שורת הרווח המוסף של שטראוס

בשטראוס מצליחים להפיק בכל שנה דו"ח אחריות תאגידית שניתן להכתיר אותו כמקיף והאיכותי בישראל. זה נובע מהאימוץ של אסטרטגיות האחריות התאגידית בקבוצה, אבל גם מחוסר התחרות מצד חברות אחרות - שבוחרות שלא לדווח, או מגישות דו"חות דלים בנתונים, ללא מיפוי של נושאים חשובים וללא יעדים. החודש פרסמה שטראוס את דו"ח האחריות התאגידית שלה לשנת 2013. הדו"ח עלה כיתה בכמה מובנים לעומת דו"ח 2012. קודם כל, סטנדרט הדיווח השתנה ל־G4, תקן הפיקוח העדכני ביותר. ויותר מכך - לראשונה שטראוס הציבה תוכנית אסטרטגית עם יעדים כמותיים לעתיד. בנוסף, דווחו פרמטרים חדשים שלא דווחו בשנים קודמות, כמו למשל שיעור הספקים שהם עסקים בבעלות נשים.

כדי להגיע לתוצאה הזו, קודם כל מיפו בחברה את הנושאים החשובים, לא למנהלי שטראוס, אלא לעובדים, ללקוחות, לספקים ולבעלי המניות. כך סימנו נושאים מהותיים – קידום אורח חיים בריא, שקיפות במוצרים ושיווק אחראי, צמצום פסולת וצריכת משאבים, שרשרת אספקה אחראית, גיוון והשקעה בעובדים - והציבו לכל אחד מהם יעדים (כמותיים ולא כמותיים) להשגה עד שנת 2020. יש בדו"ח כמה אמירות פורצות דרך. למשל, שלחברת המזון השנייה בגודלה בישראל יש אחריות על התזונה שלנו, ושחובתה לשפר את התזונה ואת אורח החיים של הישראלים. בנוסף, החברה לוקחת על עצמה אחריות על טיפוח עסקים קטנים, ספקים ויזמים - בפרט עסקים בבעלות נשים, ובכלל לדאוג לשרשרת רכש הוגנת.

אז האם השקעת המשאבים הגדולה במיפוי וניתוח שאלות של הוגנות חברתית, תזונה נכונה ויחס לספקים, משרתת בכלל את החברה? הרי מטרת החברה בסופו של יום היא להרוויח כסף, ולא ברור איך מדידה של העסקה הוגנת בברזיל תורמת לשורת הרווח של תאגיד המזון. על כך אומר ל"כלכליסט" מנכ"ל שטראוס גדי לסין, כי "שטראוס מאמינה שכדי להצליח, היא צריכה להיות קשובה לקהילות שבהן היא פועלת. כשם שחברה מודדת את עצמה בפרמטרים ברורים בהיבטי מכירות ויעילות תפעולית - נכון שהיא תמדוד את עצמה במדדים שקופים ומדויקים גם בנושאי קיימות".

תזונה: הפחתת השומן במוצרים ותיקים

שטראוס תוקפת את מישור התזונה משני כיוונים - שיפור תזונתי במוצרים קיימים, והשקות של מוצרים בעלי טענה בריאותית כלשהי. מה שהיה חסר בפרק הוא אמירה כמותית כלשהי על המצב כיום, כלומר כמה מתוך המוצרים של שטראוס יכולים להיות כבר היום חלק מאורח חיים בריא וכמה לא - ולסמן יעד בנושא זה.

עם זאת, קשה לשפוט את שטראוס בחומרה בנושא זה, שכן בכל הקשור לתזונה וחברות תעשייתיות, אפילו ענקיות המזון הגלובליות עוד לא מצאו מה הדרך הנכונה להציג את הנתונים האלה לציבור. אחת הבעיות הגדולות של חברות אלה בנושאי תזונה היא מסחרית - כאשר הן מפחיתות סוכר ומלח במוצרים מסוימים, הצרכן מתחיל להעדיף את המוצרים המתחרים. קל וחומר כאשר הן מכריזות בצורה רשמית כי מוצרים מסוימים אינם בריאים.

היעד הכמותי של שטראוס בפרק זה מחייב את החברה להגדיל ב־15% את מכירות המוצרים בעלי הטענות הבריאותיות - אך כאמור החברה אינה מציינת כמה מתוך המכירות שלה כיום שייכות למוצרים כאלה, כך שקשה להעריך אם היעד הזה יוביל לשיפור של ממש בתזונה הישראלית.

גדי לסין נשיא ומנכ"ל שטראוס | צילום: אוראל כהן

מנגד, אם לשפוט לפי סיפור הפחתת השומן בחומוס המופיע בדו"ח, הניסיון של שטראוס לשפר מוצרים הוא אמיתי. הדוגמה של הדו"ח נוגעת לשיעור השומן בחומוס המוכן. בעוד רוב הקטגוריה מכילה כ־30% שומן, בשטראוס השיקו בתחילת 2014 חומוס כפרי עם 9.5% שומן. גם סלטים אחרים בקטגוריה עברו לגרסאות מופחתות שומן, מבלי להדגיש זאת במסרים השיווקיים ללקוחות.

עובדים: קידום נשים לעמדות ניהול

בכל הקשור לגיוון כוח העבודה, המשימה המרכזית של שטראוס נשארה קידום נשים לעמדות ניהוליות. היעד הוא 50% מנהלות עד 2020 בכל פעילויות החברה בעולם, כאשר במקביל חושף הדו"ח ל־2013 כי עדיין יש פערי שכר בחברה בין גברים לנשים כמעט בכל הדרגים ובכל המדינות. למעשה, הדרג היחיד שבו נרשם שכר שווה לנשים וגברים הוא הדרג של עובדים שאינם מנהלים בברזיל. בכלל, ברזיל היתה המדינה ה"שוויונית" ביותר ברמות השכר, ושם גם בהנהלה נשים הרוויחו רק 8% פחות מגברים. בישראל המנהלות הבכירות הרוויחו 23% פחות מהגברים. פערים אלה לא נובעים ממדיניות שכר מפלה, אלא מכך שנשים עדיין לא הצליחו להתברג בצורה שווה במשרות מתגמלות יותר (גם מפני שהנשים בדרך כלל תופסות את תפקיד ההורה העיקרי במשפחה, על חשבון פיתוח הקריירה).

שטראוס הציגה שקיפות נדירה לא רק בפערי השכר, אלא בשיעורי השילוב של אוכלוסיות רבות ומגוונות בחברה, לרבות נתוני השוואה ברורים לשנת 2012. כך עולה מהדו"ח כי שיעור עובדי שטראוס מעל גיל 50 היה 9% בשנת 2013 לעומת 13% ב-2012, וכי שיעור העובדים בני המיעוטים ירד ל־10% לעומת 11% בשנת 2012. שיעור העובדים בעלי מוגבלויות דווקא עלה מ־1.1% לשיעור של 1.6%.

סביבה: פיתוח אריזה מתכלה לחטיפים

זה כמה שנים ששטראוס מפעילה את פרויקט "אלפא שטראוס" שנועד לקשר את החברה עם טכנולוגיות מדעיות חדשות. חטיבה זו מבטיחה שבכל שנה תוכל שטראוס להציג שורה של תהליכים חדשניים להשקת מוצרים מזינים יותר או תהליכים ידידותיים יותר לסביבה.

השנה דיווחה שטראוס כי היא מנסה לפתח שקית גמישה ביולוגית מתכלה (שיכולה לשמש לאריזת חטיפים) - שבשימוש נרחב יכולה לחסל את בעיית הפסולת של שקיות החטיפים, שכיום רק 5% מהן מגיעות למיחזור. לצורך הפיתוח התקשרה שטראוס עם סטארט־אפ ישראלי בשם Tipa (בבעלות אישה, דפנה ניסנבאום). הטכנולוגיה כבר נמצאת בשלבי פיילוט, ושטראוס צופה כי ייתכן שכבר ב־2015 יעלו על המדפים חטיפים בשקית החדשה.

פיילוט נוסף הוא מתקן זעיר לטיפול בשפכים שפותח עם חברת AMTR, ונבדק במפעל הסלטים בכרמיאל. המפעל בכרמיאל הציג תוצאות יפות באופן כללי: בעוד שטראוס כולה הציגה עלייה לא מחמיאה של 14% בצריכת אנרגיה, מים וטביעת רגל פחמנית - המפעל בכרמיאל הצליח בתוך שנה אחת בלבד להפחית 9% בצריכת אנרגיה לטונה מוצר, ו־6% בצריכת המים לכל מוצר. זאת באמצעות יישום של תהליכים פשוטים כמו כיבוי מכונת הקרח בסופי שבוע, וגם תהליכים מורכבים יותר כמו החלפת מסנני מים למניעת סתימות.