אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הון אנושי: קום, תעשה מדינה

הון אנושי: קום, תעשה מדינה

אלופים ואנשי עסקים באו לחגוג עם יום טוב סמיה, אבל קיבלו את סטף ורטהימר סוגר חשבון עם כל מה שהולך פה

28.08.2014, 10:12 | טלי שמיר
יום שישי, חופש גדול. בסינמה סיטי גלילות ילדים רצים וצווחים וריח הפופקורן נישא באוויר. מאחורי פסלי בובספוג מתגלה חבורה של גנרלים ואנשי עסקים שבאו לאכול ארוחת בוקר לכבוד יום הולדתו והשקת ספרו של האלוף במיל' יום טוב סמיה, שחזר מחודש מילואים בדרום.

באתי לדבר על מה שאני תמיד מדבר: תפסיקו לדבר. סטף ורטהיימר (במרכז) עם יום טוב סמיה ועוזרו צבי טרופ באתי לדבר על מה שאני תמיד מדבר: תפסיקו לדבר. סטף ורטהיימר (במרכז) עם יום טוב סמיה ועוזרו צבי טרופ באתי לדבר על מה שאני תמיד מדבר: תפסיקו לדבר. סטף ורטהיימר (במרכז) עם יום טוב סמיה ועוזרו צבי טרופ

מיד בהגיעי אני פוגשת את עו"ד ששי גז ושואלת אותו מה דעתו על הלוקיישן. "החיים זה סרט, לא?”, אומר גז ופונה לספר מה הביא אותו לאירוע: "אני ויום טוב נולדנו באותו יום, באותו בית חולים, האמהות היו באותו חדר ולקחו אותנו באותה מונית. מאז אנחנו נפגשים בכל יום הולדת".

תור ארוך מוביל אל סמיה, נשיא ומנכ"ל החטיבה לאנרגיה אלטרנטיבית של החברה לישראל, שחותם על ספרו "מנהיגות ברגעים של אמת" (ציטוט נבחר: "חיי כל אדם הם נהר, ולכל נהר יש מעיינות שמזינים אותו"). עמודי הספר האחרונים נסגרו בזמן שסמיה גויס לתפקיד סגן מפקד פיקוד דרום בצוק איתן.

בקצה התור לפגוש את חתן השמחה המתין בסבלנות לוני הרציקוביץ', הבעלים של ישפאר, חבר של סמיה מהצנחנים. "התפקיד של העם בישראל זה לשמור על השגרה ועל איכות החיים", הוא אומר. על יד המזנון הבוס של סמיה בחברה לישראל, ניר גלעד, מנשנש רוגלך ומסרב לדבר איתי. לא רחוק ממנו עומד אלוף פיקוד צפון יאיר גולן. אני שואלת אם הם לא מרגישים קצת מנותקים. “זו הזדמנות להעלות כשירות", הוא עונה.

לי ולסמיה היה יום טוב. ששי ודניאלה גז לי ולסמיה היה יום טוב. ששי ודניאלה גז לי ולסמיה היה יום טוב. ששי ודניאלה גז

בצד, נמנע מההמון, אני פוגשת את סטף ורטהימר, האבא הגדול של התעשייה בישראל, שעון על קיר. “ביקשו ממני לדבר, אז באתי", הוא מסביר. על מה? “על מה שאני תמיד מדבר: שיפסיקו לדבר ויתחילו לעבוד".

אחרי שכולם אכלו, שתו וקיבלו חתימה, נכנסנו אל אחד מאולמות הקולנוע. על הבמה ישבו סמיה, ורטהימר, גולן ופרופ' אסא כשר. זה היה האות לורטהימר לקחת פיקוד על הבוקר ולהתחיל לירות לכל עבר.

"הושיבו אותי ליד מישהו מהאקדמיה ומישהו מהצבא. עכשיו אני אסביר לכם למה צריך אזרחים, לא גנרלים או פרופסורים", הוא פתח. "מדינת ישראל היא מערכת של ממשלה, צבא ועובדים סוציאליים. הם הרוב. האזרחים הם המיעוט. אני ער לחשיבות של הביטחון. ואני ער לחשיבות של לעזור למסכנים ועובדים סוציאליים וכל השטויות האלה. ואני ער לצורך בעורכי דין ושופטים מפני שאין מספיק פושעים במדינה, צריכים לתת גם להם עבודה.

"אני גם ער לאקדמיה שהיתה עמוד התווך של הקמת המדינה והיום לא מתעסקת בזה אלא בעיקר מכינה אנשים לרדת מהארץ. בשונה מכל המדינות המצליחות, האקדמיה שונאת את התעשייה, אוהבת את ההייטק ולא מבינה שחלק גדול מההייטק בורח לפאלו אלטו.

תמיד מוכן. יאיר גולן תמיד מוכן. יאיר גולן תמיד מוכן. יאיר גולן

"ההייטק מייצר תעסוקה ל־5% מכוח האדם, וליתר אין מה לעשות. כדי שהמדינה תעמוד על הרגליים צריך שלכולם תהיה עבודה.

"הצבא עושה כנראה עבודה טובה אבל לא מכין את הילדים לבנות את המדינה, אלא ללכת לאוניברסיטה בשביל שחבר'ה שלא הצליחו יהיו פרופסורים. המערכת היא בעצם רבע אנשי צבא, רבע עורכי דין ושופטים ועובדים סוציאליים - שצריכים שאנשים לא יצליחו מפני שאחרת לא תהיה להם עבודה.

"אני מוכרח לדאוג שהאזור יצליח כדי שגם לפלסטינים יהיה מה להפסיד. המטרה שתהיה לנו מדינה נורמלית, בלי המשיח ועם אנשים שרוצים לעבוד ולא רק לדבר.

"שאלתי את עצמי כמה מהאנשים עובדים באמת והגעתי למסקנה שאולי 5%", הכריז האיש שהמציא את ישקר וזכה למחיאות כפיים. "אבל הם לא נחשבים. הייצור, שיוצר מקומות עבודה ומתחרה בעולם, ממנו אנחנו מתרחקים".

כשורטהימר ירד מהבמה ניגש אליו בחור. “אתה ויגאל ידין הייתם בבר מצווה שלי", הוא מספר לו, “בשבילי הייתם הסלבריטיז. לא כמו היום, האח הגדול והפח הגדול".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות