונת יד אליהו לצד מאות ואלפי מועסקים באזור ציר יגאל אלון בתל אביב.