ג'ובס טעה: הטאבלט לא יביס את הלפטופ

אופנה חולפת

כשסטיב ג'ובס הציג את הטאבלט שלו ב-2010, היו לא מעט אנשים שהיו משוכנעים שזה היה מעשה ההונאה הגדול ביותר שביצע: הוא יצר בהבל פיו קטגוריה חדשה של מוצר שאף אחד לא באמת צריך והיח"צ שלו היה כל כך מוצלח, שהוא הצליח למכור מאות מיליוני יחידות. במהרה, ניבאו עיתונאים ואנליסטים את מותו של הלפטופ ושהעתיד יפעיל טאבלט.

ארבע שנים אחר כך, כשהאשליה מתפוגגת, נשאר טים קוק (כרגיל) עם הג'וב הלא נעים של איסוף הרסיסים. המכירות של האייפד עצרו בחריקת בלמים ברבעון האחרון, אבל טים קוק מתעקש לראות בכך רק "מהמורת מהירות" בדרך ואומר שהוא "לא יכול היה להיות מאושר יותר" מארבע השנים הראשונות של האייפד. 

זה ודאי נכון: האייפד היה אחד המוצרים המוצלחים ביותר של אפל מבחינת מכירות. אבל ההאטה היא לא במכירות האייפד לבדו, אלא במכירות הטאבלטים כולם. הסיבה לכך, בסופו של דבר, פשוטה: הטאבלט הוא בעיקרו מוצר צריכת תוכן. את זה הוא עושה מצוין. אבל פה יש שתי בעיות. קודם כל, יש מוצר חדש, שעושה את זה לא פחות טוב - הפאבלט, טלפון גדול/טאבלט קטן. בנוסף, אנשים רוצים שהמחשב שלהם יהיה מסוגל גם ליצור, לא רק לצרוך. ובזה אין לטאבלטים יתרון על פאבלטים ויש להם חסרון מובהק ביחס למחשבים של ממש.

הדיבורים על מותו של המחשב היו מוקדמים. אפל בעצמה נוכחת בכך, לאור ההצלחה יוצאת הדופן של מכירות המק שלה, שבאו על רקע הירידה החדה במכירות הטאבלטים. יצרני הטאבלטים, במילים אחרות, שתו יותר מדי מהתעמולה של עצמם. ובמערכת החינוך כבר מתחילים לראות זה.

טאבלט? לא תודה, אנחנו עוברים לכרומבוק

עם הגעת האייפד לשוק, אפל טענה שוב ושוב שהוא יבצע מהפכה בחינוך והיו לא מעט אנשים שבלעו את זה. אחד מהם כתב בשעתו שבעתיד, תלמידי ישראל יקבלו שיעורי כימיה מעדה יונת ושיעורים במשפטים מאהרן ברק, הכל באמצעות הטאבלטים שלהם - ושכל תלמיד ילמד בקצב שלו, וש"אם הוא לא הבין משהו, הוא תמיד יכול לעצור, לחזור אחורה, להציץ בדף של שאלות נפוצות". אותו אדם, שגם כתב באותו מאמר ש"כל ילד עם סמארטפון יודע יותר מכל מערכת החינוך כולה", הוא כיום שר האוצר שלכם.

במערכת החינוך האמריקאית כבר יודעים שזה לא עובד ככה ופרויקטים לשימוש בטאבלט מבוטלים בזה אחר זה. המקרה שמשך את תשומת הלב לאחרונה הוא זה של לוס אנג'לס, שאמורה היתה להשקיע מיליארד דולר באייפדים ותוכנות נלוות. היא ביטלה את ההשקעה, אחרי שהסתבר שהמעורבים ביוזמה היו מקורבים טיפה יותר מדי לאפל ולחברה שמייצרת את התוכנות.  

אבל המקרה של לוס אנג'לס איננו מקרה בודד. יותר ויותר בתי ספר עוברים בחזרה ללפטופים, פשוט משום שאלו כלי עבודה, לא כלי צריכה. הטאבלטים הם גם הסחת דעת יוצאת דופן ומקדמים את מה שכבר כונה "פער בזבוז הזמן": מסתבר שאם נותנים לילדים טאבלטים, הם משתמשים בהם כדי לשחק או לבזבז את הזמן בצורה אחרת. ובכך הפערים החברתיים מתרחבים עוד יותר. 

בינתיים, רושמים הכרומבוקים של גוגל הצלחה ומבחינתה זה ניצחון חשוב: גוגל מלמדת ילדים להשתמש מגיל אפס בגוגל דרייב ובג'ימייל - והסיכוי שהם יעברו לשירות אחר בעתיד הוא נמוך. זה שדה מאבק שבו הסיכוי של אפל נמוך במיוחד: המחשבים שהיא מוכרת יקרים להפליא. מערכת החינוך לא תעמוד במחיר של המק. 

נהגי שודים

אובר, חברת הסעות שזינקה בזמן שיא לתודעה, היא כנראה השחקן המלוכלך ביותר בתחום. המנכ"ל שלה, טראוויס קלאניק, שובר שיאים חדשים של חלאנות, שתוך זמן לא רב יכניסו אותו לשלישיה הפותחת של עמק הסילי-קון. לארי אליסון ומארק פינקוס - מאחוריכם.

הטקטיקה הבסיסית של אובר כבר נחשפה: להתקשר ליריב העיקרי של החברה, ליפט, ולהזמין נסיעות שהיא כלל לא מתכוונת לבצע, ואז לבטל אותן. המטרה: לטרטר את הנהגים של ליפט ולוודא שהם לא על הכביש, בעוד שהנהגים של אובר דווקא כן. לדברי ליפט, אובר עשתה יותר מ-5,000 הזמנות שווא כאלה.

באובר הכחישו, אבל עכשיו אומר עובד של אובר שהחברה משקרת בגסות בנושא. יתר על כן, חשיפה של The Verge מציגה את שיטת העבודה של אובר נגד המתחרות: הזמנת נסיעות שכל המטרה שלהן היא להצמיד "שגריר" של אובר לנהג של ליפט, כדי לשכנע את האחרון לערוק לאובר. ה"שגרירים" היו עולים לנסיעות של ליפט כשהם מצוידים בערכת אובר - הנהג יכול להפוך לנהג של אובר לפני תום הנסיעה.

המבצע היה מתוחכם, אובר הפעילה שורה של צוותים, ואפילו פיתחה שיטה שהמטרה שלה היא לוודא שהמגייסים שלה לא פונים בטעות יותר מפעם אחת לאותו הנהג. כפי שפורסם ב"כלכליסט", השיטה הזו הופעלה גם בישראל.  

מדובר, נזכיר, בחברה שמסרבת לשלם ביטוח על הנהגים שלה ולכפות עליהם נהלי בטיחות בסיסיים. חזרנו לקפיטליזם הבלתי מרוסן של המאה ה-19, והוא אפילו משתמש באותו התירוץ: חדשנות.

רוב מוחלט של האוכלוסיה

משטרת דרום קוריאה עצרה כנופיה של 16 פושעי מחשב, שגנבו את פרטיהם של שחקני מחשב. זה בפני עצמו לא באמת חדשה; דברים כאלה קורים על בסיס יומי. מה שיוצא דופן כאן הוא ההיקף.

על פי נתוני המשטרה, הפושעים גנבו את פרטי חשבונות המשחקים של 27 מיליון בני אדם, שהם כשלושה רבעים מכלל האוכלוסיה של דרום קוריאה. הם גנבו פרטי התקשרות, כולל סיסמאות לאתרים ומספרי תעודת זהות והמטרה שלהם היתה לפרוץ לחשבונות ולבזוז אותם. אחר כך הם מכרו את הפרטים, במיוחד את מספרי תעודת הזהות, לנוכלים אחרים, בעיקר מהמרים ואנשי הונאות משכנתא. היו להם כל כך הרבה פרטים של אזרחים דרום קוריאנים, שהמחיר צנח: מחיר של מידע משתמש ירד ל-30 סנטים.

ועם כל הנזק שנגרם, זו רק הפריצה השניה בגודלה בהיסטוריה של דרום קוריאה: ב-2011, האקרים הצליחו לגנוב את פרטיהם של 35 מיליוני אזרחים, באמצעות מאגר המידע של הרשת החברתית Cyworld.

מה אנחנו לומדים מהסיפור? שני דברים. קודם כל, שתושבי דרום קוריאה מכורים למשחקי מחשב ורשתות חברתיות. שנית, שאנחנו צריכים לתת אצבע למאגר הביומטרי, כי אין ספק שממשלת ישראל תגן עלינו הרבה יותר טוב ממדינה פרימיטיבית כמו דרום קוריאה.

קצרצרים

1. אריק שמידט, יו"ר גוגל, כתב את אחד הטקסטים היותר אירוניים והלא מודעים לעצמם: בעמוד הגוגל+ שלו, הוא כתב ש"לשחק בלהשיג את היריב אף פעם לא יתן לך משהו מעבר להישגים זניחים, זה לא יאפשר לך ליצור משהו חדש. חשוב לדעת מה קורה סביבך, אבל הדרך הטובה ביותר להשאר ראשון היא מיקוד של לייזר על בניית מוצרים מעולים שאנשים צריכים". שמידט חתם את הסטטוס, שהתפרסם בטרשת החברתית של גוגל שלא מצליחה להתקרב ליריבתה פייסבוק, בהאשתגים "איךגוגלעובדת" ו"חדשנות".

2. דאע"ש נבעט אמנם רשמית מטוויטר, אבל לא מרים ידיים ובימים האחרונים יצא למתקפה נרחבת שם: תומכי הארגון הצליחו לבצע השתלטות עוינת על ההאשתג #StevensHeadInObamasHand, שקורא לאובמה להביא לשחרורו של העיתונאי סטיבן סוטלוף, שמוחזק על ידי דאע"ש, שמאיימת לרצוח אותו. תומכי דאע"ש החלו להפיץ את ההאשתג יחד עם מסרים משלהם; אם המסרים האמריקאיים קוראים לנשיא לעשות משהו, תומכי דאע"ש מאיימים בעוד פיגוע נוסח ה-11 בספטמבר ומזמינים את האמריקאים לבוא ולטעום קצת ממה שיש לדאע"ש לתת להם. 

3. רוסיה, שפלשה לאחרונה כמה פעמים לאוקראינה, מוצאת את עצמה תחת סנקציות בינלאומיות כואבות. כמה האקרים רוסים החליטו לעשות סיבוב על המכה הלאומית, והם מפיצים נוזקה בשיטה ערמומית במיוחד. הם שולחים מיילים שבהם הם אומרים שהם האקרים רוסים לאומנים גאים, שרוצים למחות על הסנקציות ושאם תלחץ על הקישור שהם שולחים לך, תוכל להצטרף להתקפה על המערב. זה נראה אמין משום שהאקרים שמקורבים לקרמלין אכן פעלו כך בעבר; אבל לחיצה על הקישור תעביר את המחשב שלך לשליטה של בוטנט. מעולה.